הַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ כָּתַבְנוּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים וְיָחִיד וְלֹא הָיָה הֶבְדֵּל בֵּין הַשְּׁנַיִם

עלון פסיכולוגיה עברית | 23/2/2025 | הרשמו כמנויים

צער עולם ירד על פני הארץ כשגופותיהם של עודד ליפשיץ, אריאל וכפיר ביבס, ובהמשך גם של אמם שירי, זוהו על ידי המכון המשפטי. תחושת אבל עמוק מעורבב עם קבס חילחלה לפינות נסתרות בלב האומה. אתמול שבו שישה חטופים חיים, ביניהם גם אברה מאנגיסטו והישאם א-סייד שהיו בשבי יותר מעשור. 'שלומי כשלום עמי', כתב פעם המשורר חיים גורי, שורה שמתארת היטב את האופן בו הנפש הפרטית, הפרטיקולרית כרוכה בתקופה הזו בנפש הציבורית, הקהילתית, מרובת הפנים. איזה רישומים יותירו ימים אלה על הנפש האישית-ציבורית שלנו? בינתיים נמשיך לייחל לשחרורם של כל החטופים כולם.

השבוע באתרנו, מאמרים מקצועיים טריים, טקסטים חדשים במדור הספרים וטורים מעניינים:

טראומה משותפת הינו מושג חדש יחסית בחקר ובתיאוריות הטראומה ומבוסס על הרעיון שהנעזרים והעוזרים נחשפים לאירועים טראומתיים מאיימים בו זמנית, באופן שמשפיע משמעותית על מערכת היחסים המקצועית. בתחום הטיפול הקבוצתי, במסגרת המפגש המאיים של המטופלים והמטפלים במלחמה האחרונה נדחקו המשתתפים ומנחי הקבוצות ל"סירה אחת", דבר שהשפיע על הקשר הטיפולי, שלא תמיד היה מדובר ומעובד בקבוצה. במאמר מתייחס יוסי פולק לחוויה זו כמדריך למנחי קבוצות, כחלק מהחשיפה האישית שלו למצבים טעונים אלה. המאמר כולל חלקים תיאורטיים לגבי טראומה משותפת בכלל ובהיבטים של פסיכותרפיה בפרט. כמו כן המאמר מנתח את השפעת הטראומה המשותפת על הקבוצה הטיפולית ומנחה הקבוצה, וכן ממחיש את המשמעות של טראומה משותפת באמצעות תיאור מקרה הנוגע לימינו אנו.

קבוצות טיפוליות
רשימה עדכנית של קבוצות פעילות בכל הארץ. ניתן להוסיף פרטים אודות קבוצות נוספות באופן חופשי

הפיקצ'רבוק הינו סוגה ספרותית המעמידה במרכזה את האינטראקציה בין הצד הויזואלי לבין הצד הוורבלי. ככזה הוא מזמן תגובות קריאה מגוונות ומעניינות ומזמין את הקורא להיות מעורב ואקטיבי. מאמרה של שרית יפרח בדק מהי מידת התאמתו של הפיקצ'בוק לזירה הטיפולית, ומה עומד בתשתית עבודה כזו. במאמר ישנה התייחסות לשני מושגים מרכזיים בטיפול ביבליותרפי- תגובת קריאה לטקסט ופערי מידע בטקסט, כן מובאת סקירה ספרותית אודות ביבליותרפיה תוך התייחסות לשני המושגים הללו, הלקוחים מתחום מחקר הספרות. לבסוף, הדגמה דרך היצירה "בארץ יצורי הפרא" של הסופר והמאייר מוריס סנדק.

אפרת ליה שחף מציעה לנו במדור סקירת הספרים סקירה מעמיקה של הטיפול בטראומה היקשרותית, בהתבסס על ספרה של דיאן פול-הלר "כוחה של היקשרות". המאמר פותח בהקדמה אישית של פול-הלר, המתארת כיצד תאונת דרכים הובילה אותה למסע של גילוי והבנה בתחום הטראומה וההיקשרות. המאמר מציג את העקרונות המרכזיים של תיאוריית ההיקשרות ומסביר את ארבעת סגנונות ההיקשרות העיקריים: בטוחה, נמנעת, אמביוולנטית ולא-מאורגנת. דגש מיוחד מושם על ההבנה שדפוסי היקשרות אינם גורל נחרץ, אלא ניתנים לשינוי דרך עבודה מודעת ומכוונת. נקודת המפתח במאמר היא ההבנה שטראומה היא בעיקר סיפור של חיבורים שנשברו, וכי הריפוי מתרחש דרך יצירת חיבורים חדשים ובטוחים - הן עם עצמנו והן עם אחרים.

במדור הספרים תפגשו את ספרו של שמואל ויינשטיין – 'פסיכואנליזה מיסטית - ממד הלא־מודע בחכמה, בינה ודעת'. הספר ״פסיכואנליזה מיסטית״ מציע את רעיון ״הלא־מודע המטפיזי״ כמושג תשתית אשר מרחיב ומותח את עיקרון היסוד הפסיכואנליטי אל הממד המטפיזי. בדומה למנגנון הלא־מודע הפסיכואנליטי, אשר עוסק בפרשנות של תכנים רגשיים ודחפיים ובמינון החשיפה כלפיהם, ״הלא־מודע המטפיזי״ עוסק בפרשנות של החיבור האנושי־אלוהי ובמינון החשיפה כלפיו, האחד מארגן את התנהלותנו הנפשית והשני מדריך את חיינו הרוחניים, ברבדים שאינם גלויים לנו.

מוזמנים להנות מפרק מהספר – 'דרך המלך אל הלא־מודע המטפיזי' - תפיסת החלום והלא-מודע במסגרת החשיבה החסידית-קבלית והקשרים שלה לפסיכואנליזה. הפרק מציע הבחנה בין שני סוגי חלום – חלום נבואי וחלום חידתי – ומקשר אותם לשני היבטים של הלא-מודע: הלא-מודע המטפיזי, המתפקד כמנגנון לקליטת מסרים אלוהיים דרך חלומות, חזיונות ונבואות, והלא-מודע הפסיכואנליטי, המהווה ביטוי לתכנים נפשיים חבויים ודחפיים. המחבר דן בהשפעת הגישה התלמודית על פרשנות החלום, בחשיבותו של פותר החלומות כמפרש הלא-מודע, ובתפקידו של החלום כמרחב פוטנציאלי ליצירת משמעות. כמו כן, הוא בוחן תופעות מיסטיות כגון "בת קול" וכתיבה אוטומטית כמייצגות את התהודה שבין האנושי לאלוהי. לבסוף, המאמר מצביע על המתח בין חוויית החיזיון המטפיזי לבין הפירוש הפסיכולוגי המחולן, תוך הצגת תורתו של רש"ז על החלום כאזור מפגש בין העולמות.

עוד במדור הספרים, ספרה של הפסיכואנליטיקאית גולי פורת – 'י' כמו ים' - רומן פסיכולוגי עמוק על אישה צעירה שעושה רילוקיישן לארצות הברית, שם היא נכנסת לזוגיות עם רופא ישראלי שחי שם מאז ילדותו. אבל המרחק מהארץ והפערים ביניהם משאירים אותה לא פעם חסרת אונים. עם הזמן, הבית שהקימה בעמל מתחיל להיסדק, והתחושה של זרות וניכור הולכת ומכבידה. הרומן מציע מבט רב-רבדים באישה אחת, בעודו עוסק בשאלות אוניברסליות של שייכות ואהבה, ובכוחה של השפה לייצר משמעות.

בפסיכובלוגיה -

אומה מטורפת, וגם פה לא משהו – אדם לאוב לוקח אותנו למסע של קריאה בפרק של בולאס ״שגעון של אומה״, ומנסה להבין משהו על שיגעון הימים האלה.

"כשמדברים על תגובות חברתיות לפוסט טראומה מקובל לחשוב וידוע שאמון בהנהגה ובשלטון בזמן משבר יפחיתו חרדה ויפחיתו התפתחות של PTSD, אבל כשחשבתי שוב על המטופל הזה תוך קריאה בבולאס התברר לי התפקיד של ההנהגה בתוך הלא מודע החברתי, וכמה הרסנית לנפש החברתית (והנפשות בחברה), היתה חוסר לקיחת האחריות (שבחלקים רבים עדיין נמשך) של המנהיגים שלנו. זאת בעקבות התפקיד האבהי/ההורי שיש למנהיגים ולמוסדות הציבוריים בתוך אותו לא מודע. ופתאום יכולתי לראות את אותו מטופל מחובר ללא מודע החברתי[1] כאילו היה הלא מודע שלו, סובל ומתייסר מול אבא/ביבי מתעלל שהפקיר אותו בעוטף/במחלקה הסגורה/בפסיכוזה, ואינו מוכן לקחת אחריות".

---

- פרסומת -

המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית ע"ש אריך נוימן מודיע
על פתיחת מחזור חדש לקראת שנת הלימודים שיתחיל באוקטובר 2025

---

פרדוקס סל שיקום: עד כמה חופשית ומדעת היא ההסכמה לטיפול בנוגדי פסיכוזה? (לא מאוד) - ד"ר רפאל יונתן לאוס כותב על סוגיה מורכבת (מאד) -

"בלב מערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל עומד פרדוקס מטריד ומקומם: שירותי השיקום בבריאות הנפש, שנועדו לקדם עצמאות והחלמה, הפכו למנגנון כפייה המתנה קבלת סיוע חיוני ב"הסכמה" לטיפול תרופתי. כך עולה ממחקר שערכתי יחד עם ד"ר נילי קרקו-אייל מומחית להסכמה מדעת לטיפול רפואי בחוק הישראלי מבית הספר למשפטים במסלול האקדמי של המכללה למנהל שפורסם בכתב העת *Psychiatric Rehabilitation Journal. במחקר האיכותני שכלל ראיונות עומק השתתפו 20 ישראלים וישראליות שטופלו בתרופות נוגדות פסיכוזה – הריאיון התייחס למקרים שבהם לא היו התוויות לטיפול או אשפוז כפוי והטיפול ניתן (לפחות לכאורה) בהסכמה".

Photo by Ahmed on Unsplash