מקורות

תשובות לשאלות של הורים. דיאלוג עם ילדים. מאמרים לאנשי מקצוע.

 

ארבעה מתוך עשרה ילדים בארה"ב חיים בפחד מהוריהם, קובע מחקר בפרינסטון. את מי צריך להאשים? המאמר מציע מבט ביקורתי על ההורות בעת המודרנית מדרווין ועד ג'סיקה בנג'מין: מהאשמת האמהות בתחילת ימי המדע ועד להדדיות וההכרה שמציעות הפסיכואנלטיקאיות הפמיניסיטיות של העת האחרונה. כן נבחנים מושגים כמו טראומה והיקשרות לאור ממצאי המחקר, הקובע כי כמעט מחצית מההורים אינם מהווים גורם של תמיכה רגשית לילדיהם בעתות מצוקה

 

נוהל של משרד הבריאות מה-30 באוגוסט 2012 שנועד להסדיר איתור נשים עם תסמינים רגשיים בהריון ולאחר לידה וסימני דיכאון לאחר לידה, כחלק מהפעילות השוטפת של השירות המונע בטיפות חלב ובמרכזים המטפלים בנשים הרות.

 

מצחיק, לשים רמקולים

 

מאמר זה מתמקד בגיליון העירום המיוחד של שבועון הבידור "פנאי פלוס" שהופיע באפריל 2008 ונחשב לתופעה נדירה, יחסית לנוף התקשורת בישראל. המחקר מבקר את מכלול החומר המערכתי שהתפרסם במסגרת פרויקט העירום תוך כדי עיון מחודש בספרו של הרברט מרקוזה "ארוס וציוויליזציה", התומך בשחרור הארוס והתשוקה המינית מכבלי הבורגנות הקפיטליסטית. המאמר מבקר את חדירת הארוטיקה והאסתטיקה הפורנוגרפית למגזינים בישראל ועומד על הפטישיזציה של הגוף הנשי, על השימוש במוסד האימהות כטיעון אתי ולאומי להצגת האישה בעירום, על המאפיינים האתניים והעדתיים של המצולמים, על אילוצי הייצוג הארוטי של הגוף הגברי, על אופני השיעתוק המורכבים של הסדר המיני ההטרוסקסואלי ועל הסטראוטיפיזציה הפטריארכלית של הגוף הנשי, המוכתבת בידי חרושת התרבות המקומית. המאמר מתמקד בפער המהותי בין החופש המיני בחזונו האמנציפטורי של מרקוזה ובין המאפיינים הלאומיים, החברתיים, המגדריים, הסקסואליים והאתניים הבעייתיים של גיליון העירום של "פנאי פלוס", המתיימר לקבוע סטנדרטים אסתטיים ואתיים חדשים להצגת עירום בתקשורת הישראלית הממוסדת.

 

דרך הקדמה למתכון , בכתיבה קלילה אך שנונה, מעלה הכותבת אבחנות פסיכולוגיות דקות ומלאות הומור על הנוסח המודרני, הניו אייג'י, של האמא הפולנייה, כשהיא מציגה זאת מזווית של להיות בת של אמא כזו.

 

נשים יצרו לעצמן מעגלים לאורך כל ההיסטוריה הנשית – מעגלים שפעלו ופועלים באופן פורמלי או בלתי פורמלי. בשנים האחרונות אנחנו רואות שיש בארץ כמיהה לחזור ל"טקסים נשיים עתיקי יומין" (מעגלי ירח, מפגשי ראש חודש, חיבור לאמא אדמה, מעגלי הקשבה, אוהלים אדומים ופסטיבלים לנשים בלבד). מעגלי נשים נוצרים כיום ברחבי הארץ באופן גלוי וסמוי.

 

המונחים אמהות ואמהיות אינם זהים.. כבר בשנת 1945 הבחינה הפסיכואנליטיקאית הלנה דויטש בין אמהות (motherhood), ובין אמהיות (motherliness), ובכך, במובנים רבים, הקדימה את זמנה. האמהות מתארת את היות האשה אם, את היחס בינה לבין ילדיה מבחינה פיזיולוגית, סוציולוגית ורגשית; ואילו האמהיות היא תכונה המבטאת עמדה רגשית כלפי הזולת וכלפי עצמנו, ללא קשר הכרחי לאמהות ביולוגית. עמדה אמהית יכולה להימצא גם אצל גברים ואצל נשים שלא ילדו. באמהות יש צדדים אפלים וטמונות בה סכנות; האמהיות מבטאת נתינה המותאמת לצרכיו של הזולת. האמהיות היא בעיניי נושא בעל חשיבות מכרעת לא רק ביחסים בין הורים לילדים, אלא ביחסים הבין-אישיים בכלל ובאזורנו בפרט.

 

האם כל אשה שילדה צריכה למלא שאלון שאמור לאתר אצלה נטייה לדיכאון? חוק העומד לאישור בארה"ב מעורר ויכוח נוקב. לאוזן הישראלית זה עשוי להישמע מוזר: כיצד אפשר להתנגד ליוזמה לאיתור נשים הסובלות מתסמונת שפוגעת בהן, בבני זוגן ובעיקר בתינוק?

 

הנושאים המרכזיים בהם דן המאמר: 1. השפעת הקשר האימהי על ההתקשרות. 2. הקשר בין הטמפרמנט של הילד לסוג ההתקשרות שלו עם אמו. 3. השפעת סוגי התקשרות של ילדים על ההתנהגות החברתית של הילד. מטרת המחקר לאסוף מידע רב ככל האפשר בנוגע להתקשרות חרדה/אמביוולנטית. החוקרים שואפים לנסות ולזהות את המאפיינים היחודיים של התקשרות חרדה אמביוולנטית ולהבחין בין התקשרות אמביוולנטית להתקשרות חרדה נמנעת.

 

המאמר עוסק בקשר הראשוני בין האם לתינוקה. מהי התקשרות בטוחה? מיהו התינוק? ומיהי אם-טובה? המאמר משלב דוגמאות מתוך טיפולים דיאדיים. מתפרסם באתר מכון דרך הקשר

 

פסיכולוגיה פְּרֶהנָטַלִּית וּפֶּרִינָטַלִּית, Prenatal and Perinatal Psychology, הינו תחום חדש ומרתק המתפתח בפסיכולוגיה בשלושים השנים האחרונות. פסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית בוחנת את ההשלכות הפסיכולוגיות של החוויות שאנו חווים בתקופה מוקדמת של חיינו: זמן ההפרייה, ההיריון, הלידה והשנה הראשונה שלאחריה. באתר החדש ניתן לקבל מידע אודות ההיסטוריה של התחום, המייסדים שלו ועקרונות הייסוד שצמחו מתוכו. כמו כן ניתן לקרוא מחקרים ומאמרים בתחום ולהתרשם מספרות מקצועית רלוונטית. האתר נותן מידע לגבי סדנאות וקורסים לאנשי מקצוע ולקהל הרחב ומכיל מדריך נשות ואנשי מקצוע המשלבים השקפה פרהנטלית ופרינטלית בעבודתם.