בלוגים | מְחוֹנָנוֹת, מְחוֹנָנִים, וּמְחוֹנָנוּת

הרהורים בעקבות פרסום תוצאות מבחני פירלס (PIRLS) האחרונים

ד"ר חנה דויד | 23/5/2023 | הרשמו כמנויים

בשנת 2001 קיבלתי לראשונה הזמנה מכתב העת "על"ה" למורים למתמטיקה לכתוב על תוצאות המבחנים הבינלאומיים במתמטיקה (דויד, 2001, 2002). עד אז חשבתי לתומי, שתוצאות המבחן הבינלאומי הראשון שבו השתתפה ישראל, בשנת 1963/4, ואשר בו הגיעה ישראל למקום הראשון מבין 13 המדינות המפותחות שהשתתפו במבחן ( (Husén, 1967, הבטיחו את מקומה של ישראל בצמרת ההישגים לאורך שנים, ואף כי הייתי מודעת לירידה בהישגים, סברתי לתומי שירידה זו היתה בעיקר תוצאה של שינוי שיטת הדגימה. שכן, בעוד שבשנות ה-60 רק כ-10% מילדי ישראל היו זכאים לתעודת בגרות, ובעשור שלאחר מכן עלה המספר ל-20%, הרי עם הכללה של יותר ויותר ילדים ובני נוער במדגמים, היה ברור שהתוצאות לא תהיינה כל כך גבוהות.

כאשר בהמשך שבתי וכתבתי על תוצאות המבחנים – הן מבחני ה-TIMSS שבדקו את הישגיהם של ילדי ישראל במתמטיקה ובמדעים, והן מבחני הפיז"ה (PISA) (דויד 2005א, ב, ג, David, 2015, 2020), ממבחן למבחן ירדה ישראל במיקומה הבינלאומי. במבחן הפיז"ה של 2018 ישראל הגיעה למקום ה-41 המפוקפק (מבין 79), כאשר השכנה שלה, שבה ההישגים היו בטווח השגיאה הסטטיסטית, היא טורקיה, מדינה שרק בדור הקודם עשרות אחוזים מאוכלוסייתה עדיין היו אנאלפביתים ((e.g. David, 2021.

אבל, כבר כאשר התפרסמו התוצאות של המבחנים במתמטיקה ובמדעים התברר, שלא ניתן לשפר את הישגיהם של ילדי ישראל במתמטיקה ובמדעים ללא שיפור בשפה. אין המדובר בשפה השניה, בדרך כלל אנגלית בקרב יהודים ועברית בקרב ערבים, או בשלישית. מדובר בשפת האם, שבה ההישגים הבעייתיים עד-מאוד מוקשים על תלמידים רבים להבין את הבעיות במתמטיקה ואת השאלות במדעים. כל זאת, כמובן, כאשר השאלות הן "סגורות", דהיינו, על התלמיד לבחור תשובה מבין האפשרויות המוצעות לו, והמבחן הוא רב-ברירה.

זאת ועוד. בעולמנו הגלובלי, ההישג כשלעצמו חשיבותו פחותה בהשוואה לחשיבות מקומה של ישראל בהשוואה למדינות האחרות, והתוצאה כאן דוויה עוד יותר. המדינות שבהן היו ההישגים גבוהים בצורה מובהקת מאשר ישראל היו סינגפור, הונג קונג, רוסיה, אנגליה, פינלנד, פולין, סין, שבדיה, אוסטרליה, בולגריה, צ'כיה, דנמרק, נורבגיה, איטליה, מקאו, אוסטריה, סלובקיה, הולנד, גרמניה, ניו-זילנד ספרד פורטוגל וסלובניה ( Exhibit 1.2.: PIRLS 2021 International Results in Reading). ברשימה זו הנכללות מדינות שהתוצר הלאומי הגולמי נמוך בהן משל ישראל, מדינות שעדיין משקמות את עצמן לאחר נפילת ברית המועצות לשעבר, מדינות שבהן רמת השוויוניות הכלכלית ולא רק בתחום החינוך גבוהה ברבה מאשר בישראל, וההוצאה לחינוך של משפחה נמוכה במידה ניכרת מאשר אצלנו. מכאן שההשקעה העצומה בחינוך בישראל לא נושאת פירות.

- פרסומת -

השקת מחזור ד' של תכנית רוח אדם
תכנית הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית

קול בכי ונהי עלה מייד ביום קבלת התוצאות (ראו למשל אילן, 16.5.23; בטיטו, 16.5.23; דטל, 16.5.23; פוקס, 16.5.23 ), כאשר הזרקור מופנה אל העובדה, שישראל חזרה למקומה בשנת 2001, ולמעשה כל השיפור שנעשה במשך למעלה מ-20 שנה, על אף ההשקעות האדירות בחינוך, נמחק כלא היה.

אנו נוטים להאשים את הקורונה בכל תקלה – בפרט בכל הקשור לחינוך. אבל קורונה היתה בכל העולם, ויחסית מספר הקרבנות בישראל לא היה גדול. זאת ועוד. במדינות רבות היתה עלייה בהישגים בתקופת הקורונה. ראויות לציון במיוחד הן ספרד ואיטליה. כבר במרץ 2020 הגיעה איטליה למספר המתים הגבוה בעולם, יותר מזה שבסין, בה פרצה המגפה, ואת המקום השני במספר המתים תפסה איטליה. עובדה זו לא מנעה משתיהן לשפר את ציוני התלמידים שלהן בקריאה. לפיכך, העובדה שרק בשלוש מדינות: בסלובניה, באזרבייג'ן ובדרום אפריקה היתה ירידה גדולה יותר מזו שבישראל, ובישראל היתה ירידה של 20 נקודות, מפריכה את "טענת הקורונה".

אולם, עצם העובדה שישראל נכללה בין המדינות שבהן יש משמעות לתוצאות המבחנים הללו מעוררת פליאה. אמנם, בכל הטבלאות צוין – אף כי באותיות קטנות במיוחד – שישראל היא המדינה שבה שיעור ההשתתפות היה הנמוך מבין כל המדינות שנבדקו. אבל בטבלאות הללו מדובר על שיעור השתתפות של "למעלה מ-77%". "מספר הקסם" הזה פירושו, שאי-השתתפותם של 22.5% מתלמידי החינוך החרדי במבדקים הוא מספר קבוע וסופי, ושאר האוכלוסיות שלא השתתפו – כמו אוכלוסיית החינוך המיוחד, נוספו למספר זה גם בכל המדינות האחרות שהשתתפו במבחנים. אלא שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשנ"ב היה שיעור התלמידים הלומדים בחינוך העצמאי מקרב כלל תלמידי בית הספר היסודי במגזר היהודי 31% (טבלה 4.7, למ"ס, 2022). חישוב פשוט מראה ששיעור זה פירושו 24.5% מכלל התלמידים, ולא 22.5%. כמו כן, יש להוסיף את התלמידים במזרח ירושלים, שכן, תלמידים אלו מהווים כחמישית מהתלמידים הערבים – והם כלל לא נבחנים במבחנים הבינלאומיים. רמת הלימודים במגזר החרדי ובקרב הערבים במזרח ירושלים נמוכה ביותר. המגזר החרדי כמעט כולו אינו לומד כלל לימודי ליבה. בקרב התלמידים במזרח ירושלים, בין אם הם אזרחי המדינה ובין אם תושבי קבע, קיימו בעיות רבות, כמו אלו הקשורות בעוני, בחסרונן של אלפי כיתות לימוד, ובעיקר בהיקף הנשירה אדיר (ראו, למשל, דוח חינוך ירושלים המזרחית, 2021). לפיכך, גריעת שתי אוכלוסיות גדולות אלו מהמדגם, אוכלוסיות שהיו מורידות בהרבה את ההישגים הנמוכים של ילדי ישראל – גורמת לעיוות של התוצאות.

הרמה הנמוכה של כלל האוכלוסיה במיומנויות המילוליות נותנת את אותותיה גם בחינוך מחוננים. שכן, כאשר התקרה כל כך נמוכה, לא ניתן לעזור לילד המחונן לשפר את יכולותיו בצורה משמעותית. ניתן לראות את השפעתה של ההידרדרות ברמת האוריינות של כלל ילדי ישראל משיעור התלמידים שנמצאים ברמות הידע השונות על פי תוצאות המבחנים הבינלאומיים. אם נביט בחלוקה ל-6 רמות האוריינות, ובשיעור של ילדי ישראל בכל אחת מהרמות נגלה, שברמות הנמוכות, בפרט בנמוכה ביותר, יש עלייה מתמדת, בעוד שברמה הגבוהה ביותר אין ישראל מגיעה לממוצע ה-OECD. דהיינו בישראל, בה קיימות מסגרות מיוחדות למחוננים וחינוך המחוננים מקבל תקציבים רבים, שיעור התלמידים בעלי ההישגים הגבוהים ביותר נמוך כמעט פי חמישה משיעורם בפינלנד, שבה אין כלל חינוך מחוננים.

על כך, ועל עוד אספקטים הקושרים בין תוצאות מבחני הפירלס ומחוננות – בפוסט הבא: "כיצד אפשר להרחיב את הידע של ילדים מחוננים בשפה העברית?".

מקורות

אילן, ש. (16.5.23). "חזרנו 20 שנה אחורה": ישראל צוללת במבחן הקריאה הבינלאומי הראשון אחרי הקורונה. נדלה מאתר כלכליסט https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sjgnx3lrh

- פרסומת -

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

בטיטו, א. (16.5.23). חזנו 20 שנה אחורה: ירידה חדה בהישגי תלמידי ישראל בקריאה. נדלה מאתר מעריב https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-1007098

חזרנו 20 שנים אחורה: ירידה חדה בהישגי תלמידי ישראל בקריאה

דוח חינוך ירושלים המזרחית, שנה"ל 2020-2021 (תשפ"א( (אוקטובר 2021). נדלה מאתר עיר עמים https://www.ir-amim.org.il

דויד, ח. (2001). הבדלים בין המגדרים בלימודי המתמטיקה בכיתות ז'-י"ב. חלק I: הבדלים בין המגדרים במתמטיקה על פי תוצאות מחקרים בינלאומיים. על"ה – כתב עת להוראת המתמטיקה בבית הספר העל-יסודי, 27, 55-69.

דויד, ח. (2002). הבדלים בין המגדרים בלימודי המתמטיקה בכיתות ז'-י"ב. חלק II: הבדלים מגדריים במבחני הבגרות ובמבחן הפסיכומטרי במתמטיקה. על"ה – כתב עת להוראת המתמטיקה בבית הספר העל-יסודי, 28, 35-51.

דויד, ח. (2005א). א. לשמחה מה זו עושה? על הישגי ילדי ישראל במבדקים הבינלאומיים במתמטיקה בשנת 2003. על"ה – כתב עת להוראת המתמטיקה בבית הספר העל-יסודי, 32, 18-20.

דויד, ח. (2005ב). ב. הבדלים בין המגדרים בהישגים במבדקים הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים ב-2003 בכיתות ד וח. על"ה – כתב עת להוראת המתמטיקה בבית הספר העל-יסודי, 32, 20-22.

דויד, ח. (2005ג). ג. לשמחה מה זו עושה? על הישגי ילדי ישראל במבדקים הבינלאומיים במתמטיקה בשנת 2003. על"ה – כתב עת להוראת המתמטיקה בבית הספר העל-יסודי, 32, 22-27.

דטל, ל. (16.523). ״חזרנו 20 שנה לאחור״: שליש מתלמידי ישראל לא יודעים לקרוא – אז בואו נתקצב אי־לימודי ליבה. נדלה מאתר דה מרקר https://www.themarker.com/news/education/2023-05-16/ty-article/.premium/00000188-240d-d18b-a79d-24dd73a20000

למ"ס (2022). שנתון סטטיסטי לישראל, 2022, מס. 73. נדלה מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2022/shnaton2022.pdf

פוקס, נ. (16.5.23). קריאת השכמה. הקורונה היא שהחזירה את ישראל שנים אחורה בכישורי הקריאה? "לא צריך מחקרים. זו הסיבה". נדלה מאתר YNET https://www.ynet.co.il/news/article/rkpblm11b3

David, H. (2015). The PISA Results in mathematics and science: A comparison between Israel and Turkey. Journal for the Education Gifted Young Scientists 3(1), 22-28. DOI: http://dx.doi.org/10.17478/JEGYS.2015111087

David, H. (2021). A critical overview at Israel's PISA 2018 results. Journal for the Education of Young Scientists, 9(5) Special Issue, 1-9, http://dx.doi.org/10.17478/jegys.760533

Husen, T. (Ed.) (1967). International study of achievement in mathematics: A comparison of twelve countries (2 vols.). Stockholm: Almqvist & Wiksell/New York: Wiley.