מקורות

לחתור בסירה אחת - שותפות חינוכית בין מורים לבין הורים. מאמר מאת חיים עמית, שפורסם ב"הד החינוך אל המאה ה-21, אוגוסט 2009. מורים והורים חייבים לחתור יחד ולנווט את הסירה המשותפת, הילד-התלמיד, אל היעדים החינוכיים הרצויים. מדוע דווקא היום זה קשה יותר מבעבר ומה אפשר לעשות כדי להגיע אל היעד.

 

מאמר זה סוקר את האופן בו הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית מבינה וממשיגה את רעיון האוטנטיות ככלי טיפולי. גישה זו ביססה את תפיסתה על הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, שבמהותה מתמקדת באדם ובקשייו לנוכח דילמות החיים הקיומיות והאוניברסאליות. למונח האוטנטיות ישנו משקל רב בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית ומכיוון שכך, בתחילה מוצגת השקפת עולם זו בהרחבה ורק לאחר מכן, מוצג האופן בו שואב זרם זה בפסיכותרפיה את עקרונותיו מהפילוסופיה ומיישם את רעיונותיה באופן כללי, בפרט את רעיון האוטנטיות. מתואר, מי הוא האדם האוטנטי, מהם החיים האוטנטיים, כיצד בה הדבר לביטוי במפגש הטיפולי וכיצד יכולה האוטנטיות לסייע לאדם להגשמה אישית ולעיצוב עולמו. לבסוף, תוצג נקודת מבטי האישית לגבי האוטנטיות, כשזו מתוארת ברוח הגישה האקזיסטנציאליסטית.

 

אחד הנושאים החשובים שנסקרים היום בעיתון "הפרעות חרדה", עוסק בהיבטים הקליניים הקשורים לתחלואה המשותפת לליקויים בשיווי משקל מוטורי ולהפרעות חרדה. שדה המחקר עד היום כלל בעיקר נבדקים מבוגרים ויש מקום לבסס שכיחותם של ליקויי שיווי משקל בילדים הסובלים מהפרעות חרדה. במחקר הנוכחי נכללו ילדים אשר אובחנו כסובלים מהפרעות חרדה כללית וחרדת נטישה וקבוצת ילדים נורמאליים ששימשה כקבוצת ביקורת. בדיקה נוירולוגית מקיפה הראתה, כי לא קיימים ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי. אף-על-פי-כן, שאלונים ומבחנים מאשרים, כי קיימת רגישות מוגברת למצבי שיווי משקל מאתגרים בילדים חרדתיים. כמו כן, ילדים חרדתיים מבצעים גרוע יותר מטלות מוטוריות מאתגרות מבחינת מערכת שיווי משקל. הביצוע הגרוע מתבטא במספר הטעויות ואיטיות הביצוע בהשוואה לקבוצת ביקורת. ממצאים אלה תומכים ברעיון, כי קיימים תת ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי בקרב ילדים הסובלים מהפרעות חרדה. הדיון בתוצאות המחקר הוא ברוח תיאוריית שני שלבי הלמידה המנבאת, כי קיימת סבירות גבוהה שהפרעות חרדה הן נצר לליקויים מתמשכים במערכת שיווי משקל מוטורי.

 

המאבק על קהלי יעד דומים לכאורה בין מטפלים למאמנים, ההשקה בין תחומי העבודה, החדירה של מאמנים אישיים לתחומים שנחשבו עד לא מזמן לשדה הפעולה הבלעדי של הפסיכולוגים, יצרו צורך בהגדרות ובהמשגות ברורות המבחינות באופן חותך בין הטיפול הנפשי לבין האימון לחיים. נייר זה ינסה לשרטט את ההבדלים בין שני התחומים על מספר צירים: זירת ההתערבות ומטרות ההתערבות, הנחות היסוד לגבי תהליכי התפתחות וצמיחה של האדם ותפקיד איש המקצוע. כותבות המאמר הילה צפריר ורוני בלקין מרכזות המסלול להכשרת מאמנים בת.ל.מ, מאמנות ומדריכות מאמנים. המאמר מופיע באתר ת.ל.מ.

 

במאמר הזה אנסה לדון בדילמות שניצבות לפנינו, המדריכים, כשאנו נתקלים בקשיים הרגשיים שעבודת המודרכים שלנו מעוררת בהם. אמנם אעסוק בתחום המוכר לי - הדרכה בפסיכותרפיה, ומקצת הדברים שאתאר הם, בלי ספק, ייחודיים לתחום הזה, אבל סוג הדילמות שעולות ודאי נוגע גם למקצועות הסיוע האחרים - עובדים סוציאליים, יועצים ואולי גם מדריכי מורים. מאת ר דני שראל, פסיכולוג קליני, מנהל ההדרכה וממונה על ההתמחות בשירותי הייעוץ לסטודנטים של האוניברסיטה העברית. ההרצאה הזאת ניתנה בכינוס מדריכי מורים ב22.6.97-. היא מבוססת באופן חלקי על מאמר שפרסם המחבר בכתב העת "שיחות" (1997).

 

שיח בין-תחומי בין ד"ר לידיה אמיר וד"ר גידי רובינשטיין על פסימיות ואופטימיות מנקודות מבט פילוסופית ופסיכולוגית

 

זהו מאמר שכתבתי עם פרופ' שפרה שינמן ופרופ' עמנואל ברמן המבוסס על מחקר איכותני במרכזו עמדו נשים בגילאי העשרים אשר כתבו יומן בגיל ההתבגרות. המאמר התפרסם השנה בכתב עת מקוון.

 

האתר של בירי רוטנברג-רוזלר המתאר את עבודתה כביבליותרפיסטית, תחומי הפרקטיקה והמחקר. ומפנה לספרים חשובים בתחום.

 

הדרכה היא התהליך שבאמצעותו מכשיר המטפל המנוסה את המטפל הצעיר למעשה הטיפולי. מאחר שהמכשיר הטיפולי הוא המטפל עצמו מערב תהליך הכשרתי זה יסודות של לימוד, חינוך ועיצוב. זהו תהליך מורכב ומלא סתירות - כמתבקש מכך שהמעשה הטיפולי עצמו רב ממדי, מורכב ומסובך

 

נשים מעדיפות שיחות נפש ביחסים פנים אל פנים, ובגלל רמה גבוהה של השקעה רגשית, הן מפתחות ציפיות גדולות יותר ל"מושלמוּת" בחברות. לוותר על מיתוס "החֲבֵרָה האידיאלית"

 

הרצאה זו ניתנה כחלק מסדנא להורים באולפנת 'אמנה' בכפר סבא על רקע מעבר בנותיהם ללמודים במסגרת פנימיה. ההרצאה נבנתה בהתאם למטרות שהוצבו ע"י הצוות החינוכי של ביה"ס והותאמה לאוירת המקום. היא מובאת כאן כפי שהועברה, ללא שינויים. המודלים המובאות להלן הוצגו להורים במצגת ממוחשבת. ההרצאה מדברת על השפעת הקשר עם ההורים ומערכת החינוך בתהליך גיבוש הזהות בגיל ההתבגרות.

 

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית ואת המכשולים והפתרונות העומדים בדרך ליישומה, בקרב מטפלי שיאצו. לשם כך, הוחלט להתמקד בניתוח פרשני איכותני של חוויית מטפלי השיאצו, את ההיבטים האלו. השתתף מדגם של שמונה מטפלים בעלי ניסיון של למעלה מחמש שנים, כולם עברו ראיונות עומק שכללו בתוכם שאלות פתוחות למשיכת מידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומשחקי תפקידים, למשיכת אופן יישומה בפועל. שיטת ניתוח הנתונים שנבחרה, הייתה תיאוריה מעוגנת שדה ומניתוח הנתונים, עלו שלוש תמות ראשיות והם: "אמונות גרעין לגבי ההוליזם והתקשורת הטיפולית", "פערים ביישום ההוליזם לנוכח קשיים אישיים במימוש התקשורת", "היעדר הבנה מלאה למצבו של החולה כביטוי לפערים ביישום התקשורת". תמות אלו נמצאו קשורות אחת לשנייה והן הביאו לביטוי את האופן בו היעדר מיומנויות תקשורתיות, מתבטא לנוכח מצבים רגשיים, ביישום טיפול השיאצו. נמצאה רלוונטיות לבחינת ממצאים אלו גם במקצועות אחרים ברפואה המשלימה וכמו כן, גם במסגרות שאינן משקפות את הממסד הרפואי והודגשה החשיבות בהרחבת תוכניות הלימוד, לכלילת מיומנויות לניהול רגשות, באוריינטציה ממוקדת חולה.