תסביך אדיפוס הוא מושג בסיס בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, שאותו הוא שאל מהמחזה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס. לפי פרויד, התסביך מציין את השלב בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית של הילד הקטן (השלב האדיפלי, בגילאים 3-5 שנים), שמשאלתו הלא מודעת היא להרוג את אביו, בו הוא רואה גורם מפריע לחיבורו המלא עם האם. בשל כך מתפתחת אצל הילד חרדת סירוס - חרדה מכך שהאב ירצה לנקום בו על משאלתו ליחסים עם אינטימיים עם האם ויסרס אותו. תסביך אדיפוס הוא בעל תפקיד מרכזי בהבניית האישיות, המיניות והאינטימיות אצל האדם לפי הפסיכואנליזה.
לפניכם רשימת מאמרים שעוסקים בתסביך אדיפוס הן בהיבט התרבותי והמיתי שלו, וכן מאמרים שעוסקים בהיבטים הפסיכולוגיים של היחסים המשולשים של אב, אם וילד, בתסביך אדיפוס בגיל ההתבגרות וביחסים המיוחדים בין אבות לבנים.
פסיכואנליזה ותרבות – בין הגלוי לסמוי: תסביך אדיפוס
יואב יגאל ז"ל | 8/25/2015
בתודעה הציבורית, הפסיכואנליזה 'נולדה' עם תסביך אדיפוס, וספק אם יש מושג שמזוהה איתה יותר ממנו. עם זאת, למעט האסכולה של לאקאן, אין לתסביך אדיפוס מעמד מיוחד במרבית הגישות העכשוויות. מנקודת מבט זו נראה כאילו היה לתסביך אדיפוס תפקיד אחר מזה שייחס לו פרויד. הפרק הנוכחי בסדרה מתמקד בבחינה מחדש של משמעות התסביך בהקשר לתהליך החשיבה של פרויד ולרקע התרבותי שממנו צמחה הפסיכואנליזה.
מבט מחודש על המיתוס האדיפלי ופשרו – פרויד ויונג
רות נצר | 12/20/2021
יותר ממאה שנים עברו מאז קבע פרויד, על סמך המיתוס היווני על אדיפוס, שתסביך אדיפוס הוא תסביך מרכזי בנפש המטופל. מאז, רבות נכתב על תסביך זה, כאשר על פי רוב הדגש הגדול על התסביך האדיפלי הסיח את דעתם של החוקרים והקוראים ממשמעויות נוספות שקיימות במיתוס הקדום. לכן מאמר זה מתמקד בקריאה מחודשת של המיתוס על אדיפוס במבט שמרחיב את משמעותו מעבר להבנות הקיימות על התסביך האדיפלי; עם דגש על המבט היונגיאני, שמעלה תובנות חדשות, שמרחיבות את ההבנה של המיתוס על אדיפוס להבנת הנפש בכלל ולתרפיה בפרט.
לראות את העולם ב- 3D - על היכולת להיות לבד כפועל יוצא של דינמיקה משולשת
עדי דוויק בונר | 11/25/2015
עם היוולדו של הילד הראשון, מצטרף השלישי לזוג הורים ונולדת הדינמיקה המשפחתית המשולשת, זו שמיד מתכתבת עם היחסים המשולשים המופנמים החיים בכל אחד ואחת מאיתנו. במובנים רבים, התמודדותו של התא המשפחתי עם מעבר זה מניחה את היסודות שעליהם יבנו מערכות יחסים בחיינו ומשפיעה באופן ישיר על יכולתנו להיות לבד. במאמר הנוכחי, עדי דוויק-בונר תבחן את מהותה של הדינמיקה המשולשת והיכולת להיות לבד בעזרת תיאוריות פסיכואנליטיות שונות. כמו כן, היא תתאר את תפקידם המכריע של ההורים בהתמודדותם עם האתגרים הרבים שמאפיינים את החיים המשפחתיים באותם שלבים התפתחותיים.
הפנטזיה על רצח ההורה בגיל ההתבגרות – של מי הפנטזיה הזאת?
דני שראל | 6/20/2012
לפי ויניקוט, מתבגרים זקוקים למבוגר שלא יכחיש ויטשטש את ההרסנות ההתבגרותית, אלא יקבל אותה, יתמודד אתה וישרוד אותה. ההבנה לגבי הצורך בסיוע להורים להתמודד עם האתגר הגדול העומד לפתחם היא היום נחלת רבים וטובים; מאמר זה מבקש להיעזר בתובנות של ויניקוט ואחרים על מנת להפנות את תשומת הלב לתמיכה שנדרשת עבור צוות בית הספר – הסביבה שבה מבלה המתבגר חלק ניכר מזמנו. איך ניתן אם כן לעזור למורים לשרוד את תוקפנות המתבגרים הקשה בלי להיות נקמניים או נוטשים?
יחסי אב-בן במבט בין תרבותי: בחירה-העדפה, קנאה, תחרות וברית
רות נצר | 11/18/2018
בשונה מהמשתמע מעמדתו של פרויד על האוניברסליות של תסביך אדיפוס, הלקוח מהמיתולוגיה היוונית, המיתולוגיה היהודית לא מרבה לעסוק במאבק ההדדי בין אב לבן. מאמרה הנוכחי של רות נצר מציג את מערכות היחסים של אב-בן במקרא ביחס למיתולוגיות קדומות אחרות ולמיתולוגיה הנוצרית. בהשראת האנליטיקאי היונגיאני אריך נוימן, הרואה במיתוסים הקדומים תאור סמלי של חיי הנפש, נבחנת משמעות העדרו של מוטיב רצח האב במקרא.
