חנוך ירושלמי
הבלוג יעסוק במחשבות, זכרונות וחוויות מהמתרחש בין מטפלים ומטופלים מעמדה המדגישה את הקשרים הנוצרים ביניהם ואת רגעי המפגש שהופכים את החוויה הטיפולית לחוויה מצמיחה. הוא יעסוק גם בהדרכה ובהכשרת מטפלים לתפקידם ובסוגיות המתעוררות סביבן. הבלוג יבחן מתוך עמדה ביקורתית תפיסות ומושגים מסורתיים וחדשים יותר בתחומי הטיפול הפסיכודינמי על שלוחותיו השונות וביטוייהם של אלה בשדה הטיפולי.
מי אני?
גדלתי מקצועית בקהילת הפסיכולוגים של האוניברסיטה העברית וירושלים, ולתומי חשבתי בתחילה שיהיה בה ובסביבותיה די כדי ללמדני על כל מה שחשוב באמת על טיפול, על מטפלים ועל חוויות טיפוליות. הופתעתי לגלות עד כמה קיימים במקומות אחרים בארץ ומחוצה לה עולמות אחרים מרתקים אינטלקטואלית ומקצועית במקצועות טיפוליים אחרים ובתחומי עניין הנושקים לתחום הטיפולי הדינמי. כיום אני משמש כפרופסור-חבר בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, יועץ במדור הקליני של השרות הפסיכולוגי, מורה בתוכנית לפסיכותרפיה של החוג לפסיכולוגיה ושל בית הספר לעבודה סוציאלית באותה אוניברסיטה ומדריך ומטפל בפרקטיקה פרטית. אחת החוויות המשמעותיות בחיי האישיים משתלבת בעניין המקצועי והיא שני מחזורי ילדים בהפרשים גדולים: שני ילדים בני 30 ו- 26 ושניים קטנים: בני 8 ו- 5. חוויה זו נותנת את התחושה כאילו אני נוסע לעתים במכונת הזמן קדימה ואחורה ויכול לראות את ה"לפני" ואת ה"אחרי". אולי הדבר המלמד ביותר בחוויה זו הוא חשיבותה של פרספקטיבת זמן ומרחק וזווית התבוננות, ועד כמה אלה קובעים את התייחסותנו אל האירועים שאנו חווים ואת המשמעות שאנו מעניקים להם. הרבה שאלות ותהיות עולות בדעתי לגבי מצב הפסיכולוגיה הקלינית בארץ וכיצד קהילת הפסיכולוגים והמטפלים האחרים מתמודדים עם המציאות המשתנה של כל מה שתומך או חוסם פניות לטיפול והיעזרות בו: התפתחות תחומי עזרה אחרים להתמודדות עם סוגיות בריאות נפש, המציאות הכלכלית המוכתבת על ידי קופות החולים והממשלה, עמדת האקדמיה בסוגיות טיפוליות ועוד. תהיות אחרות קשורות גם לאופן בו מוטמעים רעיונות וגישות חדשים בעבודה הטיפולית וביחסים בין מטפלים לבין עצמם. אכתוב על כל אלה בבלוג שלי.
78 מנויים בבלוג