מקורות

המאמר סוקר את התפתחות נוגדי החרדה, הדיכאון וה-OCD ואת מאפייניהם ואת התנגדותם של מטופלים לטיפול תרופתי, גם כשהוא מהווה תנאי הכרחי להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. באלו מצבים הטיפול התרופתי הוא תנאי הכרחי להצלחת הפסיכותרפיה ובאלו מצבים ניתן לוותר עליו. מקום מיוחד מוקדש לשיתוף הפעולה בין הפסיכותרפיסט לפסיכיאטר.

 

למעלה מ-20% מהאוכלוסייה סובלים או סבלו מדיכאון, 30% סובלים מהפרעת חרדה כלשהי וקרוב ל-70% מהסובלים מדיכאון סובלים גם מהפרעת חרדה כלשהי (בעיקר כוללנית). על הימנעות כמנגנון המשותף לשתי ההפרעות ועל השילוב המנצח של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעה המשולבת. מוצעות גם נגיעות בודהיסטיות כהצעות לתגובות חלופיות במסגרת הטיפול הקוגניטיבי וכמה טיפים והמלצות על מדריכי עזרה עצמית לשימור תוצאות הטיפול. האזנה ערבה.

 

ההבחנה המקובלת בין חרדה ודיכאון נעשית על ציר הזמן: האדם החרדתי חושש מפני מה שיתרחש בעתיד, בעוד האדם הדיכאוני משוכנע שאם היה רע בעבר, יהיה רע גם בעתיד. במאמר זה ננסה להקיף את קווי הדימיון והשוני בין שתי התופעות ולאפיין את השילוב שביניהן. מתח, חוסר מנוחה,קשיי ריכוז הנובעים מדאגה,פחד שדבר נורא עומד להתרחש ופחד לאבד שליטה הם, עפ"י DSM-V, אזורי החפיפה בין הפרעות חרדה ובין דיכאון. שילוב בין תרופות SSRI/SNRI וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול הבחירה הראשון ובחלוף המצב האקוטי ניתן להוסיף טיפול פסיכודינמי וטיפול עצמי תחזוקתי.

 

ערב הימים הנוראים, כשאנשים הולכים מדי בוקר לבקש סליחות ומבקשים סליחה זה מזה, מעניין לסקור תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה, "הפסיכולוגיה של הסליחה". כשאתה סולח למי שפגע בך, אתה מיטיב למעשה עם עצמך. מה זה אומר לגבי נפגעי/ות פגיעה מינית ונפגעים אחרים?

 

חלק גדול, אם לא רוב, הסובלים מהפרעות אישיות תופסים את המצב הנפשי שלהם כתקין ואילו את העולם שסביבם כמאיים ובמקרים רבים לא "תקין". תפיסה זו של הזולת היא לרוב המקור למצוקתם. זאת לעומת הסובלים מהפרעות קלינית כמו דיכאון או חרדה שמגלים תובנה, חלקית לפחות, לקשר שבין מצוקתם, תפיסתם, התנהגותם ואישיותם ועקב כך פונים לטיפול. לרוב הסובלים מהפרעות אישיות לא יפנו לבקש עזרה בגלל הפרעת האישיות, אלא אם כן נלווית לה הפרעה קלינית כמו דיכאון, חרדה, או התנגשויות ביחסים בין-אישיים. בנוסף לריבוי הגישות הטיפוליות המיושמות לטיפול בסובלים מהפרעות אישיות, בהרצאה זו מוצע ליישם גם את עקרונות תפיסתו של תומאס האריס בספרו רב-המכר משנות השבעים של המאה הקודמת, "אני בסדר - אתה בסדר", בניסיון להסדיר את תפיסתו הבין-אישית של הסובל מהפרעות אישיות.

 

בהרצאה זו נעמוד על המשמעות הכפולה של פרפקציוניזם, תופעה הזוכה להערכה בחברה המערבית התחרותית וההישגית, אך גם מאפיינת יותר ויותר הפרעות נפשיות. כן נעמוד על מאפייני הטיפול הפסיכולוגי בתופעה.

 

הרצאה זו נדבר על הקשר ההדוק שבין צורך בשלמות (פרפקציוניזם) והתמכרות לעבודה (וורקוהוליזם). כל אחת מהתופעות מזוהה עם הצלחה וזוכה ליוקרה חברתית, אך המחיר הרגשי של כל אחת מהן ושל הקשר ביניהן עלול להיות כבד, לפגוע בתחומי חיים אחרים ולטמון בחובו הפרעות נפשיות שונות ובעיקר הפרעת אישיות כפייתית. מוצעות דרכי טיפול פסיכולוגי ותרופתי.

 

כאשר מחשבות טורדניות וספקות תמידיים באשר להתאמת בן הזוג שלנו אלינו מחלחלות אל זרם התודעה שלנו ולא נותנות לנו מנוח, אנו מדברים על הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD). הפרעה זו מאופיינת ע"י מציאת פגמים בבן הזוג, הגדלתם, התייעצות עם חברים בקשר אליו ומחשבה פרפקציוניסטית כאילו יש אי שם בן או בת זוג מתאימים יותר, למרות שאיננו יודעים דבר עליהם. מומלץ שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם טיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) והגמשת אמונות נוקשות, בעיקר תפיסה של "הכול או לא כלום".

 

המרפאה הגאה בגן מאיר -"שירותי בריאות כללית", ממוקמת ברחוב טשרניחובסקי 22, תל אביב. היא עונה על חוסר של ממש לנוכח היסטוריה של מפגשים וחוויות שליליות של פונים ופונות לטיפול במרפאות הכלליות, בתוך כך: יחס מזלזל ולא מכבד וחוסר ידע לגבי סוגיות להט"ביות. מרפאת גן מאיר קיימת מזה 6 שנים ומטפלת בכ- 1,600 איש. הטיפול נעשה באווירה ידידותית, המאפשרת תחושת ביטחון למטופלים ולמטופלות, ומספקת מענה הוליסטי למגוון סוגיות: זוגיות, אהבה, יחסי מין ומשפחה, קשיים רגשיים, התמודדות עם הומופוביה, אלימות בין בני הזוג, זנות ותקיפות מיניות.

 

גברים נוטים להתמודד עם הדיכאון שונה מאשר הנשים. במקום לסגת מן העולם, גברים עשויים לפעול בפזיזות או לפתח עניין כפייתי בעבודה או בתחביב חדש. במקום לבכות, גברים יכולים לפנות להתנהגות אלימה. במקום להתייאש, גברים נוטים לפנות להתנהגויות מסוכנות – כמו התמכרויות, הימורים, אלימות או התנהגויות אימפולסיביות אחרות. מחקרים עדכניים, נתונים חדשים ומאפיינים של ה"דיכאון הגברי" / מאת אייל שדה

 

במהלך חייהן של נשים, מתרחשים שינויים הורמונאליים-פיזיולוגיים המלווים לעיתים גם בשינויים נפשיים. Reproductive Psychiatry, הוא ענף בפסיכיאטריה העוסק בקשר, שבין השינויים ההורמונאליים לאורך חיי האישה, לבין הפרעות נפשיות, לסוגיהן. זהו תחום בו עוסקים פסיכיאטרים וגינקולוגים תחת קורת גג אחת. ישנה קבוצה של נשים שמתאפיינת ברגישות רבה לשינויים הורמונאליים, אשר בעקבותיהם חלים שינויים נפשיים. בקבוצת נשים זו ניתן להבחין בהפרעות נפשיות, שאופייניות לארבע תקופות עיקריות בחיים: במחצית השנייה של המחזור החודשי, כלומר בתקופה הקדם ויסתית, במהלך ההיריון, לאחר הלידה ובתקופת גיל המעבר.

 

כתבה מאת John M Grohol PsyD מתוך Psych Central Blog: Ever since grad school, I’ve always bristled at the arbitrary battle lines drawn between the various professions who treat mental disorders. Psychiatrists battle with psychologists, psychologists battle with clinical social workers, and so on. These turf battles do little to help people in need, who only want the best possible care available