מקורות

מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. מחקר זה מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. לשם כך הוצגה השאלה באילו אופנים מתמודד נוער גאה עם גילויי הומופוביה בבית-הספר תוך התייחסות ליחסי הגומלין עם קבוצת השווים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק מובנים-למחצה עם עשרים תלמידים בטווח הגילאים 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית. לשם צמצום תופעת הבריונות ההומופובית בבית-הספר. התערבות זו עשויה להועיל להתמודדותו של נוער גאה עם הסטיגמה המוּטבעת בו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.

 

רוב המחקר בישראל בשדה הלהט"בי מופק באופן "מסורתי" מתחומים קליניים טיפוליים - הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית הקלינית ועוד. שאלתי, איה החינוך? איה האמונים על החיברות המקצועי למקצועות הייעוץ החינוכי וההוראה? אל נשכח, בתי-הספר הם המרכיב המרכזי בסביבה הטבעית והיומיומית של כלל בני-הנוער ולא הקליניקה. לא בכדי אין למורי מורים, מדריכים פדגוגים, יועצים חינוכיים, מחנכות,מורות וגננות משנה סדורה מבוססת מחקר על להט"ביות ועל צמצום בריונות על רקע להט"בופוביה בבתי הספר מבעד לאספקלרייה חינוכית. לבטח שהדבר בעוכרם של באי בית-הספר ובקומפטנטיות של אנשי חינוך לתת מענה לצרכים הדיפרנציאלים של כלל התלמידים בחברה משתנה והטרוגנית.

 

הנה בשעה טובה ומוצלחת ולאחר שצלחנו מדבר צחיח של עשייה מוצנעת מאחורי הדלת הסגורה של היועצת - לא רואים, לא שומעים, לא מדברים, האמתלה הקלאסית של "הנושא הרגיש" - הועלו לאתר המקוון של שפ"י, שפ"ינט, תכנים חשובים ביותר - "מד רגשות למורה בנושא הלהט"בי" וכן מפרט של ארגוני סנגור ותמיכה של הקהילה הגאה המהווים כתובות מקצועיות רגישות מגדר ורגישות תרבות עבור בני נוער ואנשי חינוך כאחד: חוש"ן, איגי, מעברים, שוב"ל, הבית הפתוח ועסוואות.

 

פרופ' דורותי אספלאז, חוקרת, מומחית עולמית בתחום הבריונות הבית-ספרית, קוראת לעידוד ולפיתוח מחקר מתחום הפסיכולוגיה החינוכית ומתחום מקצועות הסיוע דוגמת הייעוץ החינוכי על בריונות בית-ספרית מובחנת על רקע להט"בופוביה - נטייה מינית, נטייה מינית נתפסת, זהות מגדרית וביטויי מגדר של תלמידים ותלמידות. בישראל בריונות על רקע להט"בופוביה איננה כלולה עד כה במצבור המחקרים המוקפדים על אודות בריונות בית ספרית - למשל, ראו מחקרו הענף ופורץ הדרך של פרופ' רמי בנבנישתי - ללא התייחסות למשתנים הללו באמתלה כי "הנושא רגיש אך חשוב". בדומה: הערכה לאקלים חינוכי מיטבי- אבחון והתערבות משנת 2001, סקר ניטור האלימות של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), התכנית הלאומית לנוער בסיכון, תכניות מחקר בינלאומיות עתירות משאבים, דוגמת התכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער, מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל וכן ממצאי המחקר הבינלאומי בנושא צמצום אובדנות במערכת החינוך 2015, אינם עורכים מחקרים על בריונות בית-ספרית על רקע להט"בופוביה, או כוללים במחקריהם את המשתנים: נטייה מינית וזהות מגדרית של תלמידים ותלמידיות, נערים ונערות. אזי נכון לינואר 2016 מסד הנתונים היחיד על אודות בריונות על רקע להט"בופוביה בישראל מושתת על שלושת סקרי האקלים החינוכי של פורום המחקר של ארגון הנוער הגאה - 2004, 2008, 2012. למותר לציין כי העדר המחקר על בריונות בית ספרית על רקע להט"בופוביה בישראל תוך שותפות הדוקה עם השירות הפסיכולוגי-הייעוצי עם הקהילה המחקרית של פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים באקדמיה, ועם מכוני מחקר מובילים שנמנו לעיל, מונע התערבויות מבוססות מחקר לקידום המיטביות של כלל התלמידים לצד תכניות מניעה ברמה הראשונית והשניונית של בריונות זו וכן מניעה של התנהגויות-סיכון בקרב נוער להט"ב בישראל.הקריאה של המנהיגות הייעוצית בישראל בעקבות דבריו של פרופ' קורטלנד ליי בשנת 2009 בכנס 2009 בכנס היועצים החינוכיים לאמץ את הגדרת התפקיד העדכנית של היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי של בית הספר בחרה להתמקד אך ורק באי השוויון במערכת החינוך בישראל ובתוך כך בהקצאת משאבי זמן לטיפול בתלמידים ממשפחות מצוקה.וזאת בשעה שבארה"ב ישנה התייחסות מפורשת ליועץ בית-הספר כסוכן צדק חברתי עבור מיעוטים מיניים. מעלה הצעה, הבה נשתחרר מהשמרנות ומהטאבו המיני לרגל השנה האזרחית החדשה 2016, לטובת הרווחה הנפשית והמוגנות של 10 אחוז מתלמידי ומתלמידות ישראל וכן נאמץ את הקריאה של פרופ' דורתי אספלאז לבסס מחקר בתחום.

 

עבודת מחקר (תזה) בייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב. תהליך ההתבגרות, כשלב התפתחותי נורמטיבי, מאופיין במגוון התנסויות וחוויות באמצעותן מתגבשת ומתעצבת הזהות העצמית והמינית. למתבגרים להט"ב- ששיעורם באוכלוסייה בין 2% ל 10% - מתווספות משימות התפתחותיות ייחודיות. תחילה, עליהם לבחון ולהבין את משכיתם לבני אותו המין בסביבה הטרונורמטיבית. בהמשך, עליהם לקבל את זהותם המינית והמגדרית ולהתקבל בידי אחרים משמעותיים. מטרת המחקר הייתה ללמוד על תהליך ההתבגרות של מתבגרים הומואים, לסביות וביסקסואלים מתוך תפיסת עולמם. על-מנת לשמוע את קולם של המתבגרים בחרנו במתודולוגיה איכותנית וקיימנו ראיונות עומק עם 20 מתבגרים בטווח הגילאים 15-18.5 על-פי עיקרון מקסימום שונות. מהתיאור הסמיך אותו סיפקו המתבגרים עלו חמש התמות הבאות: א. דחייה חברתית. ב. דחייה עצמית. ג. תמיכה חברתית. ד. חוסן נפשי. ה. עמידות. הממצאים אורגנו על-ידנו לתרשים התפתחותי המציג היבטים תוך-אישיים ובין-אישיים בתהליך ההתבגרות של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות. החל מגילוי הנטייה החד-מינית, דרך התמודדות עם הדחייה העצמית והחברתית ועד הקבלה של הנטייה החד-מינית. ממצאי המחקר מראים כי סיפוק הצרכים הייחודים של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות מאפשר את שילובם במסגרות חברתיות שונות המיועדות לבני גילם. לנוכח הממצאים מובאת ההמלצה לאנשי-האקדמיה ולאנשי-השדה, להטמיע את הידע בנושא בשלב ההכשרה של מחנכים ויועצים חינוכיים ובמהלך התפתחותם המקצועית. הטעמה של ידע מבוסס מחקר, עשוי להרחיב את מעגלי התמיכה עבור מתבגרים להט"ב.

 

אני מזמין אתכם/ן, להיכנס לבלוג המקוון שלי ברשת החברתית-מקצועית של מוכן מופ"ת. מכון מופ"ת נוסד ב-1983 ע"י האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, כבית-ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת אנשי חינוך והוראה במכללות. הבלוג שלי, על תכניו השונים, עוסק במישרין בסוגיות להט"ביות בזיקה לחינוך ומתעדכן באופן שוטף. בין תכניו ניתן למצוא: רשימה של משאבי תמיכה לקהילה הלהט"בית, מאגר מחקרי מתחום החינוך, תיאור החוויה הבית-ספרית של תלמידים ומורים להט"ב, לרבות סקרי האח"מ, יום ההבנ"ה IDAHO, מדיניות משרד החינוך בנושא, חדשות רלוונטיות – תיקון חוק זכויות התלמיד, משפחות גאות למול מערכת החינוך, עבודת הגננת, המחנכת והיועצת בביה"ס עם תלמידים להט"ב והוריהם, תכניות להפחתת הלהט"בופוביה, מבט גלובלי על הקהילה הלהט"בית במערכות חינוך במדינות מערביות ועוד נושאים שעולים על סדר היום הציבורי-מקצועי.

 

בניסיון להעלות למודעות הציבורית את האפשרויות והסיכונים של החיים המקבילים ברשתות החברתיות, פירסמתי מאמר דעה ב"הארץ דה מרקר" על הפסיכולוגיה של פייסבוק וטוויטר. על הפנים שאנו מציגים לחברים ברשתות, על הקתרזיס התמידי, ועל האני האידאלי שהחברה מציבה לנו. הפיתוי לזייף זהות ברשת הוא גדול - מה המחיר על כך?

 

מצגת הרצאת הפתיחה מיום העיון שנערך במכללה האקדמית נתניה בנושא נוער הומו-לסבי.

 

בקבוצות אלו שהנחיתי ניסיתי לעזור למשתתפים להפוך מ"אחים לנשק" ל"אחים לרגש". לאפשר לגברים לפתח שיח רגשי בינם לבין עצמם ובינם לבין אחרים. מסתבר שמטרה זאת אינה רק שלי. גם סטראנבך (Jack Sternbach) במאמרו משנת 2001 העוסק בקבוצות גברים מנסח את מטרתו הראשית באופן דומה. "מטרתי הראשית בעבודה עם קבוצות גברים", הוא כותב ואני מתרגם, "היא לעזור לגברים לפתח את היכולת הפנימית שלהם לקיים קשרים בין אישיים".

 

המאמר מתאר את המודל התיאורטי ויישומו בגישת טיפול מבוסס מנטליזציה בהפרעת אישיות גבולית

 

בהקדמה לספרו 'הירהורים על מאה רבת מכאוב' כותב רוברט קונקווסט: "ספר זה מתפרסם בשעה שהעולם מפנה גבו באיטיות ובהססנות אל התהומות שחמקנו מהם, למזלנו, ושעדיין פעורות לרגלינו. הנחת היסוד של הספר היא שהאחריות העיקרית לאסונות שהתרחשו במהלך המאה אינה מוטלת על הבעיות אלא על הפתרונות שהוצעו להן. לא כוחות חסרי זהות, אלא בני אדם שהגו מחשבות מסוימות ולכן בצעו פעולות מסוימות". למה יש רוע בעולם?

 

התוכנית מכשירה פסיכולוגים חינוכיים להנחיה של המורים וליווי של ההנהלה בהתמודדות עם הפרעות משמעת ואלימות. תוכנית זו מפתחת גישת עבודה המותאמת לצרכים היום יומיים של הצוות הניהולי והחינוכי. התוכנית כוללת אסטרטגיות התמודדות מווסתות מכילות ומארגנות. התוכנית גובשה כ"תפריט בסיסי" להתערבות והיא מתמקדת בפיתוח מספר דפוסי תגובה והתמודדות סביב רצף תופעות המטרידות ומעסיקות את אנשי החינוך