רשימת קריאה: דחייה וחרם חברתי בקרב ילדים ונוער

אודליה אלקובי, יעל אברהם וטל אשד | 3/31/2019

לאחרונה הופץ ברשתות החברתיות ובתקשורת סיפורה של אופק, תלמידת כיתה ו' שעברה חרם חברתי על ידי ילדי כיתתה במהלך שש שנות בית הספר היסודי (הצנרת, 2019). סיפור זה הוא אחד מני רבים העולים בתקשורת מעת לעת, ומזמינים דיון גם מן ההיבט הטיפולי. המאמר הנוכחי מציג פרוטוקול חדשני וישים לטיפול בחרם בתקופת גיל החביון (12-6 שנים), גיל שבו מתעצמת תופעת החרם. הפרוטוקול נוסה בהצלחה במרכז 'תעצומות' (2019), והוא בעל אפקטיביות רבה. הפרוטוקול כולל עבודה עם ילדי הכיתה וההורים, וכן מתייחס למערך התמיכה והליווי של מחנך הכיתה. בסיום המאמר יוצג תיאור מקרה המדגים את השימוש היעיל בפרוטוקול זה.

 

יעל אברהם | 12/18/2011

אנשי חינוך ומטפלים מתמודדים לא פעם עם תופעות של דחייה חברתית בקבוצת בני הגיל, בכיתה, בבית הספר, בתנועת הנוער וכדומה. במקרים רבים מלווה הדחייה החברתית בתופעות קשות, כמו נידוי וחרם, לעג מתמשך, הצקות ואף התעללות מילולית וגופנית. לעתים קרובות עולה השאלה כיצד לטפל בבעיה זו ומה צריך להיות מוקד ההתערבות הראשוני בטיפול: האם לתמוך בילד הדחוי או אולי לטפל בקבוצת הילדים הדוחים. בחלק הראשון של המאמר יוצגו שיקולים שיסייעו בקבלת ההחלטה במי לטפל תחילה. בחלקו השני יוצגו גישות תיאורטיות המסבירות תהליכי התפתחות של שעיר לעזאזל בקבוצה, תוך התייחסות למקום של המורה במניעת תהליכים של דחייה חברתית. בחלקו השלישי מציעה המחברת למורה בכיתה אפשרויות שונות להתערבויות כיתתיות בנושא הדחייה החברתית.

 

יעל אברהם | 12/6/2012

רגישות לדחייה Rejection Sensitivity הינה נטייה קוגניטיבית-אַפקטיבית של הפרט לצַפּוֹת בחרדה ובכעס שאחרים יידחו אותו חברתית, גם כאשר בפועל לא מתרחשת דחייה. מחקרים רבים מצאו כי ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה. מאמר זה מנסה להבהיר את המושג רגישות לדחייה וכיצד ניתן לאבחן אותה אצל ילדים ובני נוער. מהן נסיבות החיים אשר יוצרות אצל הילד רגישות גבוהה לדחייה וכיצד ניתן לטפל בה. במאמר משולבות דוגמאות טיפוליות.

 

יעל אברהם | 10/7/2011

תופעת הדחייה החברתית בקרב בני אותה קבוצת הגיל מעסיקה רבות ילדים, הורים, מורים ומטפלים. מאמר זה מציג מודל טיפולי לעבודה פרטנית עם ילדים דחויים חברתית. מטרת המודל הינה חיזוק המסוגלות חברתית (Social Competence) של הילד, כלומר יכולתו להשיג תוצאות מוצלחות מן האינטראקציות עם אחרים ולהימנע מתוצאות שליליות. למודל חמישה שלבים עיקריים והוא מתאים בעיקר לילדים בעלי יכולת רפלקטיבית, מגיל תשע ומעלה. הציר המרכזי במודל הינו פיתוח יכולת ההתבוננות של הילד הדחוי. המודל מציע כלים אבחוניים חדשים להערכת המיומנויות החברתיות של הילד אשר מסייעים בבניית התוכנית הטיפולית. במאמר משולבות דוגמאות מטיפולים. מודל זה הינו חלק מתפיסה רחבה יותר שפיתחה הכותבת בטיפול בילדים דחויים חברתית, אשר משלבת גם מרכיבים של התערבות קבוצתית ומשפחתית.

 

יעל אברהם | 9/29/2013

מאמר זה מתאר מודל לעבודה קבוצתית מובנית עם ילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים ומדחייה חברתית בקרב קבוצת השווים. מודל זה פותח על ידי המחברת והוא מונה 12 מפגשים טיפוליים. מוקד העבודה הטיפולית הקבוצתית הוא פיתוח ושיפור המיומנויות החברתיות של חברי וחברות הקבוצה. מודל 12 המפגשים הוא תוצר של הנחיה, ליווי והדרכה של קבוצות רבות ברחבי הארץ אשר פעלו על פי מודל זה. תוצאות ההתערבות הקבוצתית מרשימות באפקטיביות שלהן, כפי שיוצג במדדים להערכת ההתערבות שנבדקו לפני תחילת ההתערבות ובסופה. מדדים אלו מעידים על שינוי משמעותי במעמדם הסוציומטרי של המשתתפים בקבוצה. המודל מתאים לעבודה קבוצתית עם ילדים ובני נוער החל מכיתה ד' ועד לסוף חטיבת הביניים.

 

חנה גרפי פישר | 12/27/2015

גורמים רבים הוצעו בעבר על מנת להסביר מה מביא לתופעה של דחייה חברתית בגילאי בית הספר, אולם הממצאים במחקר אינם חד משמעיים. במאמר זה מוצע מודל על פיו דחייה חברתית היא תוצאה של קושי בהתאמה לנורמות הכיתה, הנגרם בשל התפתחות לא תקינה של העצמי. המחברת מתארת ומדגימה בעזרת תיאורי מקרה את הקונפליקטים עמם הילד צריך להתמודד בגיל החביון. היא מסבירה את מקומם המרכזי של הנורמות החברתיות בגיל זה, ואת תפקידן ההתפתחותי כגורם המסייע לתהליך ההיפרדות והגיבוש העצמי. המחברת מציעה כי חסכים מוקדמים בעצמי של הילד אינם מאפשרים לו להתאים את עצמו לנורמות הכיתה במצב של קונפליקט פנימי בין צרכיו ובין הדרישות החברתיות החיצוניות. לבסוף המחברת מדגימה כיצד מודל זה נראה בפועל בטיפול בילדה דחויה חברתית.

 

יעל אברהם | 1/30/2012

המאמר עוסק בהתמודדות ההורית עם הדחייה החברתית שחווה ילדם. חלקו הראשון של המאמר מתייחס למורכבות הרגשית של התמודדות הורה עם תהליכי הדחייה של בנו או בתו, ולאופן שבו מורכבות זו מכתיבה את אופי האינטראקציה של ההורה עם המערכות החינוכיות והדמויות הטיפוליות שעמן הוא נפגש במהלך השנים. בחלקו השני של המאמר יוצגו משתנים הקשורים להורות אשר יכולים לסייע לילד לצאת מסטאטוס הדחייה ולתרום להשתלבות החברתית שלו.

 

ד"ר רינת חלאבי | 11/29/2023

סיפור חיים מורכב מאלפי סיפורים פנימיים הנרקמים סביב אירועים ואפיזודות בתחומים שונים של חיינו. סיפורים אלה מעצבים את זהותנו, את ערכינו ואת רגשותינו ביחס לעצמנו וביחס לעולם. בבסיס הסיפורים הפנימיים שלנו, ישנן תפיסות פרטיות, שאותן גיבשנו במהלך חיינו, וכן תפיסות מקובלות קולקטיביות, הרווחות בחברה ובסביבה שבה אנו חיים. לעיתים קרובות, איננו מודעים לתפיסות שמעצבות את הסיפורים הפנימיים שלנו, אך הן "מחזיקות" את הסיפור ומעניקות לו הגיון פנימי. חרמות בגיל החביון הם תופעה שטורדת את מנוחתם של אנשי טיפול ומחנכים העובדים עם ילדים בגיל זה. הגישה הרווחת בספרות המקצועית היא שחרמות מעידים על כשל מוסרי של הילדים שדוחים חברתית ילדים אחרים ומחרימים אותם. גישה זו נמצאת בבסיסן של התפיסות הקולקטיביות של אנשי חינוך ושל אנשי טיפול, והיא משפיעה על הסיפורים הפנימיים שלהם בתחום זה. המאמר עוסק בהשפעתן של תפיסות קולקטיביות בנושא חרמות על הסיפורים הפנימיים שלנו בתחום זה. הוא מתאר תהליך אימון קבוצתי, שבו סטודנטיות להוראה עובדות עם הסיפורים הפנימיים שלהן בנוגע לחרמות, כדי ללמוד מהם ולהתפתח כמורות לעתיד. תיאור המקרה עוסק בשאלה מה קורה למשתתפות בתהליך האימון הקבוצתי כאשר תפיסותיהן הקולקטיביות בנושא חרמות בגיל החביון, פוגשות תפיסה חדשה ושונה בתחום זה.