רק על העצמי לספר ידעתי
עלון פסיכולוגיה עברית | 10/1/2016 | הרשמו כמנויים
במאמר "תעתועי המראה הנרקיסיסטית: מבט אל היחסים הבין-אישיים של אנשים הסובלים מעיוורון רגשי" משתמש מנשה כהן בהמשגות פסיכולוגיית העצמי כדי לבחון בעזרתן את הפגיעה איתה מגיעים לטיפול מי שנמצאים ביחסים עם הורה או בן/בת זוג בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית. כהן מתאר את ההפרעה הנרקיסיסטית תוך דגש על השפעתה על יחסים, ומציע תמות מרכזיות בטיפול בנפגעי יחסים אלה.
בספרה החדש "חינוך מבקש משמעות", מייבאת המחברת אתי חגי את החשיבה של תיאוריית העצמי גם לתחום החינוך, כדי להציע למורות/ים וא/נשי חינוך גישה שבמרכזה פיתוח הסובייקטיביות של הילד. חגי מציעה ראיית עולם ומושגים שיוכלו לשמש א/נשי חינוך, במטרה לסייע לפתח סובייקט אותנטי, עצמאי, ממומש ומסופק ובעל תחושת אחריות אתית. הפרק השלישי של הספר, שעלה לקריאה באתר, עוסק ביחסים בין המחנך למתחנך שבאמצעותם מיושמת גישה זו.
כדי לא לספר רק על העצמי, הוסיפה מיכל וימר נקודת מבט לאקאניאנית, דרכה צפתה בסרט "סיפורים פרועים". בכתבתה מתארת וימר את העלילות הקצרות המוצגות בסרט, ובעיקר את הדחפים הסוערים שמניעים אותן, ואת היחס של גיבור/ת העלילה אליהם. אאא"שיחקתי יחד עם עצמי, ועוד היצגנו לאורחות, שהן תוכלנה להחמיא: אתן כאלה מוצלחות! [...] בסוף אמרתי לעצמי: "נרוץ ביחד! מוכנה?" אני עניתי, אלא מי, וגם הגעתי ראשונה!" (מתוך "אני ועצמי", שיר ילדים של איידה מאזה בתרגום בני מר; לחן: שחר ברבש; ביצוע: רונה קינן)
