מקורות

תרומתו של פרויקט זה הינה בהבנת צורכיהם של סטודנטים מתמודדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מבעד לאספקלריית הנגישות. לפרויקט זה תרומה עיונית להבנת חשיבותה של הנגישות האנושית על כל היבטיה בעבור סטודנטים המתמודדים הן עם מגבלה נפשית והן עם חובות אקדמיות כחלק ממסכת לימודים ארוכה ותובענית. הפרויקט שופך אור על היבטים אישיים ובין-אישיים המאפיינים את ההתמודדויות של סטודנטים אלה באקדמיה ובכך עשוי לשפר את המענה המקצועי של מורשים לנגישות השירות בעבור אוכלוסייה זו.

 

תרומתו של פרויקט זה הינה בהבנת צורכיהם של סטודנטים מתמודדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מבעד לאספקלריית הנגישות. לפרויקט זה תרומה עיונית להבנת חשיבותה של הנגישות האנושית על כל היבטיה בעבור סטודנטים המתמודדים הן עם מגבלה נפשית והן עם חובות אקדמיות כחלק ממסכת לימודים ארוכה ותובענית. הפרויקט שופך אור על היבטים אישיים ובין-אישיים המאפיינים את ההתמודדויות של סטודנטים אלה באקדמיה ובכך עשוי לשפר את המענה המקצועי של מורשים לנגישות השירות בעבור אוכלוסייה זו.

 

קשת הסיטואציות הדיכאוניות שחוויתי בימי חיי עד כה, לא הייתה עשויה מקשה אחת. פנים רבות (ורעות) היו לה. בקצה אחד שלה היה מצוי דיכאון קשה ובעל סימנים פסיכוטיים. ב-1975 דיכאון זה היה מסוכן הרבה יותר באופן מיידי בעיקר מפאת הנגישות המיידית שהייתה לי לנשק חם כחייל בשירות סדיר בצה"ל. מי שנתון למרות דיכאון כבד יוצא מהתחום הנפשי המקיף אנשים המודעים היטב למה שמתרחש סביבם ונכנס לקהל הבאים בשערי הפסיכוזה, הלא היא אותה ממלכה איומה המנותקת במידה משמעותית מן המציאות.

 

מחקר חדש שפרסם איגוד הפסיכיאטריה והנוירולוגיה האירופאי טוען ש-14% סובלים מחרדה ו-5% מתמודדים עם הפרעות קשב. הדעות הקדומות גורמות לכך שחצי מהחולים לא פונים לטיפול. מתוך "גלובס".

 

דמיינו אדם בריא כשור, אך מרגיש לחוץ, מודאג או פשוט לא מאושר. ודמיינו שמכל סיבה שהיא, אותו אדם מתייעץ עם רופא בנוגע לבעיותיו, מקבל אבחנה של דכאון או חרדה חברתית, או כל אבחנה אחרת, ויחד איתה מקבל מרשם לפרוזאק. מה הבעיה בתמונה הזו? ובכן, זהו מקרה קלאסי של מדיקליזציה: פשוט כי המצאתי אותו כדי שיהווה דוגמה טובה למדיקליזציה. אבל מה רע במדיקליזציה? התרופות עצמן? אנשים רבים חושבים שכן, אך אם תשאלו אותי, התרופות הן החלק הכי פחות בעייתי של התהליך.

 

מאמר זה עוסק ביתרונות מסוימים שבאו לעולם ונלוו לפגיעה הנפשית שבי. כתיבה זו, ודאי שאינה באה לרומם לפאר ולהעלות על נס את המחלה וודאי שלא את הסבל הכרוך בה. כל שהיא מנסה להמחיש, היא עצם העובדה, שבד בבד עם הסבל הממושך והנורא והכאב היוקד, ישנן פינות מלאות אור בין תוצרי החוויה הקשה והייחודית אשר חוויתי מאז שחליתי ב-1975 ועד עצם היום הזה. למעשה, זהו גם ניסיון, כמעט בלתי אפשרי, להשוות בין צביאל הנוכחי, על עברו, כאבו ומצבו כיום, לצביאל ההיפותטי - זה שהיה חי וקיים אילולא קפצה עליו רוגזה של הפסיכופתולוגיה המסיגה אחור. האלמנטים הכואבים והמייסרים הקשורים לחולי הינם טריוויאליים, אך דווקא על הרקע הקשה והדואב הזה נהיר לי, שאי אלו יתרונות אכן קיימים בינות לים הסבל. אלו - הינם ברורים ובולטים לעין הרבה פחות.

 

בלוג המכיל מבחר של סרטוני וידאו, אשר מוקדשים למחלות נפש ולהתפתחויות מדעיות במגוון נושאים בתחום בריאות הנפש

 

ההרצאה היא מפגש בין דויד קלארק לארון בק. ארנון רולניק מביא קטע ממפגש זה ומציע לדון לא רק בתכני ההרצאה אלא גם באפשרות שבק מצביע במפגש זה על דיוד קלארק כיורשו האפשרי. ארנון מצביע גם על התרשמותו כי בריטניה הולכת וכובשת את מקומה כמובילה במחקר וביישום של טיפול קוגניטיבי התנהגותי

 

המאמר דן באשפוז של מטופלים גבוליים במצבי רגרסיה, ובמיוחד באשפוזם של מטופלים העוברים רגרסיה כזו במהלך טיפול. יודגשו 1) נושאים התפתחותיים לא פתורים שמתפתחים במהלך טיפול ודורשים יותר תמיכה מזו המתאפשרת מחוץ לבית חולים; 2) פונקציות מועילות שאשפוז יכול לספק עבור המטופל והמטפל כאחת; 3) הקשיים הקאונטר-טרנספרנסיאליים של המטפל ורגישויותיו שעשויים להתבטא יותר כשהמטופל מאושפז; 4) קשיים קאונטר-טרנספרנסיאליים של הצוות האשפוזי שתורמים להתנהגויות רגרסיביות הרסניות של המטופל, ולעתים קרובות עשויים להפריע לעבודתו של המטפל עם המטופל; 5) בעיות אדמיניסטרטיביות ובעיות של הצוות ב-Setting של בית החולים שיכולות לעורר או להפריע לפתרון הנושאים שהובילו לאשפוז. סיכום מאמר המופיע באתר מכון סאמיט Adler G. (1978). Hospital management of borderline patients and it's relationship to psychotherapy. In: p. hartocollis. (ed.), Borderline personality disorders: The concept; the syndrome; the patient. Pp. 307-323. New York: International Universities Press.

 

ככל שהרביתי להרצות לפני קהלים מסוגים שונים, מצאתי את עצמי מנסה להסביר עניינים לא פשוטים ואפילו מורכבים למדי. לא די בכך שאנו מבקשים בכל מאודנו לתקשר עם מישהו ואף לא די ברצונו שלו לתקשר עימנו. דרושים תנאים מתאימים לתקשורת. מי שעומד על גג מבנה בן חמש קומות לא יצליח לדבר עם רעהו שעומד על גג מבנה סמוך בן 19 קומות. כמי שהתחנך בילדותו על משלי אזופוס, לה-פונטיין וקרילוב והלך שבי אחריהם, השתמשתי בהרצאותיי באופן כמעט אינטואיטיבי במשלים שונים. כיוון שלא נמצאו משלים מתאימים להרצאותיי, נאלצתי להמציאם בעצמי...

 

מי יכול להאשים אדם שלא מוכן לאבד את החשק המיני שלו, שלא מוכן להיות רדום או שלא מוכן להיות עצבני? יש דרכים וטכניקות שונות שיכולות לעזור לכל אדם שלוקח תרופות להתמודד בצורה טובה יותר עם תופעות לוואי. כמובן שההצעות האלו לא מוחלטות וצריך לשקול אותן ולהתאים אותם לאדם כדי לצמצם את תופעות הלוואי.

 

כשאדם הסובל מתסמונת CRPS מקבל מכה קלה, הוא חווה זאת כאילו נכרתה לו אצבע, ונורא מכך, הכאב הקשה לא עובר. אף פעם. בשנים האחרונות אותרה הסיבה לכך: "תקלה" במערכת העצבים גורמת למוח לחשוב שהפגיעה לא הסתיימה. עכשיו אפשר לשכנע אותו שהוא טועה מתוך אתר "הארץ"