ויסות רגשי

מהו ויסות רגשי?

ויסות רגשי (Emotional Regulation) מתייחס ליכולת של אדם לשלוט, לנהל ולשנות את עוצמת מאפייני הרגשות שהוא חווה תוך התאמת הרגשות למצב נתון. קשיים בתהליכי הוויסות הרגשי יכולים להתרחש ברמה מודעת או לא מודעת ונובעים בעיקר על רקע של טריגר רגשי מקדים. דפוסי הוויסות הרגשי יציבים ויחסית קבועים לאורך זמן. ויסות רגשי לקוי או לא אדפטיבי מקושר להרבה הפרעות נפשיות, כמו דיכאון, חרדה והפרעת אישיות גבולית.

ויסות רגשי הוא תהליך שיש לו פונקציה, והיא לקדם את המטרות של האדם בסיטואציה המסוימת. מאחר ועוררות רגשית יכולה להגביר או להפחית את התפקוד היעיל, לעיתים הויסות הרגשי יביא דווקא להגברת העוררות, אם הדבר עשוי להוביל לכך שהאדם ינקוט אסטרטגיות התנהגותיות יעילות יותר ויתקרב בכך להשגת מטרתו באותה סיטואציה.

התפתחות הויסות הרגשי

יכולות הויסות הרגשי מתפתחות ומשתכללות במהלך כל שנות הילדות מתהליך ביולוגי ופיזיולוגי לתהליך המערב יכולות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות. התפתחות הויסות הרגשי מושפעת מתהליכים מווסתים חיצוניים ופנימיים. בתהליכים פנימיים הכוונה לתהליכי התפתחות והבשלה של מערכות קוגניטיביות, סנסומוטוריות ונוירופיזיולוגיות של הילד; בתהליכים חיצוניים הכוונה לגורמים אינטראקציוניים וחברתיים, כשהדגש הוא על חשיבות התפקוד והסגנון ההורי להתפתחות הויסות הרגשי. באופן ספציפי יותר, מדובר בהשפעתה של האינטראקציה הדיאדית הורה-תינוק.

רוב החוקרים מצדדים בגישה הטוענת כי תהליך התפתחות הויסות הרגשי הוא אינטראקטיבי והשילוב של שני סוגי ההשפעות – מאפיינים של התינוק (מה שהוגדר כתהליכים פנימיים) והיבטים של הורות (מה שהוגדר כתהליכים חיצוניים) - הוא שחשוב. ועוד יותר מכך, המסקנה העולה מהמחקרים היא שהתוצאות ההתפתחותיות העתידיות מנובאות באופן הטוב ביותר לא בהסתמך על מאפייני הילד או על מאפיינים רגשיים אימהיים אלא על האיכויות של האינטראקציה ביניהם. 

מתוך: פינק-קרוננברג, א. (2007). ויסות רגשי בגיל הינקות. פסיכולוגיה עברית. 

טיפול בקשיים בויסות רגשי בילדים

כאשר הקושי של הילד בוויסות רגשי כולל פגיעה באנשים ו/או רכוש (למשל התקפי זעם אלימים או התנהגויות פוגעניות), על המבוגרים סביבו – בין אם מדובר בהורים, מורים, מדריכים או מבוגרים אחרים המטפלים בילד – לגבש תחילה צעדים ברורים שנועדו למנוע את ההתנהגויות הפוגעניות הללו. מעבר לצורך בהגנה על הסביבה, לצעדים כאלה יש אפקט טיפולי חשוב ביחס לילד שכן ההתנהגויות הפוגעות גורמות לו ל"נזק היקפי" (Collateral damage) שמתווסף למצוקה הראשונית שלו סביב הקושי בוויסות. נזק היקפי שכזה יכול לכלול דחייה חברתית, ספיגה של ביקורת וכעס מהסביבה ופגיעה בדימוי העצמי.

הסדרה מערכתית כזו לא נועדה רק למנוע "נזק היקפי" אלא גם, במקרים רבים, מכוננת את התנאי המוטיבציוני עבור הילד לשינוי התנהגותו. בהקשר זה חשוב להבין שההתנהגות שנחשבת על ידי המבוגרים סביב הילד כסימפטום בעייתי (למשל, הרבצה לחברים בעת כעס) יכולה להיתפס בעיני הילד כמועילה וכמשרתת את מטרותיו. לפיכך, המבוגרים נדרשים לסדר מחדש את הסביבה כך שלהתנהגות הבעייתית יהיה מחיר ושהסימפטום ייתפס כמוקד לשינוי גם עבור הילד.

העבודה הפרטנית עם הילד בעל קשיי הוויסות יכולה להשלים את מערך התמיכה הסביבתי בו ולקדם אותו. עבודה זו תכלול עבודה קוגניטיבית על הבנה של תהליכים רגשיים, שימוש בטכניקות ייעודיות כמו ביופידבק והיפנוזה, עידוד לתרגול והעלאת מודעות בין הפגישות, ומעקב מתוכנן מראש.

מתוך: גלעד, ש. (2019). טיפול פסיכולוגי עם ילדים מחוננים בעלי קושי בוויסות רגשי. פסיכולוגיה עברית. 

טיפול בקשיים בויסות רגשי במבוגרים

קשיים בויסות רגשי קשורים להתפתחות ולשימור של הפרעות נפשיות רבות. כך למשל, אדם עם קושי בויסות רגשי עשוי להתנהג באופן שמסכן אותו (נהיגה בשוכרה, התנהגות אלימה וכדומה) כאשר הוא חווה רגש שאינו מצליח לווסת ולהתמודד עמו באופן יעיל. גם בקרב מבוגרים העבודה על ויסות רגשי תיעשה לרוב באמצעות עבודה על זיהוי ושיום רגשות, שיפור היכולת למנטליזציה, הבנה של תהליכים רגשיים, היכרות ותרגול אסטרטגיות שונות להתמודדות עם רגשות וכיוצא באלה, במטרה לשפר את היכולת לויסות רגשי, שבתורה עשויה להביא להקלה משמעותית בתסמינים נפשיים.