מקורות

מצורף קול קורא לשיתוף פעולה מחקרי בין קבוצת "שכולו טוב" לבין חוקרים וסטודנטים מתקדמים.

 

המחבר משתף את הקוראים במסע אישי-מקצועי, של שילוב EMDR‏ בטיפול נרטיבי-קוגנטיבי-ומשפחתי. תחילתו של המסע בפיצול המקצועי בין הטיפול הנרטיבי ה"עגול", הרחב, המערכתי לבין טיפול EMDR‏ הממוקד הרב ערוצי, המובנה, "הרזה", הכווני, האפקטיבי והחסכוני בזמן. המשכו של המסע באירוע אישי-משפחתי מטלטל שהניע את הרעב הישן לאינטגרציה ושילוב של שתי אהבותיו לשיטה התואמת את נטייתו ואישיותו.

 

זהו מאמר שכתבתי עם פרופ' שפרה שינמן ופרופ' עמנואל ברמן המבוסס על מחקר איכותני במרכזו עמדו נשים בגילאי העשרים אשר כתבו יומן בגיל ההתבגרות. המאמר התפרסם השנה בכתב עת מקוון.

 

המאמר עוסק בהפרעת אכילה נפוצה ביותר- בולמוסי אכילה. המאמר סוקר את המאפיינים, הסיבות והטיפול בבעייה.

 

This paper demonstrates how the original Freudian concept of working through was widened to apply to socially traumatic experiences arising from inter-group conflict situations, emphasizing the ability of the person to learn to live with the painful events of one's past while developing an ability to listen to the pain of the "other." From Dan Baron's webpage.

 

הסיטואציה הפסיכואנליטית: כותבים סיפור. שני אנשים יושבים זה מול זה. האחד מספר על עצמו, השני מקשיב. לעיתים שואל שאלות, מעיר הערות, אבל תמיד בעמדת המקשיב. הראשון הוא המטופל, השני הוא המטפל, הפסיכואנליסט. זו דרך אחת לתאר את הסיטואציה הפסיכואנלטית המוכרת. אפשר גם לתאר את זה אחרת: הראשון מחבר את סיפור ה'אני' שלו. הטקסט שנוצר במהלך הפגישות בין השניים הוא רומן אוטוביוגרפי, שמחברו, המטופל, הוא גם המְסַפּר בו, וגם הגיבור הראשי. הוא בוחר את פרטי המידע שהוא מספק, את נקודת ההתחלה, את סדר ההתרחשויות, ואת הסיבה להם, ומחבר אותם לעלילה. הוא בוחר את דמויות המשנה, את תפקידם ברומן שלו, את מקומם בין המרכז לבין השוליים.

 

אחד המוצרים המבוקשים בקפיטליזם של ימינו הוא בריאות רגשית ונפשית. אבל הנרטיב הפסיכולוגי מצמיח גם צורות רבות של סבל נפשי, טוענת אווה אילוז בספרה החדש "אינטימיות קרה". שיחה עם סוציולוגית מפתיעה, שקשה לקטלג: פמיניסטית מזרחית שמסרבת לרתום את מחקריה למאבקים פוליטיים; ומבקרת של תרבות הקפיטליזם, שמוצאת בה גם ממדים חיוביים.

 

באפריל 2008 מייקל וויט, ממייסדי הגישה הנרטיבית הלך לעולמו כשהוא כבן שישים. כדי להוקיר את זכרו, אנו מביאים כאן ראיון שהתקיים בסוף סדנא אינטנסיבית שנערכה בישראל בשנת 2003.

 

הספר מה הסיפור? על התפתחות היכולת הנרטיבית מאפיין צדדים שונים של הכושר הנרטיבי האנושי ומלווה את התפתחותו החל מגיל שלוש לערך. כושר זה ממשיך להתפתח גם שנים רבות לאחר הילדות, וחקירת ההתפתחות הנרטיבית המאוחרת היא לב העניין בספר. מאת ד"ר מיכל סגל, מרצה בכירה ללשון עברית ולהתפתחות שפה אצל ילדים במכללת סמינר הקיבוצים.