מקורות

בעקבות תגובות חוזרות ונשנות לגבי תוקפם של כלי המחקר במדעי החברה, ובעיקר בעקבות הפוסט האחרון, החלטתי לעשות קצת סדר בכל הנושא של מדידת אישיות ושאלונים במדעי החברה

 

אנחנו חיים בעולם שבו נוכחות באינטרנט חשובה, ורוב האנשים כבר מבינים את החשיבות של הנוכחות הזו. אני לא מדבר על אחזקת אתר פרסומי או כתיבת מאמרים בשביל אתר זה או אתר אחר. אני מתכוון לפתיחת חשבון בפייסבוק (כי כולם שם) ואינטראקציה עם חברים, אנשי מקצוע אחרים ועם חברים חדשים שתכירו ברשת. אם אתם פסיכואנליטיקאים שדוגלים בכך שהמטופלים שלכם לא ידעו שום דבר על החיים האישיים שלכם, האם זה אומר שאתם לא יכולים לנהל נוכחות אינטרנטית במרחבי פייסבוק?

 

נשים מעדיפות שיחות נפש ביחסים פנים אל פנים, ובגלל רמה גבוהה של השקעה רגשית, הן מפתחות ציפיות גדולות יותר ל"מושלמוּת" בחברות. לוותר על מיתוס "החֲבֵרָה האידיאלית"

 

המאמר עוסק בלקויות שפה ותקשורת אצל אנשים עם תסמונת אספרגר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ומשפיע על השלבי ההתפתחות השונים בחייהם. המאמר מבוסס על מידע תיאורטי/מחקרי עדכני בשילוב ציטוטים מכתיבה אישית של אנשים המתמודדים עם התסמונת ו/או הורים שלידם יש את התסמונת. המאמר מנסה להאיר את המחקר (המצומצם יחסית) באמירה האישית האותנטית של האנשים עצמם. המטרה הסמויה של הכתיבה היא להאיר היבטים מוכרים פחות ולתת במה לביטוי אישי, כדי לחשוף את הקוראים לאנשים שמאחורי התסמונת.

 

על היבטים פסיכולוגיים במניעת תאונות דרכים המאמר מבוסס מאמר שפורסם בכתב העת Organisational & Social Dynamics 7, 172–192 בשנת 2007 בהוצאת Karnac Books מתוך אתר www.psychologia.co.il

 

מודל זה מייצג גישה רב-מימדית, המציעה להתייחס לסגנון ההתמודדות הייחודי של כל פרט כתצריף אישי של שישה מרכיבים - האופנויות, שהן: BELIEF - פילוסופית חיים, אמונות וערכים AFFECT - רגש SOCIAL - חברה, תפקיד, שייכות, ארגון חברתי IMAGINATION - יצירתיות, דמיון COGNITION- הכרה, מציאות, מחשבה PHYSIOLOGY - האופנות הגופנית והפעילותית התחושתית.. מתוך אתר 'משאבים' מתוך אתר 'משאבים'

 

חלק מהספרות המקצועית העוסקת בקבוצות סיכון באוכלוסייה כוללת את הקשישים כקבוצת סיכון. האמנם? האם כל מי שהוא "רשמית" נחשב סוציולוגית לקשיש אכן שיך לקבוצת סיכון? במאמר זה אשתדל לבחון את נושא התגובות וההתמודדות בהקשר הרחב ובעקר בהקשר לקשישים. מתוך אתר 'משאבים' (מכללת תל-חי)

 

על בסיס חוויותיו מ"טרק" שעשה לאחרונה, מפתח חיים עמית במאמר זה את הרעיון שהנאה משמעותית כרוכה במאמץ. כדי ליהנות באמת צריך להתאמץ בכל התחומים: גם בעבודה, גם בהורות וגם בזוגיות.

 

בשנים האחרונות עולה קרנו של מנתח ההתנהגות היישומי, המטפל בבעיות של ילדים, בהם גם אוטיסטים, אבל למשפחות רבות אין יד מכוונת בבחירת המטפל. מתוך הארץ online

 

אנו מזמינים אותך לגלוש לאתר הבית החדש של עמותת קווים ומחשבות, האתר מתעדכן במידע מהימן, מדעי ושימושי על הפרעות קשב וריכוז בתחומי החינוך, הרפואה והמחקר בארץ ובעולם הרחב. מנכ"ל העמותה: ד"ר נעמי וורמברנד, יעוץ רפואי: ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית וחוקרת של הפרעות קשב, יעוץ חינוכי: איריס שני, M.A, מדריכת התנהגות ומדריכת מורים חברי העמותה הנם אנשים מרכזיים בתחום החינוך, הרפואה, התעשייה, הכלכלה והבידור בישראל אשר פועלים להובלת שינוי בתפיסת הממסד ובעזרתו לאנשים וילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ADHD.

 

נשים לא מאושרים נמצאים הרבה יותר זמן מול המסך הקטן, כך מגלה מחקר חדש. החוקרים מדגישים שזה לא אומר שהטלוויזיה לא משמחת, אלא שאצל הלא-מאושרים, היא חוסכת את האנרגיות שצריך להשקיע במפגש עם בני אדם אחרים מתוך אתר NRG מעריב

 

המאמר מדמה השגת שינוי במערכות יחסים לשינוי ברירת מחדל במחשב. המאמר מציג מודל מעשי, תלת-שלבי, לשינוי במערכות יחסים - בעבודה, בהורות ובזוגיות - דרך שינוי התנהגות אישית. ואלה הם שלושת השלבים: שלב המודעות לצורך בשינוי התנהגות ברירת המחדל, שלב שינוי התנהגות ברירת המחדל, ושלב מיסוד התנהגות ברירת המחדל ואחזקה.