קוין הקואלה תקוע למעלה - על הכאב שבלשחרר
יותם דלאל | 20/1/2022 | הרשמו כמנויים
תקציר
"קוין הקואלה תקוע למעלה" הינו ספר ילדים מקסים מסדרת ספרים בחרוזים. זהו ספר שעוסק בהתפתחות אישית והתגברות על פחדים, אך גם על הכאב שבלשחרר מדפוסים ישנים והתנהגויות אשר מקנות ביטחון. בסיפור, מתואר קוין, דוב קואלה קטן ומתוק שמסרב לרדת מהעץ עליו הוא תלוי. חיות רבות שמכירות את קוין מנסות לשכנע אותו לרדת מהעץ ולשחק איתן, אך הוא מגיב בשלל תירוצים ואינו מעוניין לעזוב את מקום המבטחים בו הוא נמצא. קוין מתואר כדמות אהובה, מתוקה ושובת לב אך גם כמי שמפיק עונג מהתנהגותו ההימנעותית, אשר מחזקת את האמונה שכל העולם החיצוני הינו מקום מפחיד ומאיים מלבד העץ בו הוא חי ("הוא הרגיש שנקשר אל העץ, לעלים, ובכלל לא אהב לשנות הרגלים").
לאורך הסיפור, קוין נתקל במספר דמויות שונות אשר בתורן ניגשות אליו ומציעות לו לשחק, וכן מנסות להרגיע אותו ולשקף שאין סיבה אמיתית לפחד. פעם אחר פעם קוין דוחה את הצעתן של החיות, אך בו זמנית מרגיש צביטה בלב, תחושת פספוס וצער על כך שהוא בוחר להישאר בודד ואינו מצליח לשחרר. אני מדגיש שזוהי בחירה, שכן אף על פי שקוין מרגיש שזוהי בחירה שנכפית עליו לאור התפיסה של העולם כמקום רודפני ומאיים, זוהי עדיין בחירה מודעת שלו.
וכך הוא בוחר לנהל את חייו, עד ששעון החול מגיע לקיצו בלילה אחד בו קוין מתעורר לקול נקר שהחל לנקר את גזע העץ עליו היה תלוי. גזע העץ מתחיל להיסדק וכל החיות נאספות סביב קוין ומפצירות בו לעזוב את העץ ולקפוץ אליהן ("קפוץ ונתפוס אותך, קוין שחרר!"). קוין העיקש מביע התנגדות נחרצת ומחזיק בכל כוחו בעץ, אך לבסוף הבלתי נמנע קורה והעץ קורס יחד איתו. המום, הוא פוקח אט אט את עיניו, ומביט בכל החיות שעומדות לידו, מחויכות וגאות. זוהי נקודת המפנה בסיפור, כאשר החיות מושיטות לקוין יד ובמקום להירתע הוא מושיט את ידו בחזרה. מאותו הרגע, הוא בוחר להשיל מעצמו את דפוסי ההתנהגות הישנים שלו ומחליט שלא להימנע יותר מחוויות חדשות.
ניתוח
בין הרעיונות המעניינים בעיני אותם אימץ פרויד, היה הקונספט של "טראומת הלידה", רעיון אשר פותח במקור על ידי אוטו ראנק בספרו The Trauma of Birth. זהו רעיון לפיו חווית הלידה של התינוק אשר כרוכה בניתוק מחבל הטבור של האם והתמודדות פתאומית עם עומס חושי מהעולם החיצון, הינה טראומתית עבור התינוק ומלווה אותו באופן לא מודע בשארית חייו. ניתן לחשוב על כך כבסיס לכל החוויות הטראומתיות העתידיות שעשויות להגיע בהמשך החיים. אף על פי שטראומת הלידה לא קיבלה ביסוס מדעי מעולם, מדובר ברעיון מרתק ברמה הפילוסופית, לפיו באותה מידה שבה יציאתו של התינוק אל העולם הינה אירוע מרגש ומלא חיים, היא גם מייצגת תהליך נפרדות ממקום חמים ובטוח לתוך עולם כאוטי ומאיים.
בעיני זהו המוטיב המרכזי בקוין הקואלה, הדיאלקטיקה הכרוכה בשינוי ויציאה ממקום בטוח למטרת צמיחה והתפתחות נפשית. פריזמה זו מאפשרת לנו גם להיות אמפתיים כלפי ההימנעות של קוין, ולהבין שאין מדובר בהתנגדות אשר מקורה בעצלנות או בפחדנות, אלא בחשש אמיתי לאבד קרקע יציבה עליה נשען כל חייו. זהו תהליך כה מורכב, להביא לידי שינוי אמיתי בחיים, תהליך שכרוך באבל על מה שנשאר מאחור, באובדן של תחושת ביטחון ושליטה, בהתמסרות קונפליקטואלית לתהליך מרגש ומעורר חרדה בו זמנית. נראה כי הרגע שבו קוין נופל יחד עם גזע העץ שעד כה היה ביתו הינו סימבול לכאב הנפשי שבניתוק מחבל הטבור, רגע שמצד אחד מסמל את הבריאה מחדש של קוין, אך גם הרס של המבנה הישן (המבנה הפיזי – הבית שלו; המבנה הנפשי – האישיות שלו) שכעת שייך לנחלת העבר. הריגוש שחש קוין הוא פתאומי, כמי שהצליח להשתחרר מכבלי העבר וסוף כל סוף לייצר יחסים מיטיבים עם סביבתו.
בנימה אישית, אומר כי הספר הזה ליווה אותי ואת בני הבכור בתהליך הגמילה מטיטולים, תהליך שהיה עבורו (וגם עבורי) מרגש אך גם לעיתים קשה מנשוא. עיניו נצצו משמחה כאשר אמר על עצמו בגאווה שהוא כבר ילד גדול, אולם לא פעם ניתן היה להרגיש את הכאב שהוא חווה בפרידה מאובייקט שעד כה הקנה לו תחושת ביטחון. קוין הקואלה הזכיר לשנינו שעם כל הכבוד לתהליך ההתבגרות, חשוב לתת מקום גם לאבל הכרוך באובדן המקום הבטוח. כמובן שבניגוד לקוין, אצלו השינוי חל באופן פתאומי ואבסולוטי לאחר קריסת העץ, בחיים עצמם שינוי שכזה עשוי לקחת זמן, ניסוי וטעיה ועיבוד מתמשך של התהליך.
