תקיפה מינית היא שם למגוון של מעשים בעלי אופי מיני הנעשים בניגוד לרצונו של אדם, ללא הסכמתו ושלא מבחירתו או תוך ניצול חולשתו. לפגיעה מינית השלכות קשות על הנפש והיא מובילה למגוון רחב של פגיעות נפשיות, רגשיות, קוגניטיביות ובין אישיות. אל מול כך, אין זה מפתיע שניצולים רבים מפתחים בעקבותיה הפרעה פוסט טראומטית, הפרעה פוסט טראומטית מורכבת והפרעות דיסוציאטיביות. השפעות הרסניות אלה של פגיעה מינית מובילות לכך שניצולים רבים פונים לטיפול נפשי. טיפול זה, גם שנים ארוכות לאחר הפגיעה הטראומטית, עשוי להביא לשיפור משמעותי במצב הנפשי ולהורדה בסימפטומים הפוסט טראומטיים.
ידוע כיום כי מדובר תופעה שכיחה, וההערכה היא שבעולם המערבי אחת מבין שלוש נשים ואחד מבין ארבעה גברים יחוו תקיפה מינית במהלך חייהם. אם כן, סביר כי כמעט כל מטפל יפגוש במהלך עבודתו הטיפולית בניצולי פגיעה מינית. הכנו רשימת קריאה הכוללת מאמרים מצוינים שפורסמו באתר פסיכולוגיה עברית, אשר עוסקים בהיבטים השונים בטיפול בניצולי טראומה מינית: ההשלכות הנפשיות של פגיעה מינית; סוגיות הקשורות בטיפול בניצולי טראומה מינית – יחסי העברה והעברה נגדית, גבולות וסטינג וחשיפת סוף הפגיעה; שיטות טיפול שונות בניצולי טראומה מינית – טיפול דינמי, פסיכותרפיה ממוקדת גוף, מיינדפולנס ו-EMDR; לבסוף – התקווה והאפשרות לחוות צמיחה פוסט טראומטית.
השלכות נפשיות של פגיעה מינית
גלית בן אמיתי | 8/3/2007
בשנים האחרונות עלתה המודעות החברתית, ובעקבותיה הדיווחים על פגיעות מיניות. הפריצה לתקשורת של מרכזי הסיוע בעשור האחרון והמרחב המתאפשר לנפגעות ונפגעים לומר את דברם ולקבל גיבוי חברתי העלה לכותרות נושא שהיה קיים משחר ההיסטוריה, אך בדרך כלל בחשאי. אצל חלק מהאנשים דיון זה פוגש רובד נפשי כאוב ופצוע. החשיפה התקשורתית מעלה מרבצם זיכרונות שהיו קבורים עמוק שנים רבות, וכל אזכור של הנושא יכול להוות טריגר להצפה רגשית. במאמר זה, ד"ר גלית בן אמיתי מתייחסת לפרט למישור הקליני, מנקודת מבטה של פסיכיאטרית העוסקת בתחום זה כ- 15 שנה, ומבקשת לדון בהשלכות הנפשיות בתוארו במחקר בעקבות פגיעה מינית.
סקירת פרק מתוך ספרן של דיוויס ופראולי: Treating the Adult Survivor of Childhood Sexual Abuse פרק 5: חשיפת הסוד ושחזור זיכרונות
הילה וייס וערבה זאבי | 5/30/2021
מאמר זה מהווה סקירה וסיכום של הפרק החמישי בספרן של Jody Messler Davies ו-Mary Gail Frawley, אודות טיפול בבוגרים שורדי התעללות מינית בילדות, שכותרתו באנגלית "Disclosure and the Recovery of Memories". הפרק עוסק בתהליך חשיפת הסוד של התעללות מינית בילדות במהלך טיפול בנפגעים.
מציאות ותעתוע ביחסי העברה והעברה נגדית בטיפול בניצולי טראומה מינית
נועה בר חיים | 10/20/2011
המאמר סוקר שלושה טיפולים שנכשלו, ובוחן באמצעותם שלוש סוגיות תיאורטיות בטיפול בנפגעי/ות טראומה: א. המורכבות הייחודית ליחסי העברה והעברה-נגדית בטיפול בנפגעי טראומה; ב. המשמעות של המשגה מתאימה (ושל העדרה) בטיפול באוכלוסייה זו; ג. התמודדות עם שאלות של הבניה תרבותית. המאמר מבקש לעודד דיון בכישלונות טיפוליים בכלל, ובקשיים האופייניים לטיפול בנפגעי טראומה בפרט.
התמודדות עם תופעת התקשורת הכתובה מחוץ לפגישות בטיפול בנפגעות תקיפה מינית
שירה לרר ונועה בר חיים | 10/18/2012
התהליך הממושך של פסיכותרפיה עם נפגעות טראומה ממושכת בילדות מלווה לעיתים קרובות בניסיונות ליצור קשר בין הפגישות. חלק מהתקשורת בין הפגישות נעשית בשיחות טלפון, וחלק גדול מהתקשורת נעשה באמצעות מסרונים (SMS), דואר אלקטרוני (דוא"ל), ובטקסטים שנמסרים באופנים שונים למטפלת (בין הפגישות ואף בתוכן). תופעה זו אינה בלעדית לנפגעי טראומה, אך ישנן משמעויות ספציפיות לכתיבה ולהתמודדות עם הכתיבה בתוך הטיפול בהקשר של מטופלות אלה.לתופעה בלתי נמנעת זו היבטים שונים, אשר ההתמודדות עמם מהווה ציר משמעותי לעיבוד הדינמיקה הטראומטית. במאמר זה ננסה לתאר את מגוון המשמעויות של כתיבה והעברת טקסטים בין פגישות בתוך תהליך טיפולי עם נפגעות, וכן נתאר מגוון תגובות אפשריות מצד המטפלת ונבחן את המשמעות האפשרית של התגובות השונות בתוך הקשר. מה משרתת תופעה זו בדינמיקה של הטיפול הפסיכותרפי בנפגעות טראומה. או בפשטות – למה מטופלות יוצרות קשר בין פגישות באמצעות תקשורת כתובה?
העבר אינו בהכרח גורל: מבט קליני על הריון ולידה של נשים שנפגעו מינית בילדותן
ליהי גבע-ליסר ונעמה שוורץ | 4/10/2016
מאמר זה יתמקד בניסיון להעמיק את ההבנה אודות המפגש החזיתי בין הטראומה לבין התהליכים הנפשיים והפיזיים הנורמטיביים המתחוללים בתקופת ההריון והלידה. נתאר את הפלישה של הטראומה מהעבר לתוך המציאות ההריונית העכשווית. ננסה להדגים כיצד השימוש באותם מנגנונים נפשיים שעזרו בעבר לנפגעת לשרוד מצבי לחץ, פחד וכאב הקשורים להתעללות המינית, יכולים בעצמם להפוך לגורם שמקשה על יכולותיה להתמודד עם המשימות הפיזיות והנפשיות הנדרשות ממנה בתקופה זו. מתוך הבנות אלה נדגים דגשים ייחודיים לעבודה נפשית עם נפגעות הרות. זאת תוך שאנו מחזיקות את הידיעה שתקופה קריטית זו בחייהן יכולה להפוך לא רק לזירה של רה- אקטיביזציה ושחזור טראומטי, אלא גם לשמש ככר פורה להתפתחות אלמנטים חיוביים בתפיסה העצמית והגופנית וכן להוות זרז לשינוי חיובי במערך הבין אישי.
גוף ללא מנוח: מחשבות על פסיכותרפיה ממוקדת בגוף עם ילדים שחוו פגיעות מיניות
עינת שופר אנגלהרד | 10/27/2019
ילדים שחוו טראומה מינית, נושאים עמם זיכרונות גוף שאין להם כל רישום במיינד. במצבים אלו, הטראומה מבוטאת בפעולות, ללא כל יכולת לדבר אותה ולתת לה משמעות ופשר. במאמר אתאר את התרומה של אלווארז לטיפול בפגיעות מיניות כרוניות בילדות ואת משמעות ההקשבה והתכווננות הרגישה לידע המגולם בגוף, לזיכרון ולשכחה של הטראומה.
מיינדפולנס בתנועה לנפגעות טראומה מינית
נעמה שוורץ, ד"ר רון נסים ודוד (שנטם) זוהר | 9/8/2015
פגיעה מינית בילדים הינה תופעה שכיחה ובלתי נסבלת, המאיימת על השלמות הנפשית והפיזית של הילד או הילדה, והשפעותיה ניכרות במקרים מסוימים עד הבגרות. בשנים האחרונות מודגשת החשיבות של התייחסות לגוף בטיפול בנפגעי טראומה מינית, ואחת השיטות שנמצאו יעילות במיוחד משלבת תרגול מיינדפולנס. מאמר זה מתאר עבודת מיינדפולנס בתנועה אשר תורגלה במתכונת קבוצתית עם נשים נפגעות טראומה מינית. בתחילה מציגים המחברים רקע על פגיעה מינית בילדות והשלכותיה, וכן סקירה קצרה של מיינדפולנס ככלי טיפולי. לאחר מכן הם מתארים את תהליך הבנייה של הקבוצה והתאמתה לאוכלוסייה הספציפית הזאת. בהמשך הם מציגים את מהלך הקבוצה ואת התמות העיקריות שעלו במהלך העבודה, ולבסוף הם מציעים מודל המתאר את מגמת השינוי שעשוי להתחולל עבור המטופלות בעבודה מסוג זה.
אור באפלה: יום עיון בנושא טיפול EMDR בפגיעות מיניות
שיר דרור | 2/22/2019
יום העיון "אור באפלה" עסק בטיפול באמצעות EMDR בנפגעי תקיפה מינית, ובעיקר בנפגעי טראומה מינית מורכבת, כלומר טראומה בעקבות פגיעות חוזרות ונשנות בתקופת הילדות. ד"ר צביה זליגמן הציגה את האתגרים שבטיפול בנפגעי טראומה מסוג CPTSD; יעלה לבבי התייחסה לעקרונות העבודה עם EMDR לצד הסבר על האופן שבו משלבים EMDR בטיפול בנפגעות; אסתי בר שדה הציגה תיאור מקרה המשקף את השלבים בעבודה הקלינית שנעשתה עם ילדה שעברה גילוי עריות במשפחה; ד"ר קרן מינץ מלחי הציגה את עבודתה הטיפולית ב-EMDR עם מטופלים המתמודדים עם הפרעות דיסוציאטיביות ואת המאפיינים הייחודיים בעבודה עם אוכלוסייה זו; ודורית סגל ונעמי רביד הציגו מודל לטיפול EMDR בקבוצת תמיכה לנפגעות טראומה מינית. את יום העיון חתמה ההצגה של תיאטרון פלטפורמא – "גופך הפקר" – המשלבת עדויות של נשים המשתתפות בפרויקט, שירה ונגינה חיה על הבמה.
מעבר לטראומה והחלמה
עירית סדן | 1/9/2012
מהי צמיחה פוסט-טראומטית? מדוע היא מאתגרת במיוחד בתחום של טראומה מינית, בעיקר פגיעה מינית בילדות? איך מטפלים יכולים לעבוד עם האתגרים הללו לאור הטראומה, ולא רק בצלה? המאמר סוקר את התנאים המקדמים צמיחה אפשרית מחוויה טראומטית, מזהה מכשולים ייחודיים בקרב המתמודדים והמתמודדות עם טראומה מינית, ומסמן קשיים ואתגרים בעבודה הטיפולית.
תפקידה של תופעת התקווה בטראומה מורכבת ובדיסוציאציה
אופיר לוי | 12/13/2020
אף שחוויה של טראומה מאופיינת בהעדר תקווה, לתקווה יכולה להיות תרומה מיוחדת בטיפול עם נפגעי טראומה מורכבת, שמתאפיינת בביטויים דיסוציאטיביים. "תופעת התקווה" תוצג במאמר זה כקשורה להיבטים מודעים ולא מודעים של חתירה בלתי פוסקת לסיפוק צרכים נפשיים, ולפיכך כטומנת בחובה פוטנציאל ליצור התמרה וצמיחה. במחקר קודם זוהו והוגדרו שלושה "פרופילים" של תקווה בטיפול עם נפגעי טראומה מורכבת. בהמשך לכך, במאמר זה התקווה תוצג ככוח המתווך את התנועה בין אופני דיסוציאציה החוסמים קשר לאופני דיסוציאציה המאפשרים קשר, או במונחיו של ויניקוט – בין נסיגה (withdrawal) לרגרסיה של תלות. הקשר בין המושגים הויניקוטיאניים לתפקידם המסייע של ביטויי תופעת התקווה בפרופילים השונים יודגם באמצעות דוגמאות קליניות.
