מקורות

השינויים המקרו-חברתיים, ובליבם תפיסות עולם הומניסטיות ופלורליסטיות מודרניות, אף מחלחלים לסקטורים מסורתיים ושמרניים בחברה הישראלית שעד זה מכבר ראו בתפיסות אלו איום על ליבת הערכים והמסורות המנחים את אורחות החיים שלהם. מגמה זו מאפיינת גם את החברה הערבית-פלסטינית בישראל והובילה להיווסדותם של שני ארגוני תמיכה להט"בים ערביים-פלסטיניים. הארגון "אסוואת" ("קולות") מייצג קבוצה לסבית פלסטינית הפועלת בחיפה ומעניקה תמיכה אישית וקבוצתית לנוער להט"ב תוך קידום צדק חברתי-מגדרי בחברה הפלסטינית בעוד שהארגון "אלקאוס" ("הקשת"), פועל למען הכרה בשונוּת מינית ומגדרית בחברה הפלסטינית בירושלים, ביפו, בחיפה ובגדה המערבית.

 

מתוך הדיון בועדה עלה הפער בין חוק זכויות התלמיד האוסר על אפליית תלמידים על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בבית הספר (חוק זכויות התלמיד, תיקון מספר 4 התשע"ד – 2014) ומדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי (ידיד, רימון, וצימרמן, 2011) לבין עדויות מחקריות חוזרות ונשנות המלמדות על שיעורים גבוהים ועקיבים של אלימות מילולית, פיזית ומינית בבתי-הספר בישראל על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית (פזמוני-לוי, קמה, לביא, פנחסי, ומנחם, 2005; פזמוני-לוי ושילה, 2012; שילה ופזמוני-לוי 2008). נראה כי עד שצוותי החינוך שאמונים על הנושא הלהט"בי יקבלו הכשרה וכלים ללמד את הנושא בבתי-הספר, יהיה צורך בפעילותם של העמותות, ארגוני סנגור של הקהילה או אם תרצו המגזר השלישי.

 

עמדה סובלנית כלפי הומוסקסואליות והומוסקסואלים קיבלה ביטוי גלוי, חד-משמעי ומובהק ב"הצהרת עקרונות על מקומם של אחינו ואחיותינו בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה היהודית-אורתודוקסית", אשר עליה חתומה קבוצה מכובדת של תלמידי חכמים, מחנכים ורבני קהילות ולפיה יהודים בעלי נטיות הומוסקסואליות הם חלק בלתי-נפרד מהקהילה היהודית האורתודוקסית. עוד מצוין בהצהרה, כי להביך, להטריד או להשפיל אדם בשל נטייתו ההומוסקסואלית או מפני שהוא נמשך לבני מינו מהווה איסור חמור בתורתנו והפרה של הערכים המקודשים ביותר ביהדות (Helfgot, 2010). אנא אנשי חינוך יקרים, דאגו ללמד את תלמידי ישראל סנגור עצמי - לדבר בעד עצמם - תוך הפנייה לקולות המבטאים ערכים הומניסטים ומקדמים פלורליזם אידיאולוגי-ערכי על-מנת לאחות קרעים בעם ולהפיח תקווה ואמונה בקיום האנושי והחברתי של כולנו. שומה עלינו לכבד אדם באשר הוא אדם ואל לנו להדיר אדם על-פי שיוך מיני - נטייה מינית, מגדרי - זהות מגדרית וביטויי מגדר. השינוי מתחיל בהוויה הקיומית והערכית של כל אחד ואחת מאתנו. Helfgot, N. (2010, July 22). Statement of principles on the place of Jews with a homosexual orientation in our community [Web log post]. Retrieved from http://statementofprinc...blogspot.com.

 

המרפאה הגאה בגן מאיר -"שירותי בריאות כללית", ממוקמת ברחוב טשרניחובסקי 22, תל אביב. היא עונה על חוסר של ממש לנוכח היסטוריה של מפגשים וחוויות שליליות של פונים ופונות לטיפול במרפאות הכלליות, בתוך כך: יחס מזלזל ולא מכבד וחוסר ידע לגבי סוגיות להט"ביות. מרפאת גן מאיר קיימת מזה 6 שנים ומטפלת בכ- 1,600 איש. הטיפול נעשה באווירה ידידותית, המאפשרת תחושת ביטחון למטופלים ולמטופלות, ומספקת מענה הוליסטי למגוון סוגיות: זוגיות, אהבה, יחסי מין ומשפחה, קשיים רגשיים, התמודדות עם הומופוביה, אלימות בין בני הזוג, זנות ותקיפות מיניות.

 

על מנת להטמיע את תיקון חוק זכויות התלמיד, גב' טובה בן-ארי, הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד אישרה את תכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה והיא צורפה למאגר התכניות הארציות ללמידת זכויות התלמיד של משרד החינוך. תכנית ניר כץ, שכבר מיושמת בבתי-הספר של רשת אנקורי, בבית-ספר "עירוני ה'" בתל-אביב, בבית-הספר הדמוקרטי "עיינות ירדן", בבית-ספר "בויאר" בירושלים, ובאורט "פסגות" בכרמיאל, מקדמת דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים (חניכים של קבוצות הנוער של ארגון הנוער הגאה) בחטיבה העליונה באמצעות מפגשים מובנים המעודדים מעורבות והשתתפות מצדם במטרה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין שתי הקבוצות ולטפח התנהגות פרו-חברתית.

 

מצגת התזה - "להיות תלמיד גאה", הוצגה במפגש מסיימי תואר מוסמך אוניברסיטה בייעוץ חינוכי - אוניברסיטת תל-אביב. החוויה הבית-ספרית של הומואים, לסביות וביסקסואלים משופעת בעליות ובמורדות, תהליך ארוך טווח, מגילוי עצמי להתמודדות עם הומופוביה מופנמת ובית-ספרית.

 

תכנון התערבות ייעוצית והערכתה בשיתוף ארגון חוש"ן בנושא: יצירת אקלים חינוכי מיטבי עבור תלמידים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. בהנחיית פרופ' רחל ארהרד, ראש המגמה לייעוץ חינוכי בדימוס, אוניברסיטת תל-אביב, ראש היחידה למחקר ולהערכה בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), משרד החינוך וכיום מכהנת בתפקיד יועצת נשיא אוניברסיטת תל-אביב לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות.

 

בן עמי א' וארהרד ר'. "מי אני? ומה מיני"? תהליך ההתבגרות של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות. הוצג בכנס איח"ה - האגודה הישראלית לחקר ההתבגרות, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן. (פברואר, 2013).

 

חלק בלתי נפרד מתפקידה של המערך המסייע בבית-הספר הוא לדעת להפנות ולהפעיל סוכנויות וארגונים בקהילה לטובת התלמיד/ה. הפנייה ומעקב של אנשי חינוך למצרף הגורמים המצוינים ברשימה שאליה מפנה הקישור, הם בבחינת מענה מקצועי תואם-צרכים לתלמידים ולתלמידות המתבטים בזהותם המינית והמגדרית ואלה הזקוקה לסביבה מאשררת. הבה ראו את ריבוי המענים, כולם מקצועיים וראויים.

 

סקירת ספרות זו היא בבחינת ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר הלהט"בי בתחום הייעוץ החינוכי בבית-הספר, כ- 100 מקורות מתוך כתבי עת אקדמיים שיפוטיים מבואף תפיסת תפקיד היועץ החינוכי בבית-הספר מצוייה במטוטלת שבין "היועץ החינוכי כסוכן בריאות הנפש בביה"ס" לבין "היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי" בקהילה הבית-ספרית ומחוצה לה. בתוך כך, איגוד יועצי בית הספר האמריקאי ASCA קורא ליועצים לתפוס תפקיד חברתי להיות מנהיגים, הווה אומר, לסנגר על קבוצות מוחלשות וסטיגמטיות כחלק מהמנדט והקוד האתי של מקצוע הייעוץ החינוכי בביה"ס. בעוד שבארה"ב מתעמקים אנשי האקדמיה ואנשי-השדה בייעוץ רב תרבותי במשמעותו הרחבה לרבות ביסוס ידע מחקרי בזיקה לעבודת היועץ בבית-הספר עם תלמידים להט"ב וכך גם הנושא הינו חלק בלתי-נפרד מהכשרתם ומהחיברות המקצועי של פרחי הייעוץ, בישראל, המצב שונה לחלוטין וסוגיות להט"ביות נחקרות ונלמדות במידה רבה מתוך פריזמה של קלינאים, אנשי טיפול: פסיכולוגים קליניים, עבודים סוציאלים קליניים ואינן מהוות כלל ועיקר חלק מהכשרתם ומתהליך הסוציאליזציה של פרחי הייעוץ או פרחי ההוראה. לחיוב אומר כי השתלמויות ייעודיות בעבודת היועצת החינוכית עם תלמידים להט"ב קורמות עור וגידים בחינוך העל-יסודי בעיר תל-אביב בזכות שיתוף פעולה פורה בין הפיקוח על הייעוץ בת"א והשירות הפסיכולוגי-ייעוצי, במשרד החינוך, לשפ"ח בעיריית תל-אביב-יפו - השירות הפסיכולוגי חינוכי על הרפרנטים האמונים על הנושא ובין גורמים אלה, לארגוני הקהילה הגאה: "חוש"ן" - חינוך ושינוי ו"איגי" - "ארגון הנוער הגאה" והמרכז העירוני לקהילה הגאה בגן מאיר, תל-אביב. ובכל זאת, אלה בבחינת "ניצנים" של עשייה מערכתית, מקצועית וחברתית. ריבוי הצרכים של התלמידים מקדימים בהרבה את המחקר והפרקטיקה הייעוצית באשר לסוגיות להט"ביות. אני תקווה כי המאגר - המתעדכן באופן שוטף, עשוי להוות תשתית תיאורטית מוצקה לסוללה של מחקרים ישראלים בכול הנמצא בזיקה לתפקיד ותפקוד היועצת ביחס לתלמידים להט"ב לצד מחקרים על נועצים להט"בים וכן בסיס למערך של השתלמויות המסנגרות הן על תלמידים להט"ב והן על הייעוץ החינוכי בבית-הספר כפרופסיה בפני עצמה: בסיס תיאורטי שיטתי וייחודי, עצמאות פרופסיונאלית ותרבות מקצועית. לידיעה, לעיון ובוודאי לפעולה.

 

אני מזמין אתכם/ן, להיכנס לבלוג המקוון שלי ברשת החברתית-מקצועית של מוכן מופ"ת. מכון מופ"ת נוסד ב-1983 ע"י האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, כבית-ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת אנשי חינוך והוראה במכללות. הבלוג שלי, על תכניו השונים, עוסק במישרין בסוגיות להט"ביות בזיקה לחינוך ומתעדכן באופן שוטף. בין תכניו ניתן למצוא: רשימה של משאבי תמיכה לקהילה הלהט"בית, מאגר מחקרי מתחום החינוך, תיאור החוויה הבית-ספרית של תלמידים ומורים להט"ב, לרבות סקרי האח"מ, יום ההבנ"ה IDAHO, מדיניות משרד החינוך בנושא, חדשות רלוונטיות – תיקון חוק זכויות התלמיד, משפחות גאות למול מערכת החינוך, עבודת הגננת, המחנכת והיועצת בביה"ס עם תלמידים להט"ב והוריהם, תכניות להפחתת הלהט"בופוביה, מבט גלובלי על הקהילה הלהט"בית במערכות חינוך במדינות מערביות ועוד נושאים שעולים על סדר היום הציבורי-מקצועי.

 

בצד הומוסקסואלים, הנמשכים רק אל בני מינים וביסקסואלים הנמשכים ברמות שונות אל בני שני המינים - קיימים הטרוסקסואלים לא מעטים, הנמשכים אך ורק לנשים, מקיימים יחסי מין ומערכות יחסים עמן ובכל זאת מנקר במוחם באופן קבוע ומטריד מאוד החשש שמא הם הומוסקסואלים מודחקים ואין זו אלא שאלה של זמן עד שההומוסקסואליות הלטנטית שלהם תפרוץ החוצה ותכחיד את המשיכה שלהם לנשים. לעתים נוספות לכך תחושות מוזרות כגון עקצוצים וצריבה באיבר המין למראה גברים. את התופעה מלוות בדיקות עצמיות מתמידות מול סרטים פורנוגרפיים המיועדים לעיני גייז. על הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (Homosexual OCD). מאמר החודש באתר הבית של פרופ' גידי רובינשטיין http://giditherapy.co.il