על רקע השימוש הגובר והולך ביישומי מחשב שונים לצורך פסיכותרפיה בעידן האינטרנט, מעניין להיזכר בניסיון נועז הרבה יותר להשתמש בתוכנת הצ'אט הרובוטית ELIZA, שפותחה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת, המדמה לא פחות מאשר טיפול רוג'ריאני בלתי מכוון, שאמור במקורו לספק למטופל חוויה מתקנת ליחס הורי שיפוטי. אולי ELIZA אינה מספקת בדיוק חוויה מתקנת, אך היא ללא ספק מתייחסת לדברי המשתמש בצורה הרבה פחות אוטומאטית מנציגי שירות שצריכים "לדקלם" משפטים חסרי כל קשר לדברי הלקוח וסתם שיחות חולין בין מכרים, ידידים ואפילו חברים קרובים המחליפים ביניהם משפטים קבועים מראש. בניגוד ל-ELIZA, בשעת צרה, מרבים רבים מחברינו (ולפעמים אף מטפלינו) לתת עצות מעשיות מהירות כדי לקבל "פטור" מהקשבה אמיתית. מרתק לחשוב שמאז פיתוח התוכנה אנשים הפכו הרבה יותר אוטומאטיים מהרובוט ELIZA שלפחות תוכנת לעבד את דברי המשתמש. לא מפתיע, אפוא, שהמשתמשים הראשונים בתוכנה חשבו שהיא אנושית, או לפחות ניחנה בבינה מלאכותית, בעוד ג'וזף וייסנבאום שפיתח אותה התכוון דווקא להמחיש באמצעותה את השטחיות המאפיינת את התקשורת בין האדם למכונה.