חשיפה לטראומה המתקיימת במסגרת קשר מתמשך עם האדם הפוגע, ובמיוחד כזו המתרחשת בתקופת הילדות, שונה באיכותה מחשיפה לאירוע טראומטי בודד וחד–פעמי. עבור קורבנות טראומה מתמשכת, דוגמת גילוי עריות או אלימות במשפחה, התעללות ופגיעה אינן אירוע חריג הסותר אמונות והתנסויות קודמות, אלא הן חלק משגרת החיים המעצבת את ההתנהלות היום–יומית ואת התפתחות העצמי. בהתאם לכך, לחשיפה לטראומה מתמשכת יש השלכות ייחודיות החורגות מהפרעת הדחק הפוסט טראומתית (PTSD). הפרעה זו מכונה הפרעת דחק פוסט–טראומטית מורכבת (Complex PTSD), והיא משקפת פגיעה עמוקה בפונקציות שונות של העצמי, כמו תחושת הזהות העצמית ויחסי האובייקט של שורד הטראומה הממושכת.
ברשימה שלפניכם מופיעים מאמרים העוסקים בגישות שונות לטיפול בהפרעה, כמו למשל טיפול קבוצתי פסיכודינמי, טיפול דיאלקטי-התנהגותי, מודל תופעת התקווה ופסיכותרפיה גופנית.
נועה בר חיים | 5/21/2012
המאמר מבקש לפרוש בפני הקוראים את האבחנה "תסמונת בתר-חבלתית מורכבת" (complex PTSD), מנסה להציג תשתית רעיונית לאבחנה, להתאימה לתבנית הקיימת במדריך האבחוני ה-DSM, להתייחס לאבחנה המבדלת ולבחון את המשמעויות החברתיות של היעדר אבחנה פסיכיאטרית הולמת לנפגעי טראומה מינית ממושכת בילדות.
אופיר לוי | 12/13/2020
אף שחוויה של טראומה מאופיינת בהעדר תקווה, לתקווה יכולה להיות תרומה מיוחדת בטיפול עם נפגעי טראומה מורכבת, שמתאפיינת בביטויים דיסוציאטיביים. "תופעת התקווה" תוצג במאמר זה כקשורה להיבטים מודעים ולא מודעים של חתירה בלתי פוסקת לסיפוק צרכים נפשיים, ולפיכך כטומנת בחובה פוטנציאל ליצור התמרה וצמיחה. במחקר קודם זוהו והוגדרו שלושה "פרופילים" של תקווה בטיפול עם נפגעי טראומה מורכבת. בהמשך לכך, במאמר זה התקווה תוצג ככוח המתווך את התנועה בין אופני דיסוציאציה החוסמים קשר לאופני דיסוציאציה המאפשרים קשר, או במונחיו של ויניקוט – בין נסיגה (withdrawal) לרגרסיה של תלות. הקשר בין המושגים הויניקוטיאניים לתפקידם המסייע של ביטויי תופעת התקווה בפרופילים השונים יודגם באמצעות דוגמאות קליניות.
אופיר לוי | 1/26/2021
טראומה ודיסוציאציה שלובות זו בזו. אדם החווה כשלים סביבתיים או שנחשף לאירוע טראומטי, משלב בתגובתו אליהם מנגנוני הגנה מגוונים, בהם דיסוציאציה, ואלה עשויים לסייע לו לשרוד ולהמשיך בחייו. ב"ספר הדקדוק הפנימי" מאת דויד גרוסמן אנו מוצאים ביטוי לשילוב בין שני הרכיבים הללו בדמויותיו, ובראשן גיבור הספר אהרון קליינפלד. במאמר זה אבחן את שני הרכיבים הללו – טראומה ודיסוציאציה – ואת ביטוייהם ברומן
מאיה בן יעקב אשמן | 1/12/2020
בעשורים האחרונים שפת מנגנוני תנועת הגוף ושפת הפסיכולוגיה מתקרבות זו לזו. מאמר זה מתאר את האופן שבו אלמנטים מנטליים ודפוסי חשיבה או התנהגות מתבטאים במערכת השלד־שריר. מוצגים בו שלושה כלים מתוך פרקטיקת 'אוריינטציה גופנית', כלים המשקפים את החיבור בין הגוף לנפש, ומשמשים בין היתר לעבודה עם נשים המתמודדות עם פוסט טראומה מורכבת (CPTSD).
אופיר לוי | 5/31/2020
תקווה ושפה שזורות בתהליך ההתפתחות של הפרט מרגע לידתו ולאורך כל שלבי התפתחותו. לפיכך, כאשר מתרחשים כשלים סביבתיים בעולמו של התינוק, ובבגרותו הוא חווה אירוע טראומתי קונקרטי, עשויים להתפתח תסמינים האופייניים לטראומה מורכבת (Complex Trauma), ובתורם תסמינים אלו יגרמו בין השאר לפגיעה בהתפתחותן של שפתו ושל תקוותו. אחד המודלים שהוצעו לטיפול בטראומה מורכבת הינו "מודל תופעת התקווה" הכולל חמישה שלבים של טיפול. במאמר זה יעשה ניסיון להראות את הקשר בין חמשת השלבים הללו במהלך הטיפול לבין אופן השימוש של הנפגע בשפה ובפרופילי התקווה הנלווים אליה. במאמר מוצעת תפיסה יישומית למטפלים המתמודדים עם מצוקתם של נפגעי טראומה, ומוצג מקרה המדגים תפיסה יישומית זו.
אופיר לוי | 9/1/2020
שלב הסיום של טיפול קבוצתי ארוך טווח עלול להיות חוויה מורכבת עבור נפגעי טראומה כרונית-מורכבת. הפרידה מהקבוצה קשה במיוחד דווקא כאשר התהליך הטיפולי היה מיטיב, והמטופלים הצליחו לבסס מחדש במסגרת הקבוצה את היכולת לתת אמון באחר שנפגעה בעקבות הטראומה. מאמר זה עוסק בשלב הסיום והפרידה בתהליך טיפול קבוצתי פסיכודינמי מובנה, ומתבסס על הניסיון המצטבר בעבודה טיפולית קבוצתית תחומה בזמן שנערכה על פי מודל ייחודי עם מטופלים נפגעי טראומה כרונית-מורכבת. מובאות בו דוגמאות הממחישות את ההיבטים השונים של שלב הסיום והפרידה ואת חשיבותו.
ד"ר יעל להב ויפעת כהן | 5/30/2019
חשיפה מתמשכת לטראומה המתרחשת במסגרת קשר עם הפוגע המתעלל, בשונה מחשיפה לאירוע טראומטי ממוקד וחד–פעמי, עלולה להוביל לפגיעה עמוקה בתחושת זהות הקורבן ולקשיים חריפים ונרחבים, המשתקפים בתסמונת הפוסט–טראומטית המורכבת. מטופלים1 הסובלים מסינדרום זה מתקשים להיתרם משיטות טיפול מקובלות המקדמות עיבוד של האירוע הטראומטי. הם זקוקים לטיפול בשלבים, המכוון לחיזוק ולפיתוח היכולת לוויסות רגשי, להקלה סימפטומטית ולביסוס תחושת ביטחון, טרם ההתמקדות הישירה בעבר הטראומטי. הטיפול הדיאלקטי–התנהגותי (DBT - Dialectical Behavior Therapy), הנשען על דירוג היררכי של טיפול בבעיות, שם לו למטרה לפתח את היכולת לוויסות רגשי. הפרק הנוכחי יציג את עקרונות הטיפול הדיאלקטי–התנהגותי והרציונל שבבסיסו, וישרטט את מאפייניו הייחודיים אשר עשויים לספק מענה לקשיים הספציפיים של הסובלים מהתסמונת הפוסט–טראומטית המורכבת.
תגובות
אין עדיין תגובות למאמר זה.