מקורות

מצגת הרצאה במסגרת הכנס 11th Death, Dying and Disposal Conference “Where theory meets practice” Thursday 5th – Sunday 8th September 2013 בהרצאה מדווח על מחקר שבדק אופטימיות מהטיפול בנגיף האיידס כמקרה פרטי של הטיה אופטימית ונטילת סיכון אישי בקרב 301 גולשי אתר ההכרויות "אטרף דייטינג". בסולם האופטימיות מטיפול שפותח במחקר נמצאו 4 גורמים: הגורם הרפואי, הגורם הפסיכוסוציאלי, גורם הכרוניות וגורם הסיכון המיני. המנבאים העיקריים של ההטיה האופטימית הם: אסרטיביות לגבי שימוש בקונדום, גיל, קבלת הנטייה המינית, שכיחות המגעים האנאליים הבלתי מוגנים, רמת ההשכלה ותכונת האישיות "מוכוונות" (conscientiousness). מוצע שמומחי האיידס המתראיינים בתקשורת הישראלית מסתפקים בהצגת מחלת האיידס כמחלה כרונית ולא סופנית ושומרים את הסיבוכים הרפואיים והפסיכוסוציאליים של המחלה לחוגים מקצועיים בלבד. ייתכן והצגה זו תורמת להטיה אופטימית ולנטילת סיכון מיני המסבירות את העלייה בהידבקות בנגיף בשנים האחרונות. הקשר השלילי בין השכלה והטיה אופטימית טומן בחובו תקווה שהסברה מציאותית יותר בקשר לסיבוכי המחלה עשויה להפחית את שיעורי ההידבקות.

 

בשקט בשקט, כמעט באין רואים. שנהיה בריאים.

 

מה עושה מישהו שסובל מחרדה או מדיכאון? מה אתם עושים אם קרוב או בן משפחה מרגיש מוצף בחרדה או שוכב במיטה ובוכה מרבית הזמן? איך יודעים לאן לפנות ועם מי להתייעץ? איך לדעת מה לצפות במפגשים איתם? מה ההבדל בין סוגי הטיפול ומקומות הטיפול?

 

בכתבה מתוך "הארץ" מונה ד"ר שאול נבון מספר סיבות להיעדר היענות לטיפול רפואי.

 

מתנדבים - יש, מימון - יש. מה שחסר זה אנשים שידעו על הפרוייקט ויפיצו אותו הלאה.

 

במאמר זה נסקרת סִפרות המחקר הדנה בקשרים שבין הורות לבין שינה של תינוקות.בתחילת המאמר מוצגים בקצרה נושאים, כגון התפתחות השינה והפרעות שינה במהלך הגיל הרך; התפתחותן של הפרעות השינה מובנת ומתוארת במסגרת של הדגם המערכתי, אשר לפיו מתקיימת מערכת קשרים מורכבת ודו־כיוונית בין שינת התינוק לבין גורמים פיסיולוגיים ופסיכו־חברתיים שונים. חלקו השני של המאמר מתמקד בתפקידם של ההורים בהתפתחות דפוסי שינה של תינוקות.

 

מטופלים הסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה עלולים לחוות תופעות לוואי בעקבות החלפת התרופה שהם מקבלים, גם אם התכשיר החליפי מכיל בדיוק אותו חומר פעיל כמו התרופה המקורית מאת גילה קולקה,פורסם ב-18.4.10 בעיתון הארץ

 

מאמר המספר את תהליך איבוד השיער שלי במהלך טיפולים כימותרפיים

 

מאמרים בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת פאניקה; על הפרעה פוסט טראומטית; הפרעת חרדה חברתית; OCD; על תסמונת מעי רגיז; Temporomandibular Disorder; מחלת ריינאוד ועוד. באתר אגודת א.י.ל.י.ם

 

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית ואת המכשולים והפתרונות העומדים בדרך ליישומה, בקרב מטפלי שיאצו. לשם כך, הוחלט להתמקד בניתוח פרשני איכותני של חוויית מטפלי השיאצו, את ההיבטים האלו. השתתף מדגם של שמונה מטפלים בעלי ניסיון של למעלה מחמש שנים, כולם עברו ראיונות עומק שכללו בתוכם שאלות פתוחות למשיכת מידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומשחקי תפקידים, למשיכת אופן יישומה בפועל. שיטת ניתוח הנתונים שנבחרה, הייתה תיאוריה מעוגנת שדה ומניתוח הנתונים, עלו שלוש תמות ראשיות והם: "אמונות גרעין לגבי ההוליזם והתקשורת הטיפולית", "פערים ביישום ההוליזם לנוכח קשיים אישיים במימוש התקשורת", "היעדר הבנה מלאה למצבו של החולה כביטוי לפערים ביישום התקשורת". תמות אלו נמצאו קשורות אחת לשנייה והן הביאו לביטוי את האופן בו היעדר מיומנויות תקשורתיות, מתבטא לנוכח מצבים רגשיים, ביישום טיפול השיאצו. נמצאה רלוונטיות לבחינת ממצאים אלו גם במקצועות אחרים ברפואה המשלימה וכמו כן, גם במסגרות שאינן משקפות את הממסד הרפואי והודגשה החשיבות בהרחבת תוכניות הלימוד, לכלילת מיומנויות לניהול רגשות, באוריינטציה ממוקדת חולה.

 

מאמר באתר פסיכולוגיה של קרן ופרופ' אורן קפלן אשר סוקר היבטים פסיכולוגיים הקשורים למחלת הסרטן וההתמודדות איתה מצד חולים, בני משפחה ומערכות הבריאות השונות, וכולל סקירה ספרותית בנושאים שונים בתחום זה: מצוקה נפשית במחלת הסרטן, טיפול תמיכתי של צוות המרפאה המטפלת והמערך הפארה-רפואי, טיפול פסיכולוגי מונע, דפוסי התמודדות עם מחלת הסרטן, פניה לטיפול פסיכולוגי ועוד. כמו כן מצורף עמוד מידע עם קישורים לאתרים ומאמרים שמתמקדים בתחום הטיפול והתמיכה בחולי סרטן ומשפחותיהם.

 

בשורה קשה מעבירה את החולה ומשפחתו אל הגלות מהבריאות. במאמר זה ניתן לקרוא איך מבצעים תהליך הקשה והמורכב זה.