פצפונת וארנון - יוצאים מהמים
הרגע שבו התיישבתי בכסא, שידעתי ששייך למטפל, כלומר לי, היה רגע מטלטל.
עוד לא היה איתי אף אחד בחדר. רק אני והגלשן, כלומר הכסא עליו ישבתי, ועוד...
21/11/2011 | 8,283 צפיות | 4 תגובות
לאחר תואר ראשון מפרך בפסיכולוגיה, החלטתי שיש עוד מקום לחצץ בפי, וסימנתי את היעד הנכסף הבא: תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. אבל עם כל הכבוד ליעד, חשובה לא פחות היא הדרך. הבלוג ינסה לספר את סיפור החלום הפסיכולוגי, בארץ האפשרויות המוגבלות. מדי פעם אנסה להעלות על כתב את אוסף התובנות שליקטתי בדרך, וגם קצת למפות ולהאיר אותה לאלו שהולכים בה ולאלו שיילכו בהמשך.
בת 25, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה-אנתרופולוגיה, ושני מועדי מתא"ם. בהתנדבותי עברתי במועדון אנוש, וכיום מתנדבת במוסד לבריאות הנפש במרכז הארץ. מנסה השנה את הסתברותי להתקבל לתואר שני, קלינית, וגם שומרת מקום בלו"ז לטיול אחרי-צבא-אחרי-תואר במונגוליה וסין.
16 מנויים בבלוג