על היחס ההפוך בין ההשקעה במחוננים לבין התוצאות מבחינת ההישגים האקדמיים: ראשון לציון כמקרה מבחן
ד"ר חנה דויד | 18/4/2021 | הרשמו כמנויים
ראשון לציון היא "אלופת הארץ" מבחינת איתור מחוננים והשקעה בהם. באחת הכניסות המרכזיות לעיר ממוקם מבנה מרהיב בארכיטקטורה יוצאת הדופן שלו, בצבעיו, ובשטח הגדול שאינו בנוי סביבו: השלט שעליו אומר שזה "בית הספר למחוננים ולמצטיינים ע"ש רון ורדי" (יעקובסון, 2013). אבל, לא רק האתר "מצטיין". העיצוב הפנימי בבניין זה עשיר ומעורר השראה. הציוד הוא כזה שלא ניתן לראות במוסדות חינוכיים אחרים; והמקום נהנה מאז היווסדו מאספקת שפע של דגמים, חומרים, וכמובן פעילויות הקשורות בנסיעות, כמו ביקורים באתרים רלבנטיים, השתתפות בתחרויות, בהרצאות, בסדנאות ועוד. לבית הספר מנהל במשרה מלאה, ושלא כמו במרבית מרכזי ההעשרה למחוננים האחרים בארץ – יש בו צוות קבוע-למדי וחלק גדול ממוריו אינם נאלצים להגיע אליו, כמו למרכזים אחרים, יום או יומיים בשבוע ולהיטלטל בימים אחרים לעיסוקיהם האחרים בשל מספר השעות המצומצם שהם יכולים ללמד במרבית מרכזי המחוננים האחרים.
אבל אם נבדוק את התשואה של השקעה אדירה זו, דהיינו, האם ראשון לציון "מילאה את חלקה" ואולי, לאור ההשקעה האדירה – אף יותר מכך – בהישגים אקדמיים שעליהם תפארתו של "בית הספר למחוננים"? הבה נבחן סוגיה זו על פי שני נתונים: מספר הילדים שזוכים ליהנות מכל הטוב שב"בית הספר למחוננים" ביחס לשיעורם של ילדים שזוכים לחינוך ממסדי למחוננים במקומות אחרים בארץ, והישגיהם של ילדי ראשון לציון בשתי תחרויות מרכזיות: "תחרויות הערים" (רשימת התחרויות והתכניות המוצגות באתר, 2021).
הבה נבחן את הנתון הראשון: שיעור ילדי ראשון לציון המשתתפים בתכניות העשרה למחוננים מטעם משרד החינוך.
לפי נתוני הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה (למ"ס, 2021), בסוף 2019 היו בראשון לציון 61220 ילדים עד 18. גילאי 8-14, דהיינו, תלמידי ג-ט, 7 השנתונים שמתוכם נבחרים הזכאים ללמוד ב"רון ורדי", מנו, לפיכך, 22,821 תלמידים.[1] על פי איצקוביץ' וקדם (2021), מספר התלמידים הלומדים בבית ספר זה הוא כ-1350: 850 בבקרים ועוד כ-500 אחר הצהריים. דהיינו, קרוב ל-6% מתלמידי ראשון לציון למדו במרכז רון. אולם, מספר זה אינו מבטא את המצב מבחינת איתור המחוננים בעיר, וזאת בשל הנשירה הגדולה מכיתות ההעשרה ב"רון ורדי".
ממדיה של נשירה זו חסויים מזה 7 שנים. בעוד שמספר כיתות ג שנפתחו ב"רון ורדי" היה 9 מדי שנה עד שנת 2013, הרי התכנית "גילוי דעת", שבה השתתפו תלמידי ז, ח וט, מנתה בסך הכל 6 קבוצות, דהיינו, בממוצע היו לכל אחת מכיתות ז, ח וט שתי כיתות – נשירה של קרוב ל-80% (דויד, 2014, עמ' 11). גם מפרסומים עדכניים של מרכז רון ורדי (2021) ניתן לראות עד כמה גדולה היא הנשירה משם: בשנת 2020/21 נפתחו 6 כיתות ג מקבילות, בעוד שמספר כיתת ו כבר ירד ל-4! (בית הספר למחוננים ע"ש רון ורדי, 2021). העובדה, שבכיתה ו כבר ניתן לצמצם את הכיתות מ-6 ל-4 נובעת אך ורק מנשירת תלמידים. אם נניח, שהנשירה היא בשיעור של כ-50% בלבד, ולא קרוב ל-80%, כפי שראינו מנתוני 2013, ניווכח, ששיעור איתור המחוננים והמצטיינים בראשון לציון הוא קרוב ל-10%. זה שיעור כפול, מכופל ומשולש מזה שמשרד החינוך קבע. לדוגמה: על פי רבינוביץ (2017), " מכל אחת מהרשימות האזוריות נבחרו לתוכנית המחוננים בין 1% ל-3% התלמידים עם הציונים הגבוהים ביותר" (עמ' 2).
לאור ההשקעה הכספית העצומה של הענקת חינוך למחוננים בראשון לציון, הרבה מעבר למה שהיה צפוי על פי שיעורם בכלל האוכלוסיה, נרצה לדעת האם הדבר נובע מהאינטליגנציה הגבוהה במיוחד של ילדי ראשון לציון – שבעטיה זוכים כה רבים מהם לחינוך שכזה, ואם כן – איך מתבטא הדבר בהישגיהם המדידים.
נתבונן ב"תחרות הערים במתמטיקה" (רשימת התחרויות והתוכניות המוצגות באתר, 2021), המכילה 25 פריטים. נתרכז בתוצאותיהן של 7 השנים האחרונות. להלן טבלת התוצאות על פי השנים:
|
השנה |
מספר הזוכים |
מספר הזכיות של ראשון לציון |
מספר הזכיות של אוהד שינפלד |
מספר הזכיות של מי שאינם אוהד שינפלד מראשון לציון |
|
2010/2011 |
61 |
1 |
0 |
1 |
|
2011/2012 |
71 |
1 |
0 |
1 |
|
2012/2013 |
57 |
2 |
1 |
1 |
|
2013/2014 |
75 |
1 |
1 |
0 |
|
2014/2015 |
83 |
2 |
1 |
1 |
|
2015/2016 |
78 |
1 |
1 |
0 |
|
2016/2017 |
103 |
1 |
1 |
0 |
|
ס"ה |
528 |
9 |
5 |
4 |
נראה, שבשנים 2010/11 עד 2016/2017 זכו תלמידי ראשון לציון בפחות מ-2% מהפרסים הארציים במתמטיקה, זאת כאשר ערים הדומות לה מבחינת הגודל – כמו פתח תקווה, ערים קטנות ממנה כמו שכנתה רחובות או מודיעין כולן יכולות להתפאר במספר זכיות גדול יותר. אם ננכה את מספר הזכיות של תלמיד אחד, אוהד שינפלד, שהחל מכיתה ח זכה 5 שנים ברציפות בכל הזכיות לתלמידי כיתה ט ומעלה, הרי נקבל שיעור של פחות מאחוז אחד בלבדד לתושבי ראשון לציון שאינם אוהד שינפלד.
המצב בפיזיקה דומה למדי. בשנים 2015 התקיימו בארץ 6 אולימפיאדות ארציות לפיזיקה (רשימת התחרויות של האולימפיאדה הארצית לפיזיקה, 2021) לתלמידי כיתות י וי"א. זכו בהן באותות הצטיינות 311 תלמידים. מבין הזוכים היו רק 3 מראשון לציון: שיעור של אחוז אחד בלבד. שניים מהזוכים היו תלמידים מבית ספר שבו קיימת כיתת מחוננים, ותלמיד אחד מבית ספר שבו אין כיתת מחוננים. אם נשווה תוצאות אלו, לדוגמה, לאלו של מודיעין, העיר שבה מספר התושבים היה בסוף 2019 93,277, פחות מ-37% מזה של תושבי ראשון לציון, אין בה "בית ספר למחוננים" – במודיעין הניבו תלמידי העיר 19 פרסי הצטיינות באותן 6 שנים, כמעט פי 20 מאשר בראשון לציון אם ניקח בחשבון את מספר התושבים...
לסיכום: אם אכן המטרה של תכניות ההעשרה למחוננים היא "לגדל את הזוכה הבא בפרס נובל", כפי שמצטט ולמר (2010):
ממרוד ומיכאלשוילי נבחרו לקחת חלק במחזור הראשון של "נבחרת החלומות" של משרד החינוך, קבוצת אליטה המונה 15 בני נוער מחונני על, בני 14-17, שנבחרו בקפידה. הם מיועדים להיות, במרוצת השנים, חוד החנית של המדע הישראלי וחתני פרסי הנובל הבאים.
על פי תכנית משרד החינוך, נראה שהדרך מאוד רחוקה.
מקורות
איצקוביץ', א., וקדם, א. (16.4.21). זכרון פרטי. בית הספר לטיפוח תלמידים מחוננים על שם טוראי רון ורדי ז"ל. ידיעון ראשון, רחובות, עמ' 30.
בית הספר למחוננים ע"ש רון ורדי (2021). נדלה מהאתר https://roncenter.co.il/
דויד, ח. (2014). הילד המחונן בכיתה הרגלה. נדלה מאתר https://www.hebpsy.net/books/e_HvAUoYPpu_2NEX3NLv.pdf
ולמר, ת. (18.12.10). בגיל 16, בדרך לתואר שני: מחונני העל של ישראל. נדלה מהאתר https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3995348,00.html
יעקובסון, מ. (2013). בית הספר למחוננים ''רון ורדי'' בראשון לציון: גם המבנה מצטיין. נדלה מהאתר https://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3104014,00.html
רבינוביץ', מ. (2017). איתור תלמידים מחוננים במערכת החינוך. מוגש לועדה לזכויות הילד. הכנסת: מרכז המחקר המדע. נדלה מאתר הכנסת https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/eab2925e-23e9-e611-80cc-00155d0206a2/2_eab2925e-23e9-e611-80cc-00155d0206a2_11_10062.pdf
רשימת התחרויות והתוכניות המוצגות באתר (2021). נדלה מהאתר https://taharut.org/winners
רשימת התחרויות של האולימפיאדה הארצית לפיזיקה (2021). נדלה מהאתר https://taharut.org/winners/competition
[1] החישוב נערך כדלקמן: מספר תושבי ראשון לציון היה, על פי נתוני הלמ"ס 254,384 באותה עת. גילאי 5-9 היו 6.7%, דהיינו 17,043 ילדים. בני 8-9, שמתוכם נבחרו הילדים הלומדים ברון ורדי, מנו לפיכך 6817 ילדים. גילאי 10-14 היו 6.3% - דהיינו, 16,004 ילדים. מתוך ילדי שנתונים אלו נבחרו הילדים שלמדו ברון ורדי, מכיון שהתכנית היא עבור ילדי כיתות ג-ט. מחיבור שני המספרים הללו נראה, ש-1350 הלומדים ב"רון ורדי " היו כ-6% מכלל הילדים בכיתות ג-ט שמספרם 22,821.
