מקורות

כשביקשו את פרויד, שעסק כל חייו בפסיכופתולוגיה, להגדיר בערוב ימיו מהי בריאות נפשית הוא הגדירה כ"יכולת לאהוב ולעבוד". כלומר, פרודוקטיביות בעבודה בהחלט נחשבה בעיניו סימן לבריאות נפשית, אך לא התמכרות אליה, שכן הגדרתו הקצרה משאירה מספיק מקום לאהבה. יש המבחינים בין פרפקציוניזם מסתגל ופתולוגי ויש הטוענים שפרפקציוניזם מהווה בכל מקרה גורם סיכון לפסיכופתולוגיה ואף מאתרים בתוך כל הפרעה את המרכיבים הפתולוגיים. במאמר נידון הקשר בין הסוגים השונים של פרפקציוניזם והפרעות נפשיות שונות, הקשר בין פרפקציוניזם וווקוהוליזם והעידוד הסמוי שנותנים מקומות עבודה עתירי טכנולוגיה לוורקוהוליזם.

 

נכתב ע"י ליאורה בר-נתן בשנת 2006 M.A, פסיכותרפיסטית גופנית, מוסמכת ע"י המכון הבינלאומי להתמקדות " כל מצוקה ואיום הם כמו התכווצות בגוף. כל עוד הגוף מכווץ על ידי מצוקה, הוא לובש את צורתה. גוף מתמודד עם הקושי בשעה שהוא הנו הקושי. רוב האנשים מניחים לגופם להתכווץ אל תוך התבנית של השיבושים בחייהם ולהיות אנדרטה לכל הדברים הלקויים, בכל רגע ורגע" יוג'ין ג'נדלין, פסיכולוג-פילוסוף ומייסד גישת ההתמקדות

 

מאמר המספר את תהליך איבוד השיער שלי במהלך טיפולים כימותרפיים

 

המאמר בוחן את השאלה האם למטופלים רגרסיבים ולנפגעי טראומה מינית יש צרכים ייחודיים בטיפול, ומציע גישה טיפולית התואמת לסיטואציה הטיפולית המיוחדת. מושם דגש על חוויית המטפל, ומוצע כי כאשר המטפל נמצא בָאופן שעונה על צרכי המטופל, הוא נמצא ממילא בָאופן שנכון גם לו עצמו ולהיפך. לכן, בניית setting טיפולי, אשר לא ישאיר את המטופל לבד, ואשר ישמור עליו מפני חוויה של התפרקות, יהווה בו-זמנית הגנה על המטפל מפני חוסר-וודאות, דאגה וחרדה לשלומו של המטופל. ההתארגנות השונה של הsetting – הטיפולי, בשלב המאופיין בְרגרסיה ובְדיסאורגניזציה, הומשגה במאמר כ “אלסטיות של הרחם הטיפולי”. התארגנות תובענית זו מתאפשרת רק אם המטפל מודע להשלכותיה. הרחבת הרחם הטיפולי מאפשרת יצירת אינטראקציות מעבריות, אשר יעזרו למטופל הרגרסיבי לשרוד את חוסר-האונים וההצפה עקב חרדת הנטישה. הגמשתו תאפשר קיומו של תהליך רגרסיבי, מבלי שתתרחש קריסה תפקודית, בקרב אוכלוסיות ייחודיות כמו נפגעי תקיפה מינית, אשר כתוצאה מהחודרנות שבחוויה הטראומטית, נמצאים במצבי דיסאורגניזציה קשים ומגיבים בתגובות דיסוציאטיביות.

 

מאמר באתר פסיכולוגיה של קרן ופרופ' אורן קפלן אשר סוקר היבטים פסיכולוגיים הקשורים למחלת הסרטן וההתמודדות איתה מצד חולים, בני משפחה ומערכות הבריאות השונות, וכולל סקירה ספרותית בנושאים שונים בתחום זה: מצוקה נפשית במחלת הסרטן, טיפול תמיכתי של צוות המרפאה המטפלת והמערך הפארה-רפואי, טיפול פסיכולוגי מונע, דפוסי התמודדות עם מחלת הסרטן, פניה לטיפול פסיכולוגי ועוד. כמו כן מצורף עמוד מידע עם קישורים לאתרים ומאמרים שמתמקדים בתחום הטיפול והתמיכה בחולי סרטן ומשפחותיהם.

 

» על אף שכיום עלול להתקבל הרושם שאנו חיים בעידן ליבראלי יותר בכל הקשור ליחס להומוסקסואליות וכמעט בכל תכנית ריאליטי או טלנובלה מוצג "הומו תורן" (לכאורה בטבעיות), בקרב מגזרים רחבים של הציבור עדיין קיימות לא רק דיעות קדומות נגד הומוסקסואלים אלא הומופוביה שהיא פצצת זמן מתקתקת. מניסיוני הקליני וממפגשים עם מטופלים הומוסקסואלים ומשפחותיהם, כולל אלה החיים בת"א, אין כמעט כל קשר בין הנושא כפי שהוא מוצג בתקשורת ובין מה שמתרחש בדל"ת אמות. ביטוי לכך אפשר למצוא גם בפניות הקשות מאוד המצטברות בפורום "שרינק פרנדלי" באתר דוקטורס. » עם כל החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון במלחמה בדעות החשוכות, יש לזכור שמדובר בתהליך אינדיבידואלי מאוד ולמעשה, מספר סיפורי היציאה מהארון כמספר סיפורי החיים האישיים של ההומוסקסואלים והלסביות שיצאו בארון או נשארו בתוכו. ליציאה מהארון פוליטיקה משלה הדורשת לצאת מהארון הרבה ומהר ופסיכולוגיה משלה הדורשת התחשבות בקצב האישי של הפרט, ברמת המוחצנות שלו, בצנעת הפרט שלו, ברקע המשפחתי שלו ועוד כהנה וכהנה משתנים אינדיבידואליים רבים מאוד.

 

סיפור חיים על חיים בצל מחלת נפש והתמודדות עימה. כולל קטעי וידאו מחשיפות בתקשורת.

 

עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלעה לקשיים כספיים ועומדת כיום בפני סכנת סגירה. לפרטים מלאים ולחתימה על עצומה להצלת ער"ן: http://www.atzuma.co.il...weneederan/1 * אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש - נשמח עם תציינו את מקצועכם בהערות לחתימה. מאמרים מקצועיים בנושא עזרה טלפונית והתערבות בשעת משבר ניתן למצוא באתר ער"ן- http://www.eran.org.il תודה על תמיכתכם!

 

תיאור טיפול בזמן המלחמה. שבת בצהריים. אני יושבת בבית ופתאום טלפון מדורון וטלי (שמות בדויים), זוג מטופלים לשעבר מהדרום. טלי אומרת "תמר, תצילי אותנו. אנחנו משתגעים". אני שואלת "מה קורה?" והיא עונה "אני כבר לא יכולה עם הלחץ הזה. הפגזים נופלים, אנחנו כל הזמן בממ"ד. אמרתי לו "בא ניסע מפה". הוא לא מסכים. הילד הגדול חזר להרטיב, והקטן ישן איתנו באותה מיטה צפופה. עד שהצלחנו לגמול אותו מלישון איתנו, ועכשיו הכל מהתחלה... " מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

"חיינו נפתחים באובדן: אנו מושלכים מן הרחם בלי דירה או כרטיס אשראי, בלי מקום עבודה או מכונית. הננו תינוקות מייבבים, חסרי ישע,היונקים מן השד או בקבוק, כמהים למגע יד אוהבת. אמא מתייצבת בינינו לבין העולם...". כך פותחת ג'ודית ויוריסט את ספרה: "החיים: אבדות הכרחיות ויתורים גורליים". האובדן של התינוק שמושלך מגן-העדן שברחם לעולם האמיתי הוא גם האובדן של האישה שהפכה בבת אחת לאם. מתוך אתר הבית של הפסיכותרפיסטית רויטל רגב

 

מאמר מאת חיים עמית על התמודדות הורים עם קשיי הילדים והמשפחה כולה במיקום-מחדש-בחזרה, כלומר בתהליך החזרה לארץ משליחות או עבודה בארץ זרה. המאמר הוא פרק בתוך ספר: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" - מסע ה-relocation - נסיעה לשליחות לתרבות זרה, מאת ד"ר חנה אורנוי, הוצאת רימונים, 2009, ע"מ 315-328. התמודדות הורים עם קשיי הילדים והמשפחה כולה במיקום-מחדש-בחזרה בתוך: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" - מסע ה-relocation - נסיעה לשליחות לתרבות זרה, מאת ד"ר חנה אורנוי, הוצאת רימונים, 2009, ע"מ 315-328

 

המחקרים האחרונים על הורים שכולים של פרופסור שמשון רובין ואחרים מצביעים על כך שיש אפשרות להורים השכולים לחזור לרמת תפקוד תקינה. אבל העולם הפנימי נשאר פגוע ופצוע והפצע במשך השנים הולך ומעמיק ונעשה מכאיב יותר ויותר. את רוב הידע שלי למדתי מהקשבה להורים שכולים של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה שבטיפולי. רק את הגיבוי המחקרי קיבלתי מקריאה. הפסוקים מספר משלי מבטאים את חווית השכול בכל עוצמתה: "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה."