מקורות

שיטת ההפעלה ההתנהגותית נועדה לגרום למטופלים להיות פעילים ומעורבים יותר בחיים ע"י תכנון פעילויות שנועדו לשפר את מצב רוחם והיא יעילה במיוחד לטיפול בדיכאון ובחרדה. יותר ויותר מחקרים מצביעים על יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ועל הנזק שב"חפירה" (rumination) כגורם לדיכאון, לשימורו ולהנצחתו. במצבים אקוטיים של דיכאון, חרדה ו-OCD קיימת סכנה שטיפול פסיכודינאמי יגביר את נטייתו הטבעית של המטופל לכך ולכן מוטב לעתים לעשות יותר ולדבר פחות, גם בפגישה הטיפולית. עם זאת, המאמר מסתיים במילת אזהרה מפני ריבוי תכניות ההכשרה ל-CBT ויחסי הציבור האינטנסיביים של גישה זו כטיפול הבחירה הפסיכולוגי הראשון, ולעתים היחיד, העלול להפוך אנשי מקצוע ל"טכנאי CBT" ובקריאה למטפלים לשלוט במגוון גישות טיפוליות ולשלב ביניהן.

 

ההרצאה היא מפגש בין דויד קלארק לארון בק. ארנון רולניק מביא קטע ממפגש זה ומציע לדון לא רק בתכני ההרצאה אלא גם באפשרות שבק מצביע במפגש זה על דיוד קלארק כיורשו האפשרי. ארנון מצביע גם על התרשמותו כי בריטניה הולכת וכובשת את מקומה כמובילה במחקר וביישום של טיפול קוגניטיבי התנהגותי

 

התגובה הראשונה להכרה כי מדובר באי-פריון, בדרך כלל, היא של תדהמה. בעקבותיה מופיעים רגשות מצוקה, חרדה, אשמה ודיכאון, ולעתים חוויה של אבדן. אבדן השגת ההורות המיוחלת, אבדן היכולת להביא לעולם תינוק בדרך טבעית ופרטית, והפקעתה לטובת תהליכים רפואיים, מנוכרים, נעדרי אינטימיות, שמשתלטים על החיים. אי-פריון הוא עניין משותף לבני הזוג, גם כאשר האבחנה מתייחסת למצבו הרפואי של אחד מהם. יחד עם זאת, השוני בהתמודדותכם יודגש במהלך הטיפולים עד כדי חיכוכים, חילוקי דעות, הבדלי משאלות, שידגישו את השוני בסגנון התמודדות. התקוה להצלחת טיפולי הפוריות מפיחה עידוד ושמחה, אך תחושות אלה עלולות להתחלף – במהירות - באכזבה מרה וייאוש, במידה שהטיפול נכשל, וצריך לקחת בחשבון שגם זה עלול לקרות ולסגל התנהגות והרגלים למקרה כזה. הקושי ניכר במיוחד משום שבתקופה כה קשה, כשאתם כה זקוקים לעזרה, לתמיכה ולעידוד, בן או בת הזוג לא תמיד פנויים לתת אותה, בהיותו/ה פגוע/ה , חלש/ה , נאבק/ת. זוגות שלא הספיקו לפתח ולבנות דפוסים משותפים ויעילים להתמודדות, עלולים לחוש בקושי ביתר שאת. זוגיות יציבה, לעומת זאת, עשויה להיות מקור תמיכה, כוח ונחמה. . האם זו בגידת הגוף או סיבות פסיכולוגיות? .

 

אחד הנושאים החשובים שנסקרים היום בעיתון "הפרעות חרדה", עוסק בהיבטים הקליניים הקשורים לתחלואה המשותפת לליקויים בשיווי משקל מוטורי ולהפרעות חרדה. שדה המחקר עד היום כלל בעיקר נבדקים מבוגרים ויש מקום לבסס שכיחותם של ליקויי שיווי משקל בילדים הסובלים מהפרעות חרדה. במחקר הנוכחי נכללו ילדים אשר אובחנו כסובלים מהפרעות חרדה כללית וחרדת נטישה וקבוצת ילדים נורמאליים ששימשה כקבוצת ביקורת. בדיקה נוירולוגית מקיפה הראתה, כי לא קיימים ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי. אף-על-פי-כן, שאלונים ומבחנים מאשרים, כי קיימת רגישות מוגברת למצבי שיווי משקל מאתגרים בילדים חרדתיים. כמו כן, ילדים חרדתיים מבצעים גרוע יותר מטלות מוטוריות מאתגרות מבחינת מערכת שיווי משקל. הביצוע הגרוע מתבטא במספר הטעויות ואיטיות הביצוע בהשוואה לקבוצת ביקורת. ממצאים אלה תומכים ברעיון, כי קיימים תת ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי בקרב ילדים הסובלים מהפרעות חרדה. הדיון בתוצאות המחקר הוא ברוח תיאוריית שני שלבי הלמידה המנבאת, כי קיימת סבירות גבוהה שהפרעות חרדה הן נצר לליקויים מתמשכים במערכת שיווי משקל מוטורי.

 

המאמר עוסק בהפרעת אכילה נפוצה ביותר- בולמוסי אכילה. המאמר סוקר את המאפיינים, הסיבות והטיפול בבעייה.

 

במקור זה שני מאמרים: א. מאמר מאת ד"ר מיכאל שניידמן, העוסק בספר 'סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי' בעריכת גבי שפלר, יהודית אכמון וגבריאל וייל (2003). ב. מאמר מאת ד"ר אלכסנדר מיזרוחין העוסק בספר 'עוד על פסיכותרפיה מוגבלת בזמן - תיאוריה, טיפול, הכשרה, מחקר מאת גבי שפלר (2003). מתוך אתר זמן הרפואה (כתב העת של ההסתדרות הרפואית בישראל) (2004)

 

המאמר מסביר מהם בולמוסי אכילה, מתי ואצל מי הם מופיעים וכיצד ניתן להתמודד איתם. המאמר נשען על ניסיון קליני בטיפול קצר מועד בבעיה זו.

 

במרכז צוות רב מקצועי העוסק בהיבטים שונים בהגשמה עצמית בקריירה. מסייעים בייעוץ ותכנון מסלולי לימודים וקריירה. מציעים ייעוץ אישי וקבוצתי, הרצאות והדרכות בנושאים הבאים: • גיבוש זהות מקצועית • הכנת תכנית קריירה אישית ובניית מסלול התקדמות • הכוונה מקצועית • טיפול, ליווי ואימון למימוש תכנית אישית • השמה אישית תומכת • טיפול והדרכה למבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב • קידום נשים בעבודה • בחירה ופיתוח קריירה שנייה • עזרה בבחירת מסלול לימודים אקדמיים ועל תיכוניים • פיתוח משאבים ארגוניים לגופים

 

טיפול פסיכולוגי לא חייב להימשך שנים. 3 דרכים לדעת אם אפשר להסתפק בסשן של כמה חודשים בלבד מתוך אתר NRG מעריב

 

במהלך מלחמות העולם ולאחריהן נוצר צורך לטפל במספר רב של אנשים בזמן קצר. המקרים הקשים והצורך בעזרה ממוקדת יצרו שינוי באווירה האינטלקטואלית ששררה בגישות הטיפול, והדגש עבר מהאמונה בחשיבות הנסיבתיות והניטרליות האובייקטיבית של הצופה המשקיף, לאחריות אישית של המטפל לתהליך המתרחש בהווה. כחלק מנטייה זו, גבר העניין בגישות טיפוליות אשר יאפשרו למטפל לקחת חלק אקטיבי יותר ומתן תמיכה פעילה באמצעות התערבות קצרת מועד. מתוך אתר READER

 

"כדי להעביר את אחד המסרים העיקריים במאמר, בהתייחס לטיפול דינאמי קצר מועד, אשאיל את האנלוגיה הספרותית בה משתמש Barasch דרכה הוא מקביל את היחסים בין טיפול דינאמי ארוך וקצר, ליחסים שבין הנובלה והסיפור הקצר. הסיפור הקצר אינו התחלה של נובלה שננטשה, הוא אינו פרק פותח של הנובלה והוא אינו נובלה מלאה שבאופן מאגי צומצמה בהיקפה. הסיפור הקצר הינו ז'אנר ספרותי מובחן ועשיר, העומד בזכות עצמו. הוא חולק כמה מאפיינים עם הז'אנר הארוך, אך הוא בעל מאפיינים ייחודיים משלו. יותר מכך היחסים ביניהם אינם של תחרות או עוינות. הסיפור הקצר אינו תחליף לנובלה. אף כותב של סיפור קצר לא יטען, שהנובלה הינה בזבוז של זמן ומאמץ או שהסיפור הקצר הינו רדוד וחסר ערך כדי להתמודד עם חומר, שרק הנובלה יכולה לטפל בו.

 

מרכז לטיפול בהפרעות חרדה, טראומה נפשית, ומשברי חיים. המרכז עובד בגישה קוגניטיבית התנהגותית ומחוייב לטיפולים שנחקרו ויעילותם הוכחה. מרכז קוגנטיקה מציע איבחון מקיף ובניית תוכניות טיפול בהתאם לצרכי המטופל. ומנוהל על ידי ד"ר דני דרבי. באתר מידע מפורט על המרכז וכן שאלות ותשובות נפוצות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומידע מפורט בתחומים בהם הטיפול נמצא כיעיל: טראומה נפשית, התקפי פאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית וחרדה חברתית.