מקורות

ראשי ארגוני הפסיכולוגים הקליניים קוראים לפיטוריו של יו"ר מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות הפרופ' יואל אליצור. הרקע לקריאה הוא החלטתו של אליצור לאפשר בחירה נרחבת לוועדה המקצועית של הפסיכולוגים הקליניים הפועלת במועצה על ידי כלל החברים במועצת הפסיכולוגים, ולהרחיב את האפשרויות להגשת מועמדים לחברות בוועדה. זאת בניגוד לנוהג שהיה קיים עד כה ולפיו נקבע הרכב חברי הוועדה על ידי הוועדה עצמה, והובא בהמשך לאישור המועצה.

 

"הבעיה המרכזית של לימודי הפסיכולוגיה היא העדר זהות אקדמית. האם מדובר בתחום ידע לשמו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בלימודים לתואר ראשון, או בהכשרה מקצועית, כפי שאמור לקרות בתואר השני?"

 

הם אקדמאים, בעלי תואר שני במקצוע מבוקש - ומרוויחים שכר מינימום. בוגרי החוגים לפסיכולוגיה נדרשים לארבע שנות התמחות כדי לקבל הסמכה כפסיכולוגיים קליניים. בעריכת דין תקופת ההתמחות עומדת על שנה בלבד - ברפואה שלוש שנים. כך נהפכים מבוגרים משכילים לפועלים השחורים של המגזר הציבורי

 

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אשרה פה אחד את הצעת חוק הפסיכולוגים של חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון לקריאה שנייה ושלישית.

 

"האם הפסיכולוגיה שייכת למדעי הטבע או שמקומה בעולם הרוח? האם צריך ללמד פרויד או להתמקד במבנה המוח? הפסיכולוגיה מחפשת את דרכה ובאוניברסיטה העברית אף מתלבטים אם להעביר את לימודי הפסיכולוגיה לקמפוס למדעים בגבעת רם. פרופ' גולן שחר מחפש את שביל הזהב" (מתוך YNET)

 

ערכו של מסמך זה בהיותו בסיס לשיח מקצועי על הפרקטיקה של עבודת הייעוץ בתהליכי הדרכה ובתהליכי הערכה. השיח בין מתווה זה לפרקטיקה יהפוך מסמך זה למסמך חי המנסח מחדש את עבודת הייעוץ. הסטנדרטים מהווים מעין מצפן מקצועי לעבודת היועצים. הגדרת מרחבי העבודה, אמות המידה לביצוע ומדדים להערכה עשויים ליצור מחויבות מתמדת לפיתוח מקצועי. השירות הפסיכולוגי ייעוצי, אגף ייעוץ.

 

מסמך הסטנדרטים מטפל בהערכה הפסיכולוגית לצורך ועדות על-פי-חוק הקובעות זכאות לחינוך מיוחד – שילוב, השמה, ערר ועדכון זכאות לשילוב והשמה. מטרתו להביא לסטנדרט משותף של עבודת הפסיכולוגים החינוכיים בארץ, מתוך כוונה ליצור תשתית מקצועית אחידה, ברורה, השומרת על רמה מקצועית גבוהה, העומדת באמות המידה החוקיות והאתיות הנדרשות מפסיכולוגים. שירות פסיכולוגי-ייעוצי

 

עא (ת"א) 3670-07 פנחס פישלר נ' אתי דנינו (ניתן: 13.04.10). לאור הראיות במקרה הנדון עולה כי שאלת ההסמכה החוקית ליתן טיפול פסיכותרפויטי אינה רלוונטית, שכן המשיבים הודו שהמשיבה נתנה טיפול משפחתי ולא טיפול פסיכותרפי. לפיכך פסק ביהמ"ש כי יש לקבל את תביעת המערער ולהשיב לו את הכספים ששילם למשיבים עבור הטיפול, שלא היה הטיפול שהתבקש. מעבר לדרוש העיר ביהמ"ש כי פרשנתו ההגיונית של חוק הפסיכולוגים מובילה למסקנה כי אם על פסיכולוג שאינו קליני נאסר ליתן פסיכותרפיה, מקל וחומר על בעלי מקצועות טיפוליים אחרים שאינם פסיכולוגיים.

 

חוק חדש קובע כי פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ודיאטנים שסיימו את התואר ב-5 השנים האחרונות - חייבים לעבור בחינה, או שיפסיקו לטפל. עכשיו, משעתירתם לבג"ץ נגד החוק נדחתה, פונים 2,000 מהם לעזרתם של חברי הכנסת אריה אלדד ורחל אדטו, כדי לבטל את רוע הגזרה.

 

במאמר הזה אנסה לדון בדילמות שניצבות לפנינו, המדריכים, כשאנו נתקלים בקשיים הרגשיים שעבודת המודרכים שלנו מעוררת בהם. אמנם אעסוק בתחום המוכר לי - הדרכה בפסיכותרפיה, ומקצת הדברים שאתאר הם, בלי ספק, ייחודיים לתחום הזה, אבל סוג הדילמות שעולות ודאי נוגע גם למקצועות הסיוע האחרים - עובדים סוציאליים, יועצים ואולי גם מדריכי מורים. מאת ר דני שראל, פסיכולוג קליני, מנהל ההדרכה וממונה על ההתמחות בשירותי הייעוץ לסטודנטים של האוניברסיטה העברית. ההרצאה הזאת ניתנה בכינוס מדריכי מורים ב22.6.97-. היא מבוססת באופן חלקי על מאמר שפרסם המחבר בכתב העת "שיחות" (1997).

 

השראה: כולנו מופרעים המרירות היא מחלת נפש, טוענים פסיכיאטרים אמריקאים, ומעוררים דיון סוער על גבולות הנורמליות. למה הפסיכיאטרים המשפיעים בעולם מתעקשים להגדיר התנהגויות טבעיות כהפרעות נפשיות, וכמה כסף מרוויחות מזה חברות התרופות? הצצה אל תעשייה שיוצאת מדעתה

 

בימים האחרונים רוחשת קהילת המטפלים בכלל וקהילת הפסיכולוגים בפרט בעקבות פרסום כרטיסי מבחן הרורשך הידוע באינציקלופדיה האינטרנטית "ויקיפדיה". המאבק שנוצר בין ממשיכיו של רורשך לבין ויקיפדיה הוא עוד ציון דרך במהפכה הבלתי צפויה שיוצרת פלטפורמת האינטרנט בכל הקשור למידע וליחסים א-סימטריים. כבר בעשור הקודם דובר רבות על המידע הרפואי המציף את האינטרנט כך שכל אדם יכול היה להגיע לכל מידע בלחיצת כפתור. הצפת הרשת במאמרים מקצועיים יותר ומקצועיים פחות יצרה עבור הצרכן (במקרה זה החולה) נגישות מצד אחד, אך גם קושי באבחון מהימנות מקור המידע מצד שני. כדי לפתור קושי זה קמו גופים שונים המהווים תו תקן לאתרים רפואיים, כמו Hon- health on the net.