לשיר את שיר האביב הקטן
עלון פסיכולוגיה עברית | 10/5/2020 | הרשמו כמנויים
ההגבלות מוסרות בקצב מסחרר, זו אחרי זו. בצד ההקלה נראה שכמו הכניסה לבידוד, גם היציאה ממנו דורשת זמן עיבוד ועיכול נפשי, שלא תהפוך למעין 'בריחה לשפיות' רבתי. בשבוע האחרון נפתחו חלק מהפארקים והגנים הלאומיים ואנשים החלו לטייל בטבע. הטבע הזה, שהיה זיכרון רחוק עבור מי שביתו לא מונח בינות העצים או על גדת הנחל. הטבע הזה, שאלה ימיו היפים, הפורחים, מלאי התמורות. בזמן שהיינו מוגפים בבתינו, נמשך לו האביב על כל הצומח, הניע, הנביט, שינה את התמונה. האביב לא חש במגפה. ועכשיו, אנחנו יוצאים אליו, מופתעים מעט, אבל למודי התרגלות לשינויים מהירים, שמתרחשים בינתיים גם בשדה הפוליטי, מותירים אותנו תוהים, מייחלים ליציבות.
ובינתיים באתרנו, לבלבו השבוע עוד מאמרים מקוריים חשובים ומעוררי מחשבה, קריאה נעימה:
במאמרו הנוקב, נחי אלון טוען שבסיפור הפסיכולוגי הפופולרי, הרווח גם בקרבנו המטפלים, טמון פוטנציאל גדול לגרימת נזק. לדבריו, הפסיכולוגיה הפופולרית עוסקת בטבע האדם, במקורות הסבל האנושי ובדרכי ההיחלצות ממנו. מקופלת בה תמונת־אדם שהיא ייחודית לתרבות ולתקופה שבה אנו חיים, אבל היא נתפסת בטעות בציבור כאילו היא האמת האוניברסלית על האדם. במאמר מובאים הנרטיבים השונים עליהם נשענת הפסיכולוגיה הפופולרית, תוך התייחסות ביקורתית על אופן הצגתם כאמת בלעדית ויחידה. קראו וספרו לנו מה אתם חושבים.
התמקדות על "פחד מהתמוטטות" בימי קורונה - בעקבות קריאה התמקדותית מורגשת במאמרו של ויניקוט "פחד מהתמוטטות", מופיע מאמרו של דני שראל, שנכתב בימים שבהם פרצה הקורונה לחיינו. האם הרעיון של ויניקוט שפחד מהתמוטטות עתידית הוא פחד מהתמוטטות שהתרחשה בעבר אבל לא נחוותה, יכול להיות רלבנטי גם לפחדים שמלווים רבים מאתנו במשבר הקורונה? המאמר יציג התמקדות (Focusing) של כותב המאמר על הנושא, והמחשבות שעלו בו בעקבותיה.
לתחושת הבדידות בגיל השלישי ממדים ייחודיים. בידוד חברתי בקרב אוכלוסיית המבוגרים והקשישים מזמן תחושות בדידות אליהן על המטפלים להתייחס. הדברים מקבלים משנה תוקף עם המגמות המתגבשות להארכת משך הבידוד החברתי שייכפה על האוכלוסייה הזו. ד"ר אלי שרון סוקר ממדים של תחושת בדידות ומישורים ייחודיים לעבודה הטיפולית עם האוכלוסייה המבוגרת שמצויה במצב של בידוד חברתי.
ובפסיכובלוגיה -
גם אתם מצאתם עצמכם תוהים איך זה לטפל דרך מסכה? ואם כבר התנסתם בכך, איך הגיבו המטופלים ואיך זה השפיע על הנעשה בחדר? במיוחד עבורכם הכנו כתבה בה פסיכולוגיות שונות משתפות בחוויתן ומביעות עמדה בנוגע להנחיות. מוזמנים לקרוא ולהגיב.
בימים בהם אי הודאות שוררת בחזרת הילדים למסגרות הלימודים, גלית אדר מבקשת לסמן את הסכנות הרגשיות הכרוכות לדעתה בהחזרת ילדים למערכת החינוך "בצל הקורונה"
דורית נוי-שרב, פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית משתפת בהרהוריה בעקבות טיפולים זוגיים מרחוק בזום, טיפולים שיש בהם גם הזדמנות להתקרבות.
גבי בונויט באתנחתא של געגוע, מביא לנו את שירו של אלפרד כהן על יחסים עם הפסיכולוג.
ממצאים מצערים (ולא מפתיעים) - דוח מבקר המדינה מצא כי ההמתנה לטיפול נפשי אורכת עד 16 חודשים. יו"רית חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות כותבת בעקבות דוחות מבקר המדינה והלמ"ס בנושא בריאות הנפש.
במדור 'קריאה מודרכת' – שירה צרי ממליצה על 'הסיפור שאינו נגמר' מאת מיכאל אנדה, ומספרת על מרחב החופש והמשחק שהיא לוקחת איתה אל הקליניקה.
במדור - חדר משלך – הפסיכולוגי דור רויטמן לוקח אותנו לסיור קצר בקליניקה שלו, בין הספר 'זן ואחזקת האופנוע' שעל המדף אל הגינה שבחוץ, שמשמת גם היא חלק מהמרחב הטיפולי.
במדור 'הרצאה בנעלי בית' תוכלו למצוא הרצאות שהתקיימו במסגרת יוזמה מיוחדת לימי הקורונה של התכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב – ביניהן גם הרצאתה של פרופ' דנה אמיר על ממד הזמן בטיפול מרחוק ובתנאי בידוד, הרצאתה של גב' יעל חנין – 'מציאות חיצונית, מציאות פנימית וקיר שנופל בשעה הטיפולית', הרצאתה של ד"ר גבי מן על מחשבות חלופיות והרצאתו של ד"ר חגי מעוז על התמודדות עם הפרעות קשב בימי קורונה.
•
על קירות הסכרים,
עכשיו, כשהחסידות הלבנות, השבות,
נהפכות באמצע הרקיע ללהקות מטוסי סילון,
שוב נחוש כמה חזקות הצלעות,
וכמה אמיץ האוויר החם בתוך הריאות,
וכמה העזה נחוצה לאהוב בשפלה הגלויה,
כשהסכנות הגבוהות מקומרות מעל,
וכמה אהבה דרושה
למלא את כל הכלים הריקים
ואת השעונים שהפסיקו למנות זמן,
וכמה נשימה,
סופה של נשימה,
לשיר את שיר האביב הקטן.
(יהודה עמיחי)
