בסליחה ובחסד

הבלוג יעסוק במה שנהוג לכנות "החיים"; יומיום סתמי, מחשבה שנדמה שהנה היא כאן ומיד תעלם לה, מפגש מקצועי, מקומות בהם המקצוע נושק לאישי, מקומות בהם המקצוע מתרסק בקול גדול אל תוך האישי, שאלות שנותרו ללא מענה, דברים של סתם. לעולם לא אכתוב על מטופלים שלי ואשתדל למעט בכתיבה על המטופלת שאני. עם זאת אנסה לשתף במחשבות שלי כמטפלת וכמטופלת, כאדם, כאישה, כאימא, כילדה של ההורים שלי, כמודרכת, כקולגה, ובכלל. בתקווה שאוכל לנסח את הדברים במילותיי שלי וכשלא אצליח אקח לעצמי את החירות להשאיל מאחרים. אשתדל, ככל שאוכל, לומר דברים בשם אומרם ולהימנע מגנבות מיותרות (כך למשל יש לציין את עלי מוהר ולאה גולדברג עוד לפני שהתחלתי אפילו...).

מריאנה גייטיני

מי אני?

שמי מריאנה גייטיני. מה אכתוב על עצמי? שאני מטפלת? שעשיתי דוקטורט על אמהות נוכחות נפקדות? שאני מתעניינת בספרות? כן, כנראה כל אלו. ואכתוב גם שהרבה פעמים אני תוהה על ההגדרות האלו, נתקפת בצורך עז לערבב אותן, למהול, לחזק, להמציא את עצמי מחדש, להיות מעצבת בגדים אולי לכתוב דוקטורט בספרות, או חוקרת ארצות, זמרת רוק, לייצר גלידה? בסוף אני נשארת מטפלת שעשתה דוקטורט שמתעניינת בספרות כי העולם גדול ואנחנו יכולים ללכת אבל לפעמים נעים גם להישאר.

79 מנויים בבלוג

הירשם כמנוי בבלוג