"אלוהים לא משחק בקוביות"
בין כישלון מומחים בפסיכולוגיה בישראל וכישלון המומחים הצבאיים ב-7 באוקטובר
אבשלום גליל
העולם הוכה בתדהמה ב-9 בינואר 2007 לאחר שהוצג האייפון הראשון ע"י סטיב ג'ובס. מייק לזאריס, ממייסדי החברה המתחרה בלאקברי, חשש מהתחרות, ובכל זאת ביטל את חשיבות האייפון באומרו שהסוללה שלו גרועה ולכל הסיפור הזה התכנות לא גבוהה במיוחד1. תוצאות ההחלטה הכושלת שלו נראות כיום כאחת הנפילות הכואבות ביותר של חברה מסחרית בכלכלה העולמית: בלאקברי, ששלטה ב-50% משוק הסמארטפונים והפיקה רווח של 1.9 מיליארד דולר בשנה, הפכה תוך חמש שנים לחברה עם אחזקה של רק 1% מהשוק ועם גירעון של 5.8 מיליארד דולר. מייק לזאריס לא היה אדם חסר הבנה בתחום הסמארטפונים; למעשה, הוא היה אחד הראשונים בעולם שהבינו את הפוטנציאל להפוך את הטלפון האישי למסוף אימיילים ולמצוא לכך פתרונות טכנולוגיים שבזמנו נראו בלתי אפשריים. מה גורם לאדם כזה, שניתן לקרוא לו "מומחה" בתחומו, לטעות באופן כזה? במאמר זה ננסה להבין את כוחה של הטיית המומחים ואת המשמעויות הרחבות שלה על החשיבה ועל קבלת ההחלטות, הן האישיות והן הציבוריות שלנו.
במאמר זה נסקור מחקר שערכנו בישראל (Galil, Abargil, Cohen & Reizer, 2024)2, וננסה מתוכו להבין מעט את כישלון המערכת הצבאית בישראל ב-7 באוקטובר. המחקר בחן את ההטיות של פסיכולוגים מומחים-מדריכים בבחינות ההתמחות בפסיכולוגיה בישראל. בחינות ההסמכה או ההתמחות במקצועות השונים בישראל מחולקות לשני סוגים: הסוג הראשון הינו בחינות "עט ונייר" שבהן אין אפשרות להטיה סובייקטיבית של הבוחן (למשל, במקצועות עריכת דין וראיית חשבון) והן כוללות בעיקר שאלות הקשורות בידע ובהבנת טקסטים בתחום המשפט או החשבונאות. הסוג השני הוא בחינות סיום ההתמחות ברפואה, שחלקן מתקיימות בסגנון "עט ונייר" וחלקן מול ועדה אנושית. אופי השאלות בבחינות אלו הוא בעל מענה ברור, קונקרטי ואובייקטיבי, וכולל שאלות בנושאי סימפטומים בתחום הרפואה3.
לעומת זאת, בחינת ההתמחות בפסיכולוגיה בישראל מעט שונה. הבחינה כוללת התרשמות שבחלקה הגדול היא סובייקטיבית וחסרה פרמטרים מדידים באופן מובהק. כמו כן, בחינת ההתמחות בפסיכולוגיה בישראל נבדלת גם מרוב הבחינות בחו"ל, אשר לרוב מתקיימות בסגנון "עט ונייר" ואינן כוללות בחינה מול ועדה אנושית (למשל בארה"ב ;EPPP Templer & Tangen, 2013; Templer & Tomeo, 2000). ועדת הבחינה בישראל מורכבת משלושה פסיכולוגים מומחים-מדריכים, המקבלים לידיהם מספר מקרים שנכתבו מראש ולאחר מכן, במשך כשעה וחצי, הם בוחנים את הפסיכולוג שסיים את התמחותו. בסיום הבחינה, הוועדה מתכנסת ומחליטה יחדיו האם המועמד עבר את הבחינה, נכשל או שההחלטה מועברת לוועדה עליונה של משרד הבריאות.
מחקרית, לבחינה זו ערך רב בתחום של הטיות פסיכולוגיות, משום שהיא מנסה לבחון יכולות אישיות ומקצועיות מופשטות יחסית (כגון הערכת "היכולת הטיפולית" של המתמחה4) באמצעים סובייקטיביים ובאמצעות השיפוט האנושי בלבד (ראיון ושיחה על מקרים טיפוליים שהוגשו מראש). בשל הייחודיות הרבה של הבחינה הישראלית הכוללת ועדה אנושית עם גבולות שיפוט רחבים וכוללות שאלות שהתשובות עליהן הן סובייקטיביות, עם העובדה שהרכב הוועדה מורכב מפסיכולוגים מומחים, מחקר בתחום זה עשוי להיות בעל השלכות רחבות על השיפוט האנושי. מעניין יהיה להבין כיצד יושפעו ההטיות האנושיות בהינתן מומחיות גבוהה בהבנת אישיות יחד עם יכולות אינטרוספקציה גבוהות.
המחקר נערך בקרב 483 פסיכולוגים שנבחנו בבחינת ההתמחות והתבקשו בעיקר לציין נתונים טכניים דמוגרפיים שיסייעו לנו לזהות הטיות. הניתוחים נערכו בהשוואה של שתי ההתמחויות הגדולות בישראל: פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה קלינית. הממצאים היו חד משמעיים: בקרב פסיכולוגים חינוכיים לא נמצאו הטיות כלל, ואילו בקרב פסיכולוגים קליניים, נמצאו כמעט כל ההטיות הפסיכולוגיות האפשריות. ראשית, נמצאו הטיות סדר הבחינה (נבחן ראשון מול שני בוועדה), הטיות מיקום במהלך היום (נבחנים בבוקר לעומת נבחנים בצהרים), הטיות מגדריות (גברים נכשלו באחוזים גבוהים מנשים) וסוג הבחינה (מקרה בתחום הפסיכולוגיה הדינמית לעומת CBT). בנוסף, נמצא קשר בין כישלון בבחינה ובין סטריאוטיפים עדתיים/אתניים (למשל, מתמחה בעל/ת מראה שחום או שם משפחה שמזוהה כמזרחי נכשלו באחוזים גבוהים משמעותית). חשוב לציין כי מוצא בלבד לא נמצא כקשור לכישלון בבחינה אלא רק היכולת לסווג את אותו אדם כמזרחי, כך שלא ניתן להניח שישנו אלמנט אינהרנטי במזרחיות שמונע מעבר בבחינה. במילים אחרות, אם אתה גבר בעל מראה אתני מזרחי, ואיתרע מזלך להיבחן שני, בשעת צהריים עם מקרה בשיטת טיפול CBT, הסיכויים שלך לעבור את הבחינה נמוכים בעשרות אחוזים בהשוואה למתמודד אחר, עוד לפני שהבחינה החלה. ממצאים אלו תומכים במחקרה של ששון (2006) שמצאה כי בעת שליחת קו"ח זהים, מועמדים בעלי בולטות אשכנזית זוכים ל-34% יותר תגובות מהמעסיקים, לעומת מועמדים בעלי בולטות מזרחית ושסיכוייהם של גברים מהנדסים גבוהים בצורה משמעותית מאוד מסיכוייהן של מהנדסות. המחקר הנוכחי מפגין אמנם ממצאים הפוכים בהקשר המגדרי, אולם ניתן להסביר זאת בכך שישנו רוב נשי במקצוע הפסיכולוגיה ורוב גברי במקצוע ההנדסה ולכן הטיית ה"דומה לי" פועלת בצורה הפוכה בשני המקרים.
נציין כי פסיכולוגים קליניים הם היחידים (מהמדגם שלנו) בעלי המומחיות וההכשרה לאבחן ולטפל במבוגרים לעומת פסיכולוגים חינוכיים שהמומחיות שלהם היא בעיקר בקרב ילדים ונוער5. בשל כך, הציפייה הייתה שבמעמד הבחינה דווקא פסיכולוגים שהוכשרו באבחון מבוגרים ייכשלו פחות בהטיות השונות. למרות זאת, באופן מפתיע, בעלי המומחיות בתחום היו חשופים יותר להטיות רבות, ולכן תוקף החלטותיהם היה נמוך במספר רמות בהשוואה לבעלי מקצוע שאינם מומחים בתחומם.
ישנם מספר הסברים לממצאים מפתיעים אלו. במאמר הסברנו נקודה זו כ"הטיית המומחה": ישנם מקרים בהם דווקא מומחיות בתחום מסוים יכולה לגרום לכשלים והטיות קוגניטיביות בקבלת החלטות (Angner, 2006; Grant & Hofmann, 2011). לעיתים מומחים חווים ביטחון עצמי מופרז ביכולותיהם, ובשל כך נוטים להשתמש באופן נרחב יותר בהיוריסטיקות וקיצורי דרך מחשבתיים בשיפוט שלהם. תיאוריה זו, שפותחה ע"י זוכה פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן, מסבירה כיצד אנו עושים שימוש תדיר במערכת קבלת החלטות מסוג 1, שאמונה על תשובות מהירות לשאלות מורכבות (Kahneman, Lovallo & Sibony, 2011). יש צורך להעמיק ולחקור באילו תנאים ידע רב ומומחיות גבוהה בתחום מסוים מובילה לתוצאה ההפוכה – קבלת החלטות מוטה וכמעט "עיוורת" למציאות. לצערנו, גם בקרב אנשים שהוכשרו בדיוק לכך אנו מוצאים הטיות שעלולות לפגוע במתמחים רבים שהתמזל מזלם להיות בצד הלא נכון של ההטיה.
המחקר נחקר ונכתב ברובו לפני מלחמת "חרבות ברזל" והטרגדיה של ה-7 באוקטובר 2023. אולם לא ניתן להתעלם מההקשר של מסקנותיו ובין כישלון אנשי המערכת הצבאית והפוליטית בישראל ב-7 באוקטובר. כיום ידוע כי חיילים בדרג נמוך, כגון תצפיתניות במוצבים או אשת קבע שאינה קצינה, התריעו על סיכון משמעותי לפריצת מלחמה בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר. נראה כי הם הבינו את המציאות טוב יותר מאשר בעלי תפקידים בדרגות גבוהות יותר, שהיו מצוידים בידע, משאבים וניסיון. לעומת ההטיות של הפסיכולוגים המומחים, שפגעו בקבוצה מצומצמת, ההשלכות של הטיות החשיבה לפני ה-7 באוקטובר 2023 היו טרגיות ביותר. הן כללו פגיעה רחבה בשדרת החברה הישראלית, ואף, לצערנו, מוות וכישלון לאומי וחברתי בהיקף רחב. אין ספק שלמומחיות בתחום מסוים יש ערך רב בקבלת החלטות. אולם, אליה וקוץ בה: כאשר אדם הופך למומחה בתחומו, חשיבתו לגבי המקרה נעשית אוטומטית יותר, והמשאבים שהוא משקיע במחשבה פוחתים. אופן חשיבה אוטומטי זה וההטייה הנובעת מכך היא בלתי נמנעת ומקורה אבולוציוני (Santos & Rosati, 2015).
כשמכניקת הקוונטים פרצה לעולם, חלה "רעידת אדמה" בתחום הפיזיקה. תיאוריה זו המחישה כי במימד התת-אטומי החומר לא פועל באותו אופן שהעולם הכיר עד אז. למשל, חלקיק מסוים יכול להיות בו זמנית בשני מקומות, כתלות בצופה. כאשר מכניקת הקוונטים החלה לתפוס תאוצה בקרב החוקרים, אלברט איינשטיין היה סקפטי כלפי רעיונות אלו, והביע את חוסר הנוחות שלו באמירה המפורסמת: "אלוהים לא משחק בקוביות", כאשר התכוון לכך שמכניקת הקוונטים אינה יכולה לחזות אירועים בודדים בוודאות (Weaire, 2015). כיום ברור שאיינשטין טעה. מכניקת הקוונטים היא אחת התיאוריות המוכחות ביותר במדע, גם אם היא לא אינטואיטיבית וקשה לתפיסה במחשבה האנושית. מה גורם לאדם כה חכם בתחומו, שהינו הסמל לחוכמה בתקופה המודרנית, לטעות? קשה לומר שמחשבתו של איינשטיין הייתה סכמטית או לא יצירתית. מדובר באדם הראשון שהבין שהזמן יכול להיות יחסי, והראשון שפיתח תיאוריה קוהרנטית שמסבירה כיצד כח המשיכה בעצם מהווה תוצאה של עיקום המרחב-זמן (Siegfried, 2015). בזהירות רבה אוכל להניח שלאיינשטיין לא היה חוסר בתחום הקוגניטיבי שקשור לחשיבה מורכבת או גמישה, אלא בתחום האנושי רגשי – הטיות שיפוט והסתמכות יתרה על היוריסטיקות, שיכולות לגרום לטעויות כאלו. ואם אחד האנשים החכמים בהיסטוריה טעה כך, כנראה שכולנו יכולים לטעות, ובגדול.
למרות המסקנות הפסימיות של המאמר, ישנם מספר צעדים פשוטים יחסית שיכולים לצמצם משמעותית את הטיות השיפוט שלנו. צעדים אלו יכולים לשמש הן בתחום בחינות ההתמחות בפסיכולוגיה והן בתחום הצבאי ובקבלת החלטות ברמה הלאומית. הכלי הראשון נקרא "אי תלות בין מעריכים", ומשמעותו לוודא שקבלת ההחלטה והשיפוט תתבצע באופן עצמאי ובלתי תלוי בהחלטות האחרים. כך, למשל, במקרים מסוימים עדיף שלא לבצע התייעצות קבוצתית אלא שכל מעריך מקבל החלטה סופית באופן נפרד מהאחרים ולאחר מכן משווים בין ההחלטות. שיטה זו מנסה למנוע לחצים חברתיים, שאינם בהכרח מודעים, וחשיבה קולקטיבית. מודעות וחינוך לקיומן של הטיות גם הן נמצאו כמפחיתים אותן בצורה משמעותית (Derous et al., 2021), אך הכשרה זו מוכרחה להיות אינטנסיבית ומתמשכת, כי היא נוטה להישכח במהירות בשל הנטייה שלנו לחזור למנגנונים אוטומטיים "נוחים" יותר. שיטה נוספת לקבלת החלטות מסודרת קשורה להכנסת תהליכים מובנים של קבלת החלטות, כמו למשל ביצוע צ'ק ליסט או עץ החלטות (Strielkina, Tetskyi & Krasilshchykova, 2023; Hristov, Camilli & Mechelli, 2022). כחלק מכך ישנה גם חשיבות להכנסת אלמנט של חיפוש אקטיבי של מידע לא נח, כזה שמאתגר את החשיבה הרווחת. לבסוף, גם שיטות של מיינדפולנס והתמקדות עצמית יכולות לסייע בכך. תרגול מיינדפולנס ולקיחת זמן להרהר על החלטות יכול לסייע לאנשים להיות מודעים יותר לתהליכי החשיבה שלהם, ולהפחית תגובות אוטומטיות מוטות וסטריאוטיפים (Oyler et al., 2022). בעיני, תרגול מיינדפולנס יכול לסייע בדרך נוספת: לעיתים התמקדות פנימה יכולה להפחית השפעות של חוסר ביטחון עצמי, שלעיתים אינו מודע, של המעריך. קושי זה עלול לגרום לו לאחוז בעוצמה בעמדה הראשונית שלו גם אם היא מתנגשת עם המציאות ולגרום לחשיבה שלו לנדוד לקיצורי דרך מנטליים, הטיות וסטריאוטיפים.
ניתן להציע אפשרות נוספת ומעמיקה יותר להתמודדות עם היוריסטיקות וקיצורי דרך המובילים לטעויות והטיות בשיפוט. אפשרות זו קשורה לפיתוח יכולות אינטרוספקציה והתבוננות עצמית. לכל אדם ישנם אזורים נפשיים, שבהם יש לו רגישות או מורכבות רבה יותר, ובמקומות אלו הוא נוטה להישען על מנגנוני הגנה שמסייעים לו להתמודד עם חלקים מודחקים בנפש. למנגנוני הגנה אלו, במידה והם מנגנונים מסדר גבוה, יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאותו הנפשית של האדם (Cramer, 2000). למשל, על מנת להדחיק אירוע או רגש מאיים, עלינו להכיר בהם ברמת מודעות כלשהי ואז לסלקם מהמודע אל התת-מודע. מנגנון זה שומר על האדם מהתמודדות עזה ומתמשכת מידי עם קונפליקטים פנימיים. עם זאת, אזורים מודחקים אלו יכולים לגרום לכשלים בחשיבה בסיטואציות בהן יש מגע עם החלקים המודחקים (Wilson & Dunn, 2004). מגעים אלו שכיחים מאוד בחיי היומיום והם חלק מלהיות בן אנוש. אולם במקרים של אנשים בעלי תפקידים המשפיעים בצורה משמעותית על אחרים (כגון קצינים בכירים, שופטים ועוד), השימוש המוגבר במנגנוני הגנה אלה יכול להוביל לכשלים מרובים שישפיעו על מספר רב של אנשים, במיוחד בסיטואציות מסוימות. למשל, אדם בעל תפקיד בכיר שיש לו קושי מודחק עם נשים בעלות סמכות בשל קונפליקטים הקשורים בילדות, עלול לעיתים לא להיות מודע לכך שהוא בוחן את העמדות שהן מציגות תוך שימוש באזורים מוחיים רגשיים ולא קוגניטיביים. בשל כך, הוא עשוי לנטות במהירות לשפוט את העמדות שלהן כ"אינן נכונות" או "היסטריות", מבלי להיעזר בחלקים המוחיים הקוגניטיביים שקשורים לעיבוד וניתוח רציונלי. גם אנשים הנוטים לסטריאוטיפים גזעניים או הומופוביים לעיתים קרובות חשופים לקונפליקטים לא מודעים ולשימוש במנגנוני הגנה מסדר גבוה או נמוך (Layton, 2016). האופן שבו ניתן להתמודד עם קושי זה ברמה הציבורית, הוא לבסס מנגנונים טיפוליים שמטרתם לפתח יכולות רפלקטיביות ולברר את האזורים ה"אפורים", וכן להבין באילו סיטואציות או מול אילו סוגי אנשים הם מתעוררים. פיתוח מיומנויות אלו יכול להתבצע באמצעות טיפול פסיכודינמי או שימוש בכלים של מנטליזציה, ובכך לסייע בהכרה בחלקים המודחקים. כתוצאה מכך, ניתן להפחית משמעותית את הטיות החשיבה ואולי אף לשפר את האווירה הארגונית. לצורך זה ניתן להיעזר בטיפולים דינמיים קצרי טווח וממוקדים עבור בכירים המקבלים החלטות ציבוריות (Leichsenring, Rabung & Leibing, 2004; Abbass, Town & Driessen, 2012).
בנוסף, ניתן לגזור מהעובדה שגם פסיכולוגים מומחים נכשלו בשיפוט אנושי בסיסי את החשיבות של חינוך לענווה וצניעות. ייתכן כי חלק מהטיית המומחה במקרה זה נובעת מאמונה חזקה ביכולתם האישית להבין אחרים, אמונה שנובעת משנים של ניסיון בשיפוט, ניתוח אישיותי ומפגש עם בני אדם. העובדה שדווקא הם, בניגוד לפסיכולוגים שלא הוכשרו לאבחון מבוגרים, טעו בצורה כה רחבה בשיפוט מחייבת אותנו למחשבות על השיפוט האנושי. באופן דומה, גם במערכת הצבאית כדאי להכניס מודעות רחבה לנושא ההטיות הפסיכולוגיות, לצורך בצניעות בהבעת עמדה, ולהכללת גורמים מרקעים שונים, גילים שונים, מגזרים ומגדרים שונים באופן פרופורציונלי, עם יכולת סמכות ושוויון בהצבעה על נושאים שונים. (ולא כעלי תאנה). באופן זה נוכל לצמצם טעויות נוראיות כמו ב-7 באוקטובר, וגם נקיים חברה שוויונית ובכך בריאה יותר.
אפשר לקחת מחשבות אלו צעד אחד קדימה. אם אנו מבינים שגם אנשים שהוכשרו במיוחד לשיפוט בני אדם נכשלו בכך בצורה סיסטמטית, ניתן להסיק מסקנות לגבי השיפוט של כל אחד מאיתנו. יתרה מכך, הצורך לקחת בעירבון מוגבל את הדעות והמחשבות שלנו משמעותי גם בהיבט של הלכידות של החברה שלנו. מיכה גודמן, בספריו "מהפכת הקשב" ו "היום השמיני: ישראל שאחרי 7 באוקטובר" מפרט מחקרים הממחישים את התפקיד השלילי של הרשתות החברתיות בימינו בהקצנת עמדות בכל העולם. בספרו הוא מסביר כיצד האלגוריתם של הרשתות מציג בעיקר עובדות וסיטואציות שתומכות בעמדה הבסיסית שלנו, וגורמות לשנאה של האוחזים בעמדה הפוליטית הנגדית. השילוב של הרשתות החברתיות עם הנטייה האנושית לקבל החלטות על בסיס קיצורי דרך מחשבתיים והטיות השיפוט שלנו, מהוות את הבסיס של הקרע הפנימי בתוך החברה הישראלית. כולנו נוטים להשתמש בקיצורי דרך קוגניטיביים גם בקבלת ההחלטות שלנו בנושאים פוליטיים. זו הסיבה לכך שלמרות שכיום המידע במציאות נגיש לכולם דרך האינטרנט, עדיין אפשר לנחש בסבירות לא קטנה מה העמדה של אדם מסויים ע"פ ההשתייכות הסוציולוגית שלו. ייתכן כי אנו מתעצלים לחקור ולנקוט עמדה מתוך בירור נתונים מעמיק, ונוטים לאמץ את הדעות של קבוצת האנשים שאנחנו דומים לה. נטייה זו, לא רק שגורמת לקבל על עצמנו מהר מידי וללא חקירה דעות פוליטיות מסויימות, אלא גם גורמות לנו להיות "עיוורים" להסברים ולסיבות שמאחורי עמדות מנוגדות, אשר ייתכן שיש להן בסיס הגיוני מסוים, גם אם איננו מסכימים איתן. כתוצאה מכך, לעיתים אנו ממהרים לסווג את האוחזים בעמדה המנוגדת כ"טיפשים" במקרה הטוב, וכ"מרושעים" במקרה הפחות טוב. הפילוסוף רנה דקארט כתב בספרו "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית": "אם אתה מחפש אחר האמת, יש צורך שלפחות פעם אחת בחייך תפקפק, ככל האפשר, בכל הדברים". הבנת ההטיות האנושיות שלנו והמחשבות האוטומטיות ומתוך כך עם צניעות וחינוך לצניעות בדעות הפוליטיות שלנו חשובה מאוד לקיומינו כמדינה וכחברה.
הערות
- https://www.theglobean....cle14563602/
- יחד עם עמיתותי: ד"ר מעיין אברג'יל, פסיכולוגית קלינית מומחית, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת ייל. ד"ר זהירה כהן, פסיכולוגית קלינית מומחית, פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת קיימברידג', פרופ' אבירה רייזר, חברת סגל במגמה לפסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית באוניברסיטת אריאל.
- https://www.ima.org.il...ryId=9793
- https://www.health.go...Guidelines.pdf
- יש לציין כי חלק ניכר מהעבודה של פסיכולוגים חינוכיים מורכבת מעבודה עם מבוגרים (הורים, מורים ומנהלים), אולם עיקר ההכשרה האבחונית הינה בתחום הילדים ונוער.
מקורות
Abbass, A., Town, J., & Driessen, E. (2012). Intensive short-term dynamic psychotherapy: a systematic review and meta-analysis of outcome research. Harvard review of psychiatry, 20(2), 97-108.
Angner, E. (2006). Economists as experts: Overconfidence in theory and practice. Journal of Economic Methodology, 13(1), 1–24. https://doi.org/10.1080...780600566271
Cramer, P. (2000). Defense mechanisms in psychology today: Further processes for adaptation. American psychologist, 55(6), 637.
Derous, E., Nguyen, H. H. D., & Ryan, A. M. (2021). Reducing ethnic discrimination in resume-screening: a test of two training interventions. European Journal of Work and Organizational Psychology, 30(2), 225-239.
Galil, A., Abargil, M., Cohen, Z. Z., & Reizer, A. (2024). Encountering Bias: Examining biases and stereotypes in the evaluation process among expert psychologists during specialization exams. Psychological Reports, DOI: 10.1177/00332941241269485.
Grant, A. M., & Hofmann, D. A. (2011). It’s not all about me: Motivating hand hygiene among health care professionals by focusing on patients. Psychological Science, 22(12), 1494–1499. https://doi.org/10.1177/0956797611419172
Hristov, I., Camilli, R., & Mechelli, A. (2022). Cognitive biases in implementing a performance management system: behavioral strategy for supporting managers’ decision-making processes. Management research review, 45(9), 1110-1136.
Kahneman, D., Lovallo, D., & Sibony, O. (2011). Before you make that big decision. Harvard Business Review. https://hbr.org/2011/06...you-makethat.
Layton, L. (2016). Racialized enactments and normative unconscious processes: Where haunted identities meet. In Trans-generational Trauma and the Other (pp. 160-180). Routledge.
Leichsenring, F., Rabung, S., & Leibing, E. (2004). The efficacy of short-term psychodynamic psychotherapy in specificpsychiatric disorders: a meta-analysis. Archives of general psychiatry, 61(12), 1208-1216.
Oyler, D. L., Price-Blackshear, M. A., Pratscher, S. D., & Bettencourt, B. A. (2022). Mindfulness and intergroup bias: A systematic review. Group Processes & Intergroup Relations, 25(4), 1107-1138.
Santos, L. R., & Rosati, A. G. (2015). The evolutionary roots of human decision making. Annual review of psychology, 66(1), 321-347.
Sasson, D. (2006). Are Grinberg and Bernstein more employable than Buzaglo and Abuksis? A field experiment on labor market discrimination by origin and gender. The Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel, Student Paper, 26.
Siegfried, T. (2015). Einstein's genius changed science's perception of gravity. Science News, 188, 16.
Strielkina, A., Tetskyi, A., & Krasilshchykova, V. (2023). Risk and uncertainty assessment in software project management: integrating decision trees and Monte Carlo modeling.
Templer, D. I., & Tangen, K. (2013). Examination for professional practice in psychology: High failure rate on licensing exams taken by professional school graduates. Sage Open, 3(2), 2158244013489689. https://doi.org/10.1177/2158244013489689
Templer, D. I., & Tomeo, M. E. (2000). Examination for Professional Practice in Psychology subtest scores of professional and traditional clinical psychology program graduates. The Journal of Psychology: Interdisciplinary and Applied, 134(2), 140–142. https://doi.org/10.1080...980009600856
Weaire, D. (2015). Albert and Erwin: decline and fall. Physics World, 28(4), 42.
Wilson, T. D., & Dunn, E. W. (2004). Self-knowledge: Its limits, value, and potential for improvement. Annu. Rev. Psychol., 55(1), 493-518.
