מקורות

אחד הנושאים החשובים שנסקרים היום בעיתון "הפרעות חרדה", עוסק בהיבטים הקליניים הקשורים לתחלואה המשותפת לליקויים בשיווי משקל מוטורי ולהפרעות חרדה. שדה המחקר עד היום כלל בעיקר נבדקים מבוגרים ויש מקום לבסס שכיחותם של ליקויי שיווי משקל בילדים הסובלים מהפרעות חרדה. במחקר הנוכחי נכללו ילדים אשר אובחנו כסובלים מהפרעות חרדה כללית וחרדת נטישה וקבוצת ילדים נורמאליים ששימשה כקבוצת ביקורת. בדיקה נוירולוגית מקיפה הראתה, כי לא קיימים ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי. אף-על-פי-כן, שאלונים ומבחנים מאשרים, כי קיימת רגישות מוגברת למצבי שיווי משקל מאתגרים בילדים חרדתיים. כמו כן, ילדים חרדתיים מבצעים גרוע יותר מטלות מוטוריות מאתגרות מבחינת מערכת שיווי משקל. הביצוע הגרוע מתבטא במספר הטעויות ואיטיות הביצוע בהשוואה לקבוצת ביקורת. ממצאים אלה תומכים ברעיון, כי קיימים תת ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי בקרב ילדים הסובלים מהפרעות חרדה. הדיון בתוצאות המחקר הוא ברוח תיאוריית שני שלבי הלמידה המנבאת, כי קיימת סבירות גבוהה שהפרעות חרדה הן נצר לליקויים מתמשכים במערכת שיווי משקל מוטורי.

 

המאמר עוסק בלקויות שפה ותקשורת אצל אנשים עם תסמונת אספרגר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ומשפיע על השלבי ההתפתחות השונים בחייהם. המאמר מבוסס על מידע תיאורטי/מחקרי עדכני בשילוב ציטוטים מכתיבה אישית של אנשים המתמודדים עם התסמונת ו/או הורים שלידם יש את התסמונת. המאמר מנסה להאיר את המחקר (המצומצם יחסית) באמירה האישית האותנטית של האנשים עצמם. המטרה הסמויה של הכתיבה היא להאיר היבטים מוכרים פחות ולתת במה לביטוי אישי, כדי לחשוף את הקוראים לאנשים שמאחורי התסמונת.

 

הכנס השנתי (תשס"ט) של היועצים החינוכיים ציין את שנת ה-40 לתואר השני בייעוץ חינוכי. נושא הכנס היה "הייעוץ החינוכי – פרופסיה רלוונטית ומתחדשת" והשתתפו בו למעלה מ-600 יועצים וסטודנטים לייעוץ מכל רחבי הארץ. במסגרת מושבי הכנס הוצגו כ-70 מחקרים בתחומים מגוונים כגון: הייעוץ במרחב האינטרנט; ייעוץ בגיל הרך; סביבות למידה; תפיסת הייעוץ; התנהגות אובדנית; לקויות למידה; תהליכי חקר העצמי, ועוד

 

מטרת המחקר היא לבדוק את השימוש במחשב נישא בקרב סטודנטים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, ואת התועלות הפרקטיות שלו עבור סטודנטים אלו בתכנון, ארגון וסיוע בכל מה שקשור בתפקוד היומיומי במוסדות אקדמיים. The aim of the study is to explore the use of a handheld computer (HC) by college students with learning disabilities and ADHD, as well as its practicality as an aid to the planning and organization of learning in academia and in daily scheduling

 

על יתרונות העבודה הטיפולית בטבע עם ילדים ונוער לקויי למידה. מתוך האתר READER.CO.IL

 

השכלה גבוהה מזוהה כיום כשלב טבעי וכחלק ממעגל החיים של האדם. היא משמשת אמצעי לרכישת מקצוע, ומסייעת בתהליך הגדרה עצמית ובניית דימוי עצמי חיובי. לעתים אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית מתקשים להבטיח לעצמם את היתרונות הלימודיים, הכלכליים והחברתיים של השכלה גבוהה. ההתמודדות עם המחלה יכולה ליצור אצלם תת הישגיות לימודית וכתוצאה מכך, העסקה במשרות נמוכות או אבטלה. תכנית השכלה אקדמית נתמכת הוקמה על מנת להגדיל את נגישותם של מוסדות להשכלה גבוהה לאנשים עם מגבלה פסיכיאטרית. התכנית החלה לפעול בשנת 2004 במימון משרד הבריאות, והקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, והופעלה על ידי "רעות - עמותה לבריאות נפש קהילתית". היא פועלת כיום בשני מוקדים: בחיפה ובירושלים. במאמר ייסקרו שלבי הקמתה ופיתוחה של התכנית בארבע שנות פעילותה הראשונות, יפורטו הקשיים הניצבים בפני הסטודנטים המשתתפים בתכנית והמענים השונים המוצעים להם. תיאור מקרה ידגים את עבודת התכנית ותרומתה לסטודנטית באוניברסיטת חיפה וכן יידונו השפעות התכנית על הסטודנט, על השיקום הפסיכיאטרי ועל החברה בישראל.

 

דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים קובע כי החלטות שחורצות את גורלם של תלמידים מתקבלות על פי מבחנים לא מהימנים. מערך האבחון, המדידה וההערכה בגני הילדים ובכיתות הראשונות של בית הספר היסודי פגום מיסודו. לרוב המבחנים אין מדדים ונורמות כלל-ארציים, הם אינם רגישים לקבוצות כמו עולים חדשים או תלמידים במגזר הערבי, וחלק מהם אף הובאו מחו"ל אך לא הותאמו כלל לאוכלוסייה הישראלית. כך עולה מדו"ח של "האקדמיה הלאומית למדעים", אשר התפרסם אתמול ושנמסר באחרונה למשרד החינוך. כתבה בהארץ מאת אור קשתי

 

החוק המפורט במסמך כולל הגדרות של מי שהינו בעל לקות למידה, את הזכויות שיש לתלמידים אלה להתאמות ולשילוב במוסדות הלימוד, מיהו מאבחן מוכר על פי חוק, ומידע בנוגע לתעודת הכרה בלקות הלמידה.

 

האונה הפרונטאלית הינה האונה הגדולה ביותר במח האנושי, והיא תופסת כשליש מכלל ניפחו של המח. מבחינה פילוגנטית, היא מתפתחת ומבשילה ועוברת מיאליניזציה מאוחר יותר משאר חלקי המוח. האונות הפרונטליות גדלות במהלך חיינו מן הלידה עד סביבות גיל 25. כדי לבצע כל פעילות רצונית מאורגנת יש צורך בהערכה של מצב הסביבה, אינטגרציה של הפרספציה הנוכחית עם מידע צבור מהעבר, וכן ניתוח המצב הרגשי שבו מצוי הפרט. האונה הפרונטלית מתווכת התנהגויות שהם מיוחדות לבני האדם. היא נקודת המוקד לשילוב בין מידע מהסביבה החיצונית, המיליה הפנימי של הגוף והעולם הרגשי של הפרט. האונה הפרונטלית מניעה התנהגויות שפועלות על הסביבה ומשנות אותה. האונה הפרונטלית אחראית לטווח רחב של התנהגויות, ואי-תפקודה יגרום לבעיות תפקוד בתחומים רבים; תפקוד העצבים הקרניאליים. יכולת התנועה, שפה וזכרון וכמובן התנהגות, מוטיבציה, מצב רוח וקוגניציה .

 

ילדי ישראל נמצאים במצב בו הם רואים פחות מבוגרים בהשוואה למדינות אחרות בגלל הורים עסוקים וכיתות גדולות. מורה מצופה ללמד בכיתה עמוסה הרבה מעבר למה שנהוג בעולם המערבי, ואילו ההורים מצופים לעבוד בימי עבודה ארוכים ביותר, לעיתים גם בערב ובסופי שבוע. המצב הזה הוא קשה במיוחד עבור ילדים עם טמפרמנט פעלתני, קושי בקריאה, נטייה לחולמנות או קושי בהתארגנות. הם זקוקים לעבודה פרטנית והתיחסות אישית הן בבית והן בבית-הספר. כאשר צרכיהם אינם נענים התסכול שלהם גדל והם מגיבים במצוקה וחוסר שקט. במצב כזה חוסר הריכוז שלהם גדל ושיתוף הפעולה שלהם עם המורים הוא מוגבל. סימנים דומים של עומס, שחיקה, ועצבנות ניתן לראות גם אצל המורות וההורים.

 

תחום זיכרון העבודה נחקר בהרחבה בשנים האחרונות ומאמר זה נועד לעדכן מאבחני לקויי למידה בהתפתחויות של השנה האחרונה. מודל זיכרון העבודה של Baddeley מורכב משלושה חלקים: מרכיב ניהול מרכזי, הלולאה הפונולוגית והרישום החזותי-מרחבי. מתוכם, זיכרון העבודה המילולי-שמיעתי הוא הפגוע בלקות בקריאה (דיסלקציה) ובלקות שפתית (SLI), בעוד שזיכרון חזותי מרחבי אינו נפגע. יש לקוות ששיפור באבחון יוביל לצמצום הכנות לקריאה בגני הילדים.

 

קצב עיבוד מידע בתהליכי קריאה נתפס כגורם איכות בתהליכי קריאה.המחקר הנוכחי בודק את התפקוד ותרומת קצב עיבוד המידע בילדים ליקויי קריאה,ילדים בעלי קשיי קשב וריכוז.במחקר נבדקו מדדים הקשורים בקריאה: תהליכים פונולוגיים ,אורטוגרפיים,שילוב אופנויות(חזותי-שמיעתי) ונערכה מניפולציה. המניפולציה כללה האצת קצב בקריאה.