מקורות

מחקרים מצביעים על כך שדמיון רב בין המטפל למטופל ובין בני זוג גדול יותר, גדלים הסיכויים להצלחת הקשר. מנגד, כשמדובר בתהליכי חיזור הוכח שככל שבת/בן הזוג הפוטנציאליים קשים יותר להשגה, הם מעוררים עניין רב יותר. במאמר זה נסקרים הגורמים התומכים באמרה לפיה היכרות מעוררת סלידה (Familiarity breeds Contempt) כלפי הצד השני. ממצאי מחקרים מעלים שתוך כדי העמקת ההיכרות מתגלים ההבדלים בין שני הצדדים, דבר הגורם להם לפתח רתיעה זה מזה. כל מידע נוסף על הצד השני מוליד התרחקות. את המידע החסר לנו על הזולת אנו משלימים בעזרת פנטזיות חיוביות עליו המתגלות כחסרות בסיס במציאות. זאת בניגוד לאמונה שהעמקת ההיכרות תוביל לקבלה הדדית.

 

המרשתת מלאה מדריכים כתובים וסרטונים של הקהל הרחב, קואצ'רים וגם של אנשי מקצוע מוסמכים הנותנים טיפים לבחורות ובחורים איך לשחק אותה קשים להשגה כדי להשיג את מי שהם מעוניינים בו. מחקרים אכן מצביעים על כך שלמשחקים את המשחק הזה סיכויי הצלחה גבוהים יותר להיחשב מושכים, בעוד מי ש"קל להשגה" נחשב חסר ביטחון. בחזרה לאותנטיות גם בתהליך החיזור מנתח פרופ' רובינשטיין את התופעה ומציין שהתופעה משקפת דימוי עצמי נמוך המושלך על הזולת.

 

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה לאפיין הפרעות כפייתיות שונות על סמך תוכן האובססיות. Relationship OCD מאופיינת ע"י אובססיות בקשר להתאמת בן/בת הזוג וכמו כל אובססיה היא מלווה חרדה ולפעמים אף קומפולסיות (למשל, בדיקת נשים אחרות והשוואתן לבת הזוג). כמעט כל מטופליי הסובלים מההפרעה העלו לא אחת את השאלה הלגיטימית האם מדובר בהפרעה או באי-התאמה "אמיתית". הנה, אפוא, כמה מההבדלים בין אי-התאמה "אמיתית" שכזו ובין הפרעה כפיייתית ביחסים (ROCD). מבחינת המטפל, בעיקר הפסיכודינמי, חשוב להבדיל את ההפרעה מפחד מפני אינטימיות, אשר לרוב אינו מאפיין את הסובלים מההפרעה, אשר בה ה"פורמט" של החזרתיות חשוב לא פחות מהתוכן.

 

קשר זוגי בין שני גברים טומן בחובו קונפליקט מובנה בין הצורך בביטחון לצורך בריגושים וגיוון. על פי מחקרים רבים בנושא, הממצאים מצביעים על עדיפות של קשרים מונוגמיים - אז למה בכל זאת נדמה שחצי מההומואים התפוסים מנהלים זוגיות פתוחה? פרופ' גידי רובינשטיין נכנס בעובי הקורה המונוגמית

 

אם בעבר זיהינו OCD עם פחד מזיהומים, סדר וניקיון וחשש אי-רציונאלי להזיק ליקירינו, הרי שבשנים האחרונות נערכים ניסיונות לסווג את סוגי הכפייתיות עפ"י נושאי האובססיות. אחת הדוגמאות לכך היא אובססיות המופיעות בקרב הטרוסקסואלים הנמשכים אך ורק לנשים, מקיימים איתן יחסי מין ואף מערכות יחסים רגשיות, מתפקדים מינית בצורה תקינה - ועל אף כל אלה, מקנן בליבם חשש מתמיד שמא הם הומוסקסואלים, אולי מודחקים, אשר ביום מן הימים תפרוץ משיכתם לגברים אל פני השטח ותאיים לחסל את משיכתם לנשים ואת הזוגיות שיצרו עם נשים. לעיתים קרובות מלוות האובססיות גם בקומפולסיות בצורת בדיקות מתמידות של הזקפה נוכח סרטים פורנוגרפיים של גייז לעומת סרטים של סטרייטים ופגיעה משמעותית בזוגיות הנוכחית עם נשים.

 

כאשר מחשבות טורדניות וספקות תמידיים באשר להתאמת בן הזוג שלנו אלינו מחלחלות אל זרם התודעה שלנו ולא נותנות לנו מנוח, אנו מדברים על הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD). הפרעה זו מאופיינת ע"י מציאת פגמים בבן הזוג, הגדלתם, התייעצות עם חברים בקשר אליו ומחשבה פרפקציוניסטית כאילו יש אי שם בן או בת זוג מתאימים יותר, למרות שאיננו יודעים דבר עליהם. מומלץ שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם טיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) והגמשת אמונות נוקשות, בעיקר תפיסה של "הכול או לא כלום".

 

המאמר הקצר מבוסס על חווית הישרדות של חיים עמית בטיול הרגלי האחרון שעשה באלפים הצרפתיים. המאמר מבליט את היתרון שבהחלטה ש"אין ברירה" כשיש ברירה, בתחומי העבודה, הזוגיות וההורות.

 

לפני שאת שוב מרגישה רע עם עצמך על כך שאת זוחלת למיטה מותשת ב-9 בערב למרות שהוא מתעצבן על עוד ערב מבוזבז, ממלמלת "אולי מחר" ומרגישה כל כך כמו סבתא של עצמך או פרודיה על הדרמות בטלוויזיה שהיא אומרת לו "כואב לי הראש", הנה מחקר נחמד שיכול לבוא לעזרך. ועוד כמה סודות מחדר המיטות... עיניים פקוחות - מבט מפוכך על זהות, הורות וזוגיות

 

רשימה על תהליכי תיקון טבעיים, הקורים בנפש, בגוף וביחסים בין-אישיים. הרשימה מסתמכת על חזרתו של רעיון התיקון בתיאוריות שונות, כמו אצל סטרן, במדיטציה, או אצל גוטמן, החוקר מ"מעבדת הנישואים". ברשימה מתוארים גורמים המעודדים תהליכי תיקון.

 

עד כמה אמפתיה ומתן תוקף, גם להתנהגויות בעייתיות, הם חשובים בטיפול זוגי. אמפתיה ומתן תוקף מרגיעים את הכעס, וחשובים ביחסים שבין המטפלת לזוג, וכמובן - בין בני - הזוג.

 

השלכותיה של התסמונת הפוסט טראומטית על ארגון האישיות של הנפגעים ושל בנות זוגם דר' שי שלקס המאמר נכתב בסיועה של דר' רחל דקל, ביה"ס לעו"ס, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן המאמר מבוסס על עבודת הדוקטוראט של המחבר הראשון שנעשתה בהנחייתם של דר' רבקה איצקוביץ' ודר' יגאל גרוס במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן (פורסם ב"שיחות").

 

מאמר זה מתמקד באחד המושגים המרכזיים ביותר בתיאוריה הקוהוטיאנית, מושג הזולתעצמי, ומבקש להצביע על תרומתו האפשרית להבנת המורכבות העצומה של יחסי אהבה ולאפשרויות הריפוי של מצבי קונפליקט ומשברים זוגיים .