מקורות

מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. מחקר זה מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. לשם כך הוצגה השאלה באילו אופנים מתמודד נוער גאה עם גילויי הומופוביה בבית-הספר תוך התייחסות ליחסי הגומלין עם קבוצת השווים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק מובנים-למחצה עם עשרים תלמידים בטווח הגילאים 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית. לשם צמצום תופעת הבריונות ההומופובית בבית-הספר. התערבות זו עשויה להועיל להתמודדותו של נוער גאה עם הסטיגמה המוּטבעת בו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.

 

גם אתם מפחדים להפוך להיות אמא או אבא שלכם? חשוב שתדעו: אלה הדפוסים באמצעותם עוברות החרדות מהורים לילדים, והחדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי למנוע אותן

 

רוב המחקר בישראל בשדה הלהט"בי מופק באופן "מסורתי" מתחומים קליניים טיפוליים - הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית הקלינית ועוד. שאלתי, איה החינוך? איה האמונים על החיברות המקצועי למקצועות הייעוץ החינוכי וההוראה? אל נשכח, בתי-הספר הם המרכיב המרכזי בסביבה הטבעית והיומיומית של כלל בני-הנוער ולא הקליניקה. לא בכדי אין למורי מורים, מדריכים פדגוגים, יועצים חינוכיים, מחנכות,מורות וגננות משנה סדורה מבוססת מחקר על להט"ביות ועל צמצום בריונות על רקע להט"בופוביה בבתי הספר מבעד לאספקלרייה חינוכית. לבטח שהדבר בעוכרם של באי בית-הספר ובקומפטנטיות של אנשי חינוך לתת מענה לצרכים הדיפרנציאלים של כלל התלמידים בחברה משתנה והטרוגנית.

 

הנה בשעה טובה ומוצלחת ולאחר שצלחנו מדבר צחיח של עשייה מוצנעת מאחורי הדלת הסגורה של היועצת - לא רואים, לא שומעים, לא מדברים, האמתלה הקלאסית של "הנושא הרגיש" - הועלו לאתר המקוון של שפ"י, שפ"ינט, תכנים חשובים ביותר - "מד רגשות למורה בנושא הלהט"בי" וכן מפרט של ארגוני סנגור ותמיכה של הקהילה הגאה המהווים כתובות מקצועיות רגישות מגדר ורגישות תרבות עבור בני נוער ואנשי חינוך כאחד: חוש"ן, איגי, מעברים, שוב"ל, הבית הפתוח ועסוואות.

 

הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- "Laissez-faire", אשר עיכבה את פיתוחה של זהות מקצועית משותפת של יועצים חינוכים. הייעוץ החינוכי – כמקצוע המחפש זהות, עודנו מוצג לסטודנטים ולסטודנטיות ברחבי הארץ בצורות ובדרכים שונות וסותרות – מסוכן בריאות הנפש של בית הספר ועד סוכן צדק חברתי, בעוד שהגדרתו של משרד החינוך את היועץ החינוכי משנת 1964 כ- "מורה-יועץ", שרירה וקיימת. נכון לשנת 2015 קיימות 13 תכניות לימוד לתואר שני M.A ו M.Ed בייעוץ חינוכי במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הביקוש למשרות ולו חלקיות בייעוץ חינוכי הולך וגדל ואילו היצע המשרות מצומצם מאוד. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על מערך הייעוץ מצא בו כשלים מרובים אך טרם הוצגה שיקפות ואחריותיות באשר לעבודה ייעוצית שיטתית מבוססת-מחקר בדרגים השונים ובאשר להערכת התוצרים שהיא מניבה (בתוך כך, היקף החינוך המיני בבתי-ספר והטמעת כישורי חיים בבתי-ספר). נייר העמדה מוקיר את עבודת מערך הייעוץ ואת נחיצותו ובשל כך, מדגיש את הצורך הדוחק במיסוד שירותי הייעוץ החינוכי - מעיסוק לפרופסיה מובחנת - חקיקת חוק היועצים החינוכיים, חזקה על שעות הייעוץ, הרחבת היקף משרת הייעוץ, קביעות ליועצים בחינוך היסודי, היפרדות הייעוץ מן ההוראה וגישור הפער בין ההכשרה באקדמיה לעבודת היועץ החינוכי הלכה למעשה בבית-הספר.

 

במקומון השכונתי "עת הכרם" פורסמה כתבה הנושאת את הכותרת "זוכרים את שירה", שירה בנקי ז"ל, תושבת שכונת רמת בית הכרם בירושלים, נרצחה על רקע פשע שנאה במצעד הגאווה בירושלים. היא בקשה לתמוך ולחבור לחברים ולחברות שלה למען צדק חברתי-מגדרי ומיני. משפחתה נפרדת ממנה בכאב רב, ומייחלת ליותר סובלנות ולקבלת האחר.

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל אשר התכנסה ב- 20.7.15 לדון בסוגיה: נוער גאה במערכת החינוך. מ"מ יו"ר הועדה, חברת הכנסת מירב בן-ארי חתמה הדיון במספר מסקנות - "הועדה קוראת למשרד החינוך ליישם ולהטמיע את תיקון מס '5 לחוק זכויות התלמיד שעניינו איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית וכן להכין ולפרסם חוזר מנכ"ל בסוגיה זו בהקדם". החוזר העדכני אינו בחזקת חדשה אלא משקף נאמנה את חוק זכויות התלמיד על תיקונו כבר במרץ 2014 והוספת איסור אפלית תלמידים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית."איסור הפליה" מוגדר בחוק כסעיף פלילי, כלומר זהו סעיף שהפרתו גוררת סנקציה של מאסר של שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בה-בעת אין עוררין על חשיבות החוזר הנ"ל כחלק מתהליך קריטי של הטמעת החוק והבאתו משולחנה של ועדת החינוך של כנסת ישראל בירושלים אל משרד החינוך על אגפיו ואל קהילת בתי הספר. החוזר מקבל משנה חשיבות על רקע חוזר המנכ"לית שקדם לו ופורסם כבר באפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" חוזר המנהלת הכללית, ע"ה/8 (ב). ירושלים. חוזר זה התייחס לראשונה ביתר פירוט לבריונות בית ספרית על רקע נטייה מינית לצד נהלים ודרכי פעולה חדים וברורים מאד. מכל מקום, כדברי המפקחת הממונה על יישום זכויות הילד, יש להבנות תרבות תומכת זכויות בקהילה הבית-ספרית באם נרצה כי אכן תהא הטמעה של חוזרי המנכ"ל בהוויה הקיומית ובאורחות החיים של בתי הספר בישראל

 

מתוך הדיון בועדה עלה הפער בין חוק זכויות התלמיד האוסר על אפליית תלמידים על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בבית הספר (חוק זכויות התלמיד, תיקון מספר 4 התשע"ד – 2014) ומדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי (ידיד, רימון, וצימרמן, 2011) לבין עדויות מחקריות חוזרות ונשנות המלמדות על שיעורים גבוהים ועקיבים של אלימות מילולית, פיזית ומינית בבתי-הספר בישראל על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית (פזמוני-לוי, קמה, לביא, פנחסי, ומנחם, 2005; פזמוני-לוי ושילה, 2012; שילה ופזמוני-לוי 2008). נראה כי עד שצוותי החינוך שאמונים על הנושא הלהט"בי יקבלו הכשרה וכלים ללמד את הנושא בבתי-הספר, יהיה צורך בפעילותם של העמותות, ארגוני סנגור של הקהילה או אם תרצו המגזר השלישי.

 

על מנת להטמיע את תיקון חוק זכויות התלמיד, גב' טובה בן-ארי, הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד אישרה את תכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה והיא צורפה למאגר התכניות הארציות ללמידת זכויות התלמיד של משרד החינוך. תכנית ניר כץ, שכבר מיושמת בבתי-הספר של רשת אנקורי, בבית-ספר "עירוני ה'" בתל-אביב, בבית-הספר הדמוקרטי "עיינות ירדן", בבית-ספר "בויאר" בירושלים, ובאורט "פסגות" בכרמיאל, מקדמת דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים (חניכים של קבוצות הנוער של ארגון הנוער הגאה) בחטיבה העליונה באמצעות מפגשים מובנים המעודדים מעורבות והשתתפות מצדם במטרה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין שתי הקבוצות ולטפח התנהגות פרו-חברתית.

 

מיצוב פרופסיונלי של מערך הייעוץ במערכת החינוך בישראל - תמונת מצב והמלצות מבקר המדינה

 

קריאה של דו"ח מבקר המדינה בדבר מערך הייעוץ החינוכי בישראל אינה מחדשת אלא מעמידה את סוגיות הליבה שבעוכרה של הפרופסיה על השולחן ומבססת עמדה מגובשת לרבות המלצות יישומיות למקבלי ההחלטות. מהכרות עם המחקר בתחום הייעוץ, כתבתי חיבור המאגד תת נושאים המצוים במוקד הדיון על עתידו של הייעוץ, המאמרון מלווה בביקורת נוקבת על כפל התפקידים - "מורה-יועץ", על העדר תקינה, על העדר אחריותיות ובקרה על התערבויות ייעוציות בבתי-הספר, על עמימות נמשכת בתפקיד היועץ, על ריבוי המטלות שאינן בזיקה לייעוץ ועוד...לבסוף, מזמין את מי שמאמין בכוחו של הייעוץ, לעסוק בסנגור מקצועי ולהמשיך לקדמו.

 

עד עתה, הספרות המתחקה אחר החוויה הבית ספרית של נוער לסבי, הומוסקסואלי וביסקסואלי (להט"ב) בישראל ובמדינות מערביות אחרות התמקדה במידה ניכרת במצרף של גורמי סיכון, בעוד שגורמי חוסן פנימיים וחיצוניים המסייעים למתבגרים להט"בים להתמודד ביעילות עם בריונות הומופובית בין כותלי בית-הספר, זכו להתייחסות מחקרית מועטה בלבד. על-מנת לגשר על פער זה, החוקרים ערכו מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם עשרים תלמידים הלומדים בחטיבה העליונה ומגדירים עצמם כלהט"בים. ממצאי המחקר והשלכותיו מדגישים את מרכזיותם של גורמי חוסן סביבתיים בחייהם של בני-נוער להט"ב. אלה אשר רגישים לצרכיו הייחודיים ומסייעים לו לפתח ולחזק מנגנוני התמודדות תוך-אישיים ובין-אישיים עם גילויי הומופוביה במרחב הבית-ספרי. המחקר נערך ע"י אייל בן עמי, ופרופ' רחל ארהרד, אשר מילאה את תפקיד ראש המגמה לייעוץ חינוכי בבית-ספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב וראשת היחידה למחקר ופיתוח בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך. כיום מכהנת כיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות. המאמר בדפוס ועתיד לראות אור בכתב העת האקדמי אשר משמש כאכסניה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת למחקר בתחום ההומוסקסואליות- Journal of Homosexuality