הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) היא הפרעה נפשית המתפתחת בעקבות חוויית אירוע המאיים על שלמותו הפיזית והנפשית של אדם ומעורר חרדה גדולה, כגון מעורבות בתאונת דרכים, פיגוע טרור, קרב, שוד, תקיפה מינית או אלימה, אסון טבע, שריפה ועוד.
ברשימה זו מופיעים מאמרים שעוסקים בגורמים ואירועים שונים, מוכרים יותר ופחות, להתפתחות ההפרעה, וביניהם מצבי לחימה, הריון ולידה, זנות, פגיעה מינית, סכסוך פוליטי מתמשך ומגפת הקורונה. וכן בסוגיות נוספות שנובעות מהפרעה פוסט טראומתית, כמו למשל בהתמכרות לסמים בעקבותיה.
הקשרים חברתיים ותרבותיים לתגובת-קרב - טראומת מלחמה כמשבר זהות
מנשה כהן | 6/10/2008
המאמר מציג ומנתח, דרך התיאוריה של זהות האני, מקרים של חיילים ישראליים שחוו משבר של תגובת קרב וסבלו מתופעות שונות של התסמונת הפוסט טראומטית. במפגש עם האירוע הטראומטי הנפגע עובר משבר נפשי בו מותקפות האמונות שלו על עצמו, על החברה, על החיים והקיום – לדוגמה, האמונה של שליטה על חייו – והפגיעה הטראומטית חושפת נקודות תורפה בהתפתחות ובגיבוש הזהות שלו. דרך ההמשגה של טראומה כמשבר זהות ניתן להתבונן על ההתמודדות של לוחמים אלה עם מצב הדחק – על תהליך השבירה, על המאמץ המתמשך להעניק פשר למתרחש, ועל המאבק הפנימי בין כוחות הדוחפים להקהיה פסיכולוגית ולרגרסיה, לבין חתירה להתחדשות ובניה מחדש של הזהות שעברה טלטלה.
טראומה והחלמה במשפחה בעקבות מחלת נפש
יורם צדיק | 10/23/2008
ג'ודית לואיס הרמן (1994), בספרה "טראומה והחלמה", תיארה מודל של החלמה מטראומה. המאמר הנוכחי מנסה לישם את שלבי תהליך ההחלמה במשפחה שאחד מבניה הוא חולה נפש. בטראומה נפשית מדובר בפגיעה של אירוע חזק הגורם לפגיעה באישיות או בתפיסת העולם של הנפגע. אדם שנודע לו שהוא חולה במחלה קשה עובר חוויה טראומתית ממושכת ומגיב באופן פוסט-טראומתי. הטראומה פוגעת פגיעה רב מימדית: בתהליכים ביולוגיים, בתהליכי התנייה, בתחום הפסיכולוגי ובתחום החברתי. המחלה פוגעת באדם עצמו אך גם בקרוביו. משפחות של חולי נפש עוברות תהליך משברי הדומה לתהליך של אבל ואובדן. הרמן מתארת את תהליך ההחלמה בשלושה שלבים: יצירת בטחון ושליטה, זכירה ואבלות וקשר מחודש עם החיים הרגילים. המאמר מתאר את השלבים האלה בהתייחסות להתמודדות של משפחות שאחד מבניהן סובל ממחלת נפש.
"השתמשתי בסמים כדי לא להתאבד, התחלתי לדבר בכדי להפסיק לסבול"
עמיר פירני | 6/17/2009
משחר ימיה של הפסיכולוגיה המודרנית, מהמודלים התרפויטיים שפיתחו פרויד וממשיכיו, עולה שאלה כבדת משקל בדבר השפעתם של זיכרונות אירועי התעללות על חיי הנפש. עד כמה מקום וכוח יש להשפעתם של זיכרונות אלה על חייהם המנטליים והרגשיים של הפונים. המטפל בנט"מ (נפגע טראומה מכור) יודע כי מרבית המכורים המגיעים לטיפול בשרות הציבורי נפגעו בעברם מתקיפות אלימות ומיניות קשות ביותר. כניסה למעמקי זכרונותיהם, לסבלם הנפשי המודחק, ולחוויות טראומטיות של הנט"מ, עלולה להביא לרגרסיה, ואף לשימוש חוזר בסמים. מצד שני, הימנעות מעיסוק בזיכרונות ובכאב עלולה לקבע אצל אותם מטופלים דפוסי התמודדות של שימוש לרעה בסמים, וגם לכך תוצאות הרסניות לחייהם. לאור חשיבות הנושא לטיפול בנט"מים, נגיעה או הימנעות מנגיעה בזיכרונות טראומות העבר במסגרת הטיפול, היא הדילמה המקצועית בה אעסוק במאמר זה.
לידה והפרעה פוסט טראומטית (PTSD)
ד"ר ליאת הולר הררי | 2/12/2008
לידת תינוק היא חלק ממכלול החוויות הצפוי לרוב במהלך חייה של אישה. עם זאת, יש נשים שמרגישות שחווית הלידה שעברו הייתה טראומטית. אם לידה יכולה להיות טראומה, האם יתכן שנשים יפתחו הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) אחרי לידה, בדומה לאנשים שנחשפו לאירועים קשים אחרים כמו מלחמה או אונס?
"לידה שקטה" אינה שקטה, היא דוממת
שירת סרטל-רביב | 7/10/2016
לידה של עובר מת היא אירוע טראומטי והשלכותיה הנפשיות על בני הזוג עלולות להיות קשות וממושכות. בחמש השנים האחרונות חלה התעוררות מחקרית בנושא, והתפתחו הבנות חדשות שבעקבותיהן אף עודכנו נהלים. המודעות להשלכות האובדן על נפשם של הורים ושל בני משפחה הולכת ותופסת מקום בעולם ואף בארץ. במאמר הנוכחי סוקרת המחברת את המחקרים החדשים בתחום, ומציעה את רגעי המפגש שבין הצוות, ההורים והילוד המת כגורם בעל משמעות מרכזית בהתמודדות ההורים עם האובדן. לאור הממצאים, המחברת בוחנת את הנהלים החדשים שפורסמו לגבי ראיית התינוק המת והחזקתו, את תפקידם הקריטי של אנשי צוות חדר הלידה, ואת השפעות הלידה על הצוות הרפואי. לאחר מכן מציגה המחברת את ההתפתחויות האחרונות בישראל ביחס להורים שחוו לידה של ילוד מת. לבסוף קוראת סרטל-רביב לחשיבה מחודשת על השימוש במונח "לידה שקטה" כתרגום למילה הלועזית Stillbirth.
זנות, טראומה והחלמה
אסנת לקר | 7/22/2014
יום העיון השנתי של ארגון סלעית (סיוע לנשים במעגל הזנות) התמקד בנסיבות הטראומתיות שמביאות נשים ונערות לזנות, בזנות עצמה כטראומה מתמשכת, ובאפשרויות הסיזיפיות להחלמה ממנה. יום העיון נפתח בהרצאתה של מנהלת סלעית, שהציגה את הנושא בצורה בהירה דרך סיפוריהן האישיים של נשים המטופלות במרכז, נמשך בהרצאה מרתקת על אודות הזנות הנסתרת מהעין, הלגיטימית כביכול, שמתקיימת במקומות סגורים, והסתיים בתיאור של טיפולים שונים המוצעים לנשים.
הקול הבוקע מתוך הפצע: טראומה ואשמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני
אליסה חיימוביץ' | 6/21/2018
הסכסוך הישראלי-פלסטיני ניצב זה עשורים במוקד תשומת הלב של ישראל ושל הקהילה הבין-לאומית. ההשלכות ההרסניות שלו בארץ ובעולם ותחושות חוסר המוצא הנקשרות אליו, עוררו דיונים וניתוחים אינספור בניסיון לפענח את שורשיו ואת האפשרויות השונות ליישובו. בסקירה זו איעזר בכתביהם של מספר תיאורטיקנים והוגים כדי להבין את הכוחות המעצבים את הסכסוך והמשפיעים על המשתתפים בו, בניסיון להציע תפיסה פתוחה ומורכבת יותר.
מגפת הקורונה – ממדים של טראומה ושל חרדה קיומית: הסיוע לתחושת ביטחון קיומי בתוך עולם של אי ביטחון קיומי
ד"ר אלי שרון | 5/22/2020
השינויים הדרמטיים באורחות החיים של החברה ושל היחיד בשל התפרצות מגפת הקורונה עלולים להעלות תחושות של חרדה קיומית שבבסיסה שני גורמים מרכזיים: חוסר הוודאות מפני העתיד וקיומו של איום פיזי עכשווי על הקיום. אלה מתקיימים, מאז התפרצות המגפה, לצד דפוסי תקשורת בין אישית שאינם מוכרים ושעלולים להעלות ביחיד תחושה של חוסר אונים. התנאים המיוחדים האלה עלולים להיות מצע לחוויה טראומטית בקרב חלקים באוכלוסייה. המאמר סוקר את הגורמים הרלוונטיים לחוויית הטראומה במצב המגפה ולאחריה, ומונה מוקדים רגשיים ובין אישיים לטיפול מסייע.
קריאה נוספת
- פרסומת -
- פרסומת -
הרמן, ג׳. ל׳. טראומה והחלמה. (תרגום: ע. זילבר). תל אביב: עם עובד.
