מקורות

פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך, כותבת פוסט אורח בבלוג של פרופ' טרכנברג, הועדה לבחינת צעדים לצדק חברתי והורדת יוקר המחייה בישראל.

 

ארגון שנותן מענה אישי להורים לילדים נכים מכל סוגי הלקויות וגם לנכים בוגרים עוסק בחקיקה, בפעילויות לילדים נכים, בהקמת מרכזים למשפה שבהם הןרים מקבלים יעוץ ותמיכה

 

המאמר עוסק בלקויות שפה ותקשורת אצל אנשים עם תסמונת אספרגר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ומשפיע על השלבי ההתפתחות השונים בחייהם. המאמר מבוסס על מידע תיאורטי/מחקרי עדכני בשילוב ציטוטים מכתיבה אישית של אנשים המתמודדים עם התסמונת ו/או הורים שלידם יש את התסמונת. המאמר מנסה להאיר את המחקר (המצומצם יחסית) באמירה האישית האותנטית של האנשים עצמם. המטרה הסמויה של הכתיבה היא להאיר היבטים מוכרים פחות ולתת במה לביטוי אישי, כדי לחשוף את הקוראים לאנשים שמאחורי התסמונת.

 

חוברת הדרכה של משרד החינוך האמריקאי, מיועדת להורים, בעיקר כאלו שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים, הן לצורך מתן מידע וסיוע למשפחה בכלל, והן מתוך מטרה לעזור בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך ובשאר תחומי החיים.

 

פרוטוקול ישיבה 16 של ועדת דורנר מתאריך 12/06/08, הדנה בשילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים ולקויות מורכבות (כגון אוטיזם) במסגרת בית ספרית רגילה. בדיון משתתפים נציגים של משרד החינוך, משרד המשפטים, ומנהלות בתי ספר, העוסקות הלכה למעשה בשילוב אותם ילדים. בקישור הבא ניתן למצוא את פרוטוקול הישיבה.

 

איך לבשר להורים שלילד/ה שלהם מחכה גורל קשה, שעליו ועליהם להתמודד עם הפרעה התפתחותית? תאור אישי וחוויתי מתוך העולם הקליני של מנהלת מכון להתפתחות הילד.

 

תיאור מקרה טיפולי מפורט המופיע באתר מרכז יהלום, תהליך "עזיבת התיאוריה" (כפי שאני קורא לו) התחיל אצלי בצורה בולטת לפני כשנתיים עת פרשתי מתחנה ממוסדת וותיקה לאחר הרבה שנות עבודה. נדמה לי שמאז אני מוצא את עצמי פועל ומבצע טיפולים שלא דומים למה שבצעתי בעבר. אשתף אתכם בשני מקרים אופייניים אותם לוויתי לאחרונה: אחד אציג בקצרה ואת השני באריכות וביתר פרוט, כיוון שהוא מקרה יותר מייצג.

 

תרגום המאמר הקלאסי של סלמה פרייברג, Ghosts in the Nursery: A Psychoanalytic Approach to the Problems of Impaired Infant-Mother Relationship מופיע באתר הגיל הרך. בכל חדר ילדים מופיעים אורחים מעברם של ההורים, עבר שאינו זכור. קשרי האהבה בין הילד וההורה ותביעותיו של הילד לטיפולם מגינים עליו ועל הוריו מפני הפולשים. במהלך השנים ההורה והילד מוצאים עצמם פועלים מחדש re-enacting)) רגעים או סצנות מזמן אחר עם סט דמויות אחר. (בעצם יש כאן התייחסות לכך שאותה תפיסה המכוונת אותנו בטיפול האינדיבידואלי, פועלת בתוך הדיאדה). לא תמיד יש צורך בסיוע במצבים אלו. לעיתים ישנן 'רוחות' המשתכנות על בסיס סלקטיבי, בהתאם לנושא ספציפי – האכלה, שינה, חינוך לנקיון, עפ"י הפגיעות בעברו של ההורה. במצבים כאלו, גם כאשר בין ההורה לילד קיימים קשרים חזקים, ההורים עלולים לחוש חסרי אונים בפני ה'חדירה' ולחפש עזרה מיקצועית.

 

מצגת המפרטת את ההגדרה, המודלים השונים להבנה והתייחסות, המשמעויות הפסיכולוגיות ואת דרכי הטיפול והמניעה להתעללות רגשית בילדים. המצגת מופיעה באתר מכון סאמיט.

 

הכנס השני של פורום "השטח אומר את דברו", כנס המכונים הפרטיים בחיפה - בית רות, מכון קדם, מכון הלכ"ה, שנערך בחנוכה תשס"ז, 17-18/12/2006 במלון הר הכרמל, חיפה.

 

פרק א' יוסי, ילד שלי מוצלח, מתפרסם באתר הגיל הרך: כלפי חוץ תומי נראה ממש כמו כל ילד אחר. הוא יפה, בהיר, חסון, בעל עיניים כהות וגדולות ופנים נבונות. הוא חכם ורגיש ואפשר לנהל איתו שיחה בלי שנחוש שמשהו שונה אצלו. כיום תומי בן שלוש־עשרה. הוא נראה ומתנהג ממש כמו כל ילד בגילו. כמעט. אבל כאשר תקראו בהמשך הפרק את הסיפור של תומי, תבינו שמרגע שנולד הוא היה שונה מאוד מילדים אחרים. מהרגע שתומי נולד הכול היה קשה לו. גם דברים פשוטים ביותר, כמו להירגע, לישון ולאכול. אבל במשך שנים איש לא הבין זאת. במשך שנים איש גם לא הצליח להסביר למירי, אמו, מה מקור הקשיים של תומי. כשהתייעצה עם אנשי מקצוע, ברוב המקרים הם אמרו לה שהכול בסדר אצל תומי. לפעמים רמזו לה שאולי משהו לא בסדר אצלה, אולי היא עצבנית מדי, מתוחה מדי, "לחוצה"... בהמשך, כשכבר ראו כולם כי לתומי יש קשיים רבים, החלו להאשים אותה במצבו גם בגלוי. עבר זמן רב עד שמירי הבינה מהי הבעיה של תומי ויכלה לעזור לו. זמן רב מדי.

 

מצגת הרצאתו של פרופ' ש. טיאנו מתוך הכנס השנתי של העמותה בנושא ההתמודדות של הורים עם הנכות המולדת של ילדיהם בגיל הינקות והלאה.