מקורות

"חיינו נפתחים באובדן: אנו מושלכים מן הרחם בלי דירה או כרטיס אשראי, בלי מקום עבודה או מכונית. הננו תינוקות מייבבים, חסרי ישע,היונקים מן השד או בקבוק, כמהים למגע יד אוהבת. אמא מתייצבת בינינו לבין העולם...". כך פותחת ג'ודית ויוריסט את ספרה: "החיים: אבדות הכרחיות ויתורים גורליים". האובדן של התינוק שמושלך מגן-העדן שברחם לעולם האמיתי הוא גם האובדן של האישה שהפכה בבת אחת לאם. מתוך אתר הבית של הפסיכותרפיסטית רויטל רגב

 

פרדוקס העיתוי - אולי אפשר להתחיל ישר מהילד השלישי? הפרק הראשון בספר "הורים כבני אדם" מאת חיים עמית. רוב הזוגות מביאים ילדים לעולם בעיתוי "לא מתאים", שכן אין עיתוי מושלם ללידת ילדים. זה תמיד או "מוקדם קצת" או "מאוחר קצת". קשה לבוא להורות מוכנים לגמרי הן מבחינת ההתפתחות האישית והן מבחינת ההתפתחות הזוגית; ואולי גם לא צריך. כי זה הוא פרדוקס העיתוי בהורות: דווקא בגיל צעיר, שבו המוכנות הרגשית בדרך כלל נמוכה יותר, מרבים האנשים להביא את ילדיהם לעולם. בכך דן הפרק.

 

ספרו של שי גולדן, הבן הטוב, הוא מסמך חזק ונוקב שנוגע לילדות, אחים, אימהות ומה שבינהם. מעבר לסיפור ולעניין בו, שי גולדן מוביל אותנו, ביד חזקה, בלי הכנה מוקדמת, ישר לתוך נבכי נפשו של ילד בן חמש. סקירה מאת ד"ר ליאת הולר-הררי מתוך אתר 'נפש אם'

 

רבעון הסתדרות הפסיכולוגים גיליון עם זרקור לפסיכולוגיה התפתחותית: חרדות ופחדים נורמליים וחריגים בילדים ומתבגרים מאת יונתן קושניר ופרופ' אבי שדה; אימהות וילדיהן מדברים על רגשות מאת פרופ' דוד אופנהיים וד"ר נינה קורן-קריא;התפתחות ייצוגי העצמי של ילדים מאת אורית רזי; עצמאות ועצמיות: הורים, ילדים והתפתחותה של אוטונומיה בגיל הרך מאת ד"ר דנה ארהרד-וייס; טיפול אם-ילד, אב-ילד, כאן ועכשיו: גישה דינאמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים מאת פרופ' יהודית הראל, רעיה אבימאיר-פת וחיותה קפלן

 

כשהופ אדלמן סיימה את כתיבת "בנות ללא אם" (שראה אור ב-1994) היא חשבה שבזה אמרה את כל מה שהיה לה להגיד על השפעותיו ארוכות הטווח של מות האֵם. אך, כשילדה את בתה הבכורה והיתה לאם, התברר לה שהיא חוזרת לאובדנה בדרכים שלא צפתה לפני כן. אדלמן, כיום אם לשתי בנות צעירות, יצאה לגלות איך עשוי מותה של אם או נטישתה להשפיע על האופן שבו מגדלות נשים את ילדיהן. ממחקרה המקיף, שכלל גם סקר של יותר מאלף נשים, בא לעולם "אימהוֹת ללא אם", השלב הבא, המאלף והמרגש, במסעה של האֵם ללא אֵם.

 

מאמר זה דן במשמעויות של טיפול בקשר הורה-ילד דרך התמקדות באם ובאמצעות המתודה הקבוצתית. הוא מתאר כיצד ומדוע נוצר מעבר חד מהתמקדות בילד להתמקדות במשתתפות עצמן. ה'כאן ועכשיו' של הקבוצה המיר את הילד שנשאר בבית לאמהות עצמן. כמוהו, הן בקשו עבור עצמן מקום לגדול ולצמוח, מקום מוגדר בגבולות ברורים, וחוויה מכוננת של צמיחה בתוך גבולות, שחרור מההנחה שהצבת גבולות הנה פעולה מזיקה ו/או מכאיבה.

 

עמותת "אמהות ללא אמהות" נועדה לספק רשת של תמיכה לכל אישה שאבדה את אמה במהלך הילדות, הנערות או הבגרות, ושמתמודדת עם הורות בצל האובדן. האמהות מפגישה נשים אלו עם האובדן, ומשפיעה על הקשר עם ילדיהן.

 

המאמר מביא את המצבים הפתולוגים של יחסי אם-בן כאשר הקשר נתקע בהפיכת הילד לבן המאהב של האם ושם דגש על חלקה של האם וסיבות הנאוצות בפגיעתה לתקיעות זו. המאמר נותן דיאדה פרוטוטיפית המתאימה למצבים דיאדים אחרים כמו למשל המצב הטיפולי.

 

מאמר זה הוצג כהרצאה בפני חברי האגודה לטיפול משפחתי ביום העיון השנתי "משפחה וזוגיות בעידן האינטרנט", שהוקדש להשפעת הרשת על המשפחה. המאמר סוקר את השימושים שעושות אמהות ברשת, ואת השפעת האינטרנט על אמהות ועל היחסים בין אמהות ואנשי המקצוע המסייעים לאמהות כיום

 

מחקר זה מבקש להתחקות אחר התהליכים בקהילה וירטואלית, קהילה נשית בעיקרה, העוסקת בשאלת האמהוּת והכניסה אליה. השאלה אילו תכנים מביאות נשים על מנת למלא קהילה זו, ובאילו דרכים הן נוקטות כדי לוודא כי הן "מתקבלות" וראויות לבמה של הפורום, היא במוקד ההצגה הנוכחית. הרצאה שניתנה בכנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

 

"בהרצאתי אני מבקשת לספר ממבט ראשון וכאוב של אמא ובלי להתעלם מהזוית המקצועית שגם היא חלק מהוויתי ולנסות ולהביא את זוויות הראיה של כל מי שמשוייך למעגל שנקרא לגדל ילד אוטיסט: של האמא, של הפסיכולוגית ושל ארנון. מטרותי הן: לעורר את מודעות אנשי המקצוע המטפלים לחור השחור שבתוכו נחבאים הרגשות הצרכים והניסיון להעניק לילד החריג את כל הנדרש להתפתחותו בדרכו המיוחדת לצד קיום של חיים שסבירים למשפחה ולכל אחד מחבריה. להצביע על הביטחון הלא צנוע (לעיתים) של המטפלים והמאבחנים ועל חטא ההיבריס לגבי ניהול הטיפול ומילוי צרכים התפתחותיים."

 

"בעבודה זו אסקור כיצד משתקפות תפיסות אודות אמהות בחברה הישראלית באמצעות עיון בספרי הדרכה ללידה לאורך השנים. הניתוח ההיסטוריוגרפי ישמש אותי לזיהוי מסרים המופנים לאמהות צעירות בחברה הישראלית, ותהליכים של שינוי או סטטיות בתפיסות אודות אמהות. לטענתי, יש במסרים המובעים במדריכים משום שיקוף של ההבניה החברתית של מוסד האמהות בישראל בשנות קיומה. מטרת העבודה הנוכחית היא לחשוף את האמצעים בהם היא נעשית בספרי הדרכה המיועדים לנשים."