טיפול זוגי עם מוח, גוף, ונוירוביולוגיה - ראיון עם ד'ר מונה פישביין
ארנון רולניק | 26/4/2019 | הרשמו כמנויים
הראיון הפעם הוא עם ד"ר מונה פישביין Mona Fishbane)) . מונה הגיעה לארץ כאורחת של מכון ברקאי שמקיים עימה גם השתלמות בטיפול זוגי.
מטפלים זוגים מכירים את הקושי הבולט כאשר בני זוג מתקשים לנהל שיחה כנה ולעיתים כואבת, מבלי להכנס להתלהטות של האשמות, והתגוננויות ולעיתים קרובות גם צעקות וכעס. הרמת קול התלהטות יצרים, ולצערנו לפעמים גם אלימות אינן נדירות גם אצל זוגות שהאהבה והתשוקה עדיין מקננות אצלם. אף שפותחו שיטות רבות לאפשר לבני זוג להקשיב טוב יותר אחד לשני ולפתח אמפטיה לעמדתו (ראה למשל את שיטת האימגו שמתבססת מאוד על עקרון זה), יש להודות שלעיתים קרובות המטפלים הזוגיים נכשלים בעזרה במניעת התלהמות זו . אף שרבות מהגישות יודעות להכיר בקושי זה ואפילו לראות את מניעתו כתהליך הכרחי בטיפול (ראה למשל שלב מניעת האסקלציה בגישתה של Sue Johnson ) העוצמה של ההאשמות, ההיפגעות וההתגוננות היא כה חזקה שלעיתים כל התערבות ורבאלית אינה מסייעת שם.
להערכתי זהו מקום שהרבה מהגישות נכשלות, לא מעט בשל אי התייחסותם למרכיב הנוירוביולוגי של רגעי אסקלציה זו.
גישתה של מונה מתייחדת בכך שהיא מדגישה את המרכיב הטמפרמנטלי והמוחי של הקונפליקט הזוגי כך למשל היא מציעה לזוג להבין כי חלק מהקושי שלהם נובע מתגובת האמיגדלה למצבי קונפליקט אלו והיא מסבירה לזוג את תפקיד האונה הפרונטאלית בוויסות מצבים אמוציונאלים כאלו. בספרה Loving with the Brain in Mind: Neurobiology & Couple Therapy
היא היא מציגה את מעגלי התגובתיות של זוגות, ואת המרכיבים המוחיים שבבסיסם. היא מלמדת טכניקות להעצמת זוגות לבצע שינויים כמו גם שיטות להגברת הגמישות המוחית, דבר המאפשר למטופלים להיות בעמדה במקום להיות מונעים מהאוטומטיות של המערכות המוחיות הנמוכות. מונה גם מדגישה את החשיבות של ערכים שונים מעבר לאמפטיה לחמלה ולנדיבות.
מונה היא פסיכולוגית קלינית (Ph.D. בשנת 1979 בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט), ומדריכה מוסמכת לטיפול זוגי ומשפחתי. היא המנהלת לשעבר של היחידה לטיפול זוגי במרכז שיקגו לבריאות המשפחה, עמדה שהחזיקה בין 1998 ל 2017.
ד"ר פישביין היא מרצה במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת שיקגו, ולימדה בבית הספר הפסיכואנליטי בבוסטון ובמוסד לשירותי ייעוץ לסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא עבדה כפסיכולוגית במרכז הרפואי של אוניברסיטת סטנפורד ובבית החולים מקלין שבמסצ'וסטס. היא זכתה במענק קרן טמפלטון להשלמת ספרה. וכן קיבלה מונה קיבלה את פרס הפסיכולוגיה המשפחתית לשנת 2017 מטעם האגודה הפסיכולוגית האמריקנית. האוריינטציה התיאורטית שלה היא אינטגרטיבית, המשלבת גישות יחסיים, מערכתית, בין-דורית, נוירוביולוגיות, ונרטיבית.
ראיון זה ממשיך קו של כמה ראיונות קודמים. הקו של עיסוק בגישות הנתמכות על ידי ה Interpersonal Neurobiology (IPNB). בקצרה ניתן להציג את הגישה כך: : האדם נולד עם מערכת עצבים המכווננת להיות מושפעת מהאחר. האחר משפיע עלינו גם דרך מילותיו אבל לא פחות דרך חלקים לא ורבלים לעיתים קרובות גופנים הקשורים לאינטראקציה של אונה ימנית עם אונה ימנית.
IPNB הינו מושג נרחב, בצורה הפשוטה ביותר ניתן לומר כי מטרתו היא להגדיר את התפתחותו ותפקודו של האדם כתוצר של הקשר בין הגוף, הנפש ומערכות היחסים בחייו. דרך אחרת בה ניתן להגדיר אותו הינה ביחס למדעי העצב (neuroscience). הIPNB מתאר את הדרך שבה המוח והנפש מעוצבים\מתפתחים ומתפקדים בהתבסס על פעולות ותגובות הדדיות של גנים בתוך הקשר של מערכות יחסים, כך שניתן לומר שגישה זו מושרשת ולמעשה מתבססת על אספקטים מתאוריית ההתקשרות. בין ראשי הגישה עומדים Daniel Siegel, Alan Schore and Louis Cozolino. בסדרה של ספרים בהוצאת Norton יוצאים בשנים האחרונות מגוון של מעל ל 50 ספרים המייצגים זוויות שונות של גישה זו. כל הספרים מדגישים את ההכרח להבין את האינטראקציה בין מוח, אמוציות קוגניציות ודפוסי התנהגות כפי שהם מופנות כלפי העצמי האחרים.
בראיון אני מזמין את מונה להבין מה משך אותה לגישה זו והיא מספרת גם על ילדותה, על בית הוריה ועל הרגע בו גילתה את גישת ה IPNB אותה למדה אצל דן סיגל ואלן שור.
יש אזור מסויים בו לא הקשייתי על מונה, ואיני יכול שלא לציינו כאן: אף שהיא כמו הרבה מטפלים זוגים מבינים את התגובה הגופנית שמונעת את היכולת לבחור בהתייחסות יותר אמפטית ומקבלת, כולם נמנעים ממה שאני קורא היכולת לדבר ישירות עם התגובה הגופנית.
היחידי שעושה זאת הוא ג'ון גוטמן שמציע לבני הזוג לשים על היד סנסור של קצב לב שמתחיל לזמזם במצב של עליית הדופק לרמות גבוהות שגוטמן זיהה אותם כמצבי הצפה שבו בני הזוג כבר אינם מסוגלים לשוחח.
כמי שמשלב ביופידבק בפסיכותרפיה, אני עוסק שנים במדידת התגובות הגופניות במהלך טיפול לכן פיתחנו גישה מיוחדת שמשלבת מיינדפולנס וביופידבק בטיפול זוגי. בקצרה אומר כי הדבר מאפשר לא רק למטופלים לווסת את עצמם אלא גם ללמוד איך הם מווסתים את בני זוגם ואיך ניתן לאמן את המערכות הגופניות שמונה מדברת עליהם ישירות על ידי אימון והתניה של התגובות הפיזיולוגיות. בסדנה ששושנה הלמן ואנוכי מעבירים במסגרת האגודה לטיפול משפחתי אנו מראים כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי להרחיב את שיטתו של גוטמן וכמובן את הגישה האינטגרטיבית המוצעת על ידי מונה
שמעו והסכיתו לראיון. דומני שמונה מסבירה בחן ובידענות את גישתה
