מקורות

בתחילת הדרך זכתה התופעה של ייעוץ פסיכולוגי ברשת להתנגדות נמרצת מצד הממסד הפסיכולוגי, אך יותר ויותר מחקרים מצביעים על יעילותו של טיפול כזה שאינה נופלת מיעילותו של הטיפול המסורתי הנערך בקליניקה כשהמטפל יושב מול המטופל. הטיפול ישים במיוחד כאשר קיים מרחק גיאוגרפי בין המטפל למטופל, כאשר המטופל משתייך לקהילות בהן עדיין קיימת סטיגמה לגבי פנייה לטיפול פסיכולוגי, כאשר המטופל נכה פיזית ואינו יכול להגיע לקליניקה, באזורים בהם חסרים מטפלים וכאשר המטופל עובד בשעות לא מקובלות. במקרים מסוימים ניתן להתגבר על הקושי המובן לעשות את הצעד המאוד לא פשוט לפנות לטיפול, לפחות בשלביו הראשונים.

 

קבוצת עזרה עצמית המאפשרת חשיפה לסיטואציות חברתיות באווירה נינוחה ומוגנת.

 

הנחת היסוד המקובלת בעולם הרפואה היא שהטכנולוגיה עוזרת לנו לשפר את התקשורת בין המטופלים לבין המטפלים. בין אם אלו פסיכיאטרים, פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים. אבל זו לא המציאות תמיד.

 

כל האנשים האלו יש גם חיים פרטיים וגם חיים ציבוריים שבהם הם במגע עם מטופלים שונים. ככל שאתה 'נכנס' יותר לתוך הסצנה החברתית, אנשים כותבים יותר, משתפים יותר וחושבים על הפעולות שלהם פחות. כשפעולות הופכות להיות לא מודעות, אנחנו לא מפעילים פילטרים לפני שאנחנו עושים אותן. במצבים כאלו, אני לא בטוח שאנחנו מספיק מודעים למשמעות של הפעולות שלנו ברשתות החברתיות, ולהשלכות שיכולות להיות להם עלינו ועל אחרים.

 

» על אף שכיום עלול להתקבל הרושם שאנו חיים בעידן ליבראלי יותר בכל הקשור ליחס להומוסקסואליות וכמעט בכל תכנית ריאליטי או טלנובלה מוצג "הומו תורן" (לכאורה בטבעיות), בקרב מגזרים רחבים של הציבור עדיין קיימות לא רק דיעות קדומות נגד הומוסקסואלים אלא הומופוביה שהיא פצצת זמן מתקתקת. מניסיוני הקליני וממפגשים עם מטופלים הומוסקסואלים ומשפחותיהם, כולל אלה החיים בת"א, אין כמעט כל קשר בין הנושא כפי שהוא מוצג בתקשורת ובין מה שמתרחש בדל"ת אמות. ביטוי לכך אפשר למצוא גם בפניות הקשות מאוד המצטברות בפורום "שרינק פרנדלי" באתר דוקטורס. » עם כל החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון במלחמה בדעות החשוכות, יש לזכור שמדובר בתהליך אינדיבידואלי מאוד ולמעשה, מספר סיפורי היציאה מהארון כמספר סיפורי החיים האישיים של ההומוסקסואלים והלסביות שיצאו בארון או נשארו בתוכו. ליציאה מהארון פוליטיקה משלה הדורשת לצאת מהארון הרבה ומהר ופסיכולוגיה משלה הדורשת התחשבות בקצב האישי של הפרט, ברמת המוחצנות שלו, בצנעת הפרט שלו, ברקע המשפחתי שלו ועוד כהנה וכהנה משתנים אינדיבידואליים רבים מאוד.

 

היחסים בין רופאים למטופלים עוברים שינויים, והשינויים הללו מואצים כל הזמן על ידי הסביבה החברתית והטכנולוגית שבה אנחנו פועלים. ככל שהטכנולוגיה חודרת לחיים המקצועיים והפרטיים שלנו, כך היא גם חודרת לעולם הטיפול.

 

אתר המבקש להציג בדרכים שונות את פסיכולוגיית העצמי ואת הגישה הטיפולית היחודית הנגזרת ממנה. באתר מאמרים שונים העוסקים הן בהמשגה תיאורטית של פסיכולוגיית העצמי והן בישומים הקלינים והאחרים הנגזרים ממנה, ומציע לראות בה השראה מתמדת המאירה את העשייה הטיפולית ואת חיי הנפש של המטפל והמטופל כאחד. כמו כן מיטיבה פסיכולוגיית העצמי לשמש גשר תיאורטי בין פסיכולוגיה ופסיכותרפיה ,לבין עולמות תוכן רחבים ומקבילים כמו פילוסופיה מערבית ומזרחית ,הפסיכולוגיה של הרשת, ספרות ואמנות ועוד. היא מציעה אופנות חשיבה יחודית גם בשאלות של יחסי אהבה וזוגיות, ובמהותה האחדותית מבקשת לנגוע באישי ובעל-אישי - דהיינו בנפשי וברוחני גם יחד.

 

בימינו, שבהם שינויים כלכליים קיצוניים, פיטורין לא צפויים ושינוי פתאומי של כל כללי המשחק, ההשפעה אינה רק כלכלית ותעסוקתית אלא גם פסיכולוגית. תחושת הקביעות והוודאות שלנו נפגעת, ונוצרים חרדה ופחד. בתקופה כזו, יש חשיבות להערכות מתאימה. זה הזמן להיעזר ב- networking שלנו, ללמוד ולדעת מה קורה מסביב, להיעזר ולהתייעץ עם אחרים.

 

התאהבות מהווה שלב ראשוני, בעל אפיוניים ייחודיים, בתהליך של יצירת קשר עמוק – אהבה. ההבדל ביניהן נעוץ ביחס שבין העולם הפנימי לזה החיצוני ('האובייקט הממשי'). אפיוניו של האינטרנט מאפשרים ומעודדים קריסה לעבר קוטב הפנטזיה, ומשמרים למעשה את חווית ההתאהבות, במחיר המגע עם האובייקט הממשי. אדון בתופעה זו לאורן של גישות תיאורתיות שונות, תוך נסיון ליישם מחשבות אלו בהקשר של הטיפול הנפשי באינטרנט. מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

מאמר זה מהווה גירסא המבוססת על מאמר תגובה שהתפרסם בגליון נפש, , 78-80, 2001 מתוך האתר 'הדדיות' של ד"ר אודי בונשטיין

 

אתר "מינוסטרס" מציע תוכנית לעזרה עצמית להתמודדות עם חרדת בחינות. בתוכנית זו המודרך מאבחן את מאפייני חרדת הבחינות שלו, לומד להכיר את שורשי החרדה ודרך היווצרותה ומתרגל רפרטואר כלים הנשענים על תפיסה קוגניטיבית-רגשית-פיזיולוגית להתמודדות עם חרדה זו. התוכנית מתקדמת עם המודרך שלב אחר שלב על פי צרכיו וסגנונו. התוכנית מיועדת לתלמידי תיכון וסטודנטים הסובלים מחרדת בחינות ומבקשים לעזור לעצמם, אך אינם רוצים או אינם יכולים לפנות לטיפול פרטני פנים אל פנים.

 

בשני העשורים האחרונים התרחב מאד השימוש ברשת האינטרנט לצורך קבלת עזרה פסיכולוגית.מטרתה של העבודה הנוכחית היא לתאר את מאפייני הפונים למענה האישי המקוון של ער"ן (איי.סי.קיו וצ'ט) ולבחון את סוגי הבעיות שהם מעלים בשיחות עם המתנדבים. מתוך אתר ער"ן (עזרה ראשונית נפשית)