דמיון מונחה משמעות

ד"ר מרים אבנרי-כהן | 24/4/2025 | הרשמו כמנויים

ויקטור פראנקל ישב בבלוק האסירים באושוויץ ונאבק בתחושת הייאוש שאיימה להשתלט עליו. כפסיכיאטר מנוסה, הוא צפה בדאגה כיצד חיי הנפש שלו ושל חבריו למחנה נסוגים ומצטמצמים לכדי הישרדות בסיסית. משאלותיהם ומאווייהם נתגלו בחלומותיהם: הם הרבו לחלום על לחם, עוגה, סיגריות ואמבטיות חמות ונעימות.

"די!" מצא את עצמו זועק בשקט. "איני יכול להמשיך כך." באותו רגע של התקוממות פנימית  שילח פראנקל את מחשבותיו הרחק מהמציאות העגומה של המחנה, הרעב והכפור. במקום זאת, דמיין את עצמו עומד על בימה באולם הרצאות מואר וחמים. הוא חזה את הקהל היושב נינוח בכורסאות מרופדות ומקשיב לו בריכוז כשהוא עומד על הדוכן ומרצה על הפסיכולוגיה של מחנה הריכוז. זה היה רגע של מפנה עליו כתב פראנקל "אני וצרותי נהפכנו לנושא של מחקר פסיכולוגי מדעי של עצמי."

הוא הצליח להתעלות על סבלות השעה ולהתבונן בהם ממרחק מסוים, כאילו היו נחלת העבר. מה שקודם לכן דיכא את רוחו - הפך כעת לנושא להרצאה עתידית שהעניקה לו תקווה. התרגיל הדמיוני הפך לבסוף למציאות: מספר חודשים בלבד לאחר שחרור אושוויץ, עמד פראנקל במכללה לחינוך מבוגרים בווינה, חלש בגופו אך איתן ברוחו, ונשא את אותן הרצאות שדמיין לעצמו שוב ושוב בצריף האסירים.

מה היה מיוחד בדמיונו של פראנקל? מה הפך אותו מבריחה פשוטה מהמציאות לכלי נעלה של תקווה? נדמה לי כי התשובה לכך טמונה בעובדה שהדמיון היה מחובר לערכים ולחיפוש משמעות: הוא דמיין את עצמו הופך את סבלו למקור של כוח דרכו הוא עתיד להעניק סעד לזולת. חיפוש משמעות הוא בבסיסו תהליך מחשבתי: אנו מזהים את הערכים החשובים לנו, שואפים להבין מה מעניק לחיינו פשר. אך כדי שמשמעות זו תוכל להישאר רלוונטית עבורנו גם ברגעים קשים, אנו זקוקים לחיבור רגשי עמוק אליה.

קבוצות טיפוליות
רשימה עדכנית של קבוצות פעילות בכל הארץ. ניתן להוסיף פרטים אודות קבוצות נוספות באופן חופשי

הדמיון יכול לתת מענה לכך, משום סגולתו לחבר בין העולם השכלי לעולם הרגשי. הדמיון מאפשר לנו לא רק לחפש משמעות, אלא גם לחוות אותה במלוא הרגש. כאשר פראנקל שם לב לכך שעולמו הפנימי הצטמצם לכדי הרהורים על מזון והישרדות, הוא זיהה שתודעתו נסחפה בכיוון שאינו מעוניין בו. כשכיוון את תודעתו לדמיין את ההרצאות שיישא הוא חיבר את חיפוש המשמעות לרגש, והשתמש בדמיון כגשר שסייע לו להישאר נאמן לערכיו. זוהי בורחנות (אסקפיזם) מסוג נעלה: בריחה לשם הרחבה וגילוי.

דמיון מונחה משמעות וערכים

ביכולתנו להזרים את הדמיון שלנו באפיקים שונים, לכל בחירה תהא השפעה אחרת. לצורך העניין, נבחין בין שלושה סוגי דמיון הנבדלים זה מזה במידת המודעות, הכיוון והתכלית שלהם. הראשון הוא דמיון פראי - פעילות מנטלית אקראית ובלתי מכוונת, שלרוב מתרחשת ללא מודעות מלאה. זוהי נדידת מחשבות חופשית, שבמצבים רבים משמשת כמנגנון בריחה פשוט מהמציאות. על אף שהדמיון הפראי עשוי להעניק הקלה זמנית, הוא עלול להוביל לתלות ולניתוק מהמציאות, ללא תרומה ממשית לצמיחה אישית.

הסוג השני הוא דמיון מונחה עונג, המכוון באופן מודע יותר לחיפוש אחר תענוג והנאה. זהו דמיון שבו האדם בוחר לשקוע בפנטזיות נעימות המעניקות לו סיפוק רגשי. בעוד שסוג זה של דמיון מאפשר הקלה והפוגה מלחצי היומיום או יכולת הישרדות במצבים מאיימים, הוא עדיין נטול הכוונה ערכית. התוצאה היא לרוב תחושת רווחה או הקלה, שאינה מתורגמת בהכרח לשינוי או לצמיחה בטווח הארוך.

הסוג השלישי והמורכב יותר הוא דמיון מונחה משמעות - תהליך מנטלי מודע ומכוון שבו האדם משתמש בכוח הדמיון באופן שמשקף את ערכיו והמשמעות שהוא מחפש בחייו. זהו דמיון המשמש כגשר בין המציאות הנוכחית לבין עתיד מיוחל, שלא רק מעניק נחמה וסיפוק אלא גם מצביע על כיוון פעולה. התוצאה של דמיון מסוג זה היא מעבר לתחושת הקלה רגעית: יש בה חיבור לאפשרויות עתידיות, יכולת התמרת הסבל לדבר בעל ערך, ופיתוח תקווה אקטיבית המניעה לפעולה.

מעניין לגלות כי הקשר בין יכולתנו לבחור בחירה ערכית לבין יכולתנו לדמיין מתקיים בגופנו, ממש נעוץ בפיזיולוגיה של המוח האנושי: מחקרים מתחום מדעי המוח מעידים כי קיימת חפיפה משמעותית בין אזורים מוחיים שפעילים כשאנו מדמיינים תרחישים עתידיים, לבין אלו הפעילים כשאנו שוקלים החלטות מוסריות. האונה הפרה-פרונטלית, כמו גם אזורים בקורטקס הקדמי, מראים פעילות הן בעת חשיבה על העתיד והן בעת התמודדות עם דילמות ערכיות. במחקר שבו נבדק הקשר בין דמיון לבין קבלת החלטות מוסריות, נמצא כי היכולת לדמיין תרחישים עתידיים קשורה ישירות להגברת התנהגות פרו-חברתית.[i] במילים אחרות, יכולתנו להעלות בדמיון תרחישים עתידיים תורמת לקבלת החלטות ערכיות.

ההבחנה בין סוגי הדמיון השונים המצויים בקרבנו מאפשרת לנו להבין כי הדמיון מסוגל לצמוח ממשאב של בריחה והישרדות לכדי משאב של התפתחות וצמיחה. תפיסה זו של דמיון מונחה משמעות מופיעה במחשבה היהודית מימים ימימה.

הכוח המדמה בשירות תיקון האדם

הדמיון מכונה בתפיסה היהודית ה'כוח המדמה'. זהו אחד מכוחות הנפש, שמסייע לנו לעורר רגשות באופן שלא נוכל לעשות רק דרך השכל והלוגיקה, ומאפשר לנו להתקשר לדבר-מה באופן עמוק, הרבה מעבר לכל תובנה שכלית. כשאנו מפעילים אותו מתוך בחירה, נוכל להשתמש בו כדי לעורר בקרבנו רגשות בכיוון הרצוי לנו.

מה שמייחד את הגישה היהודית ביחס לכוח המדמה הוא השאיפה והתביעה לשלב בינו לבין השכל ועולם הערכים. תפיסה זו רואה בדמיון מתנה אלוקית יקרת ערך, שבה גלומה תועלת גדולה בצד סיכון לנזק עצום. משום כך, עליו להיות כפוף לתבונה ולמוסר.[ii] דרך חיבור מעין זה יכול הדמיון לתרום לתיקון האדם ולתיקון העולם.

הכשרה באבחון וטיפול בתגובות לחץ והפרעה פוסט טראומתית - PTSD
המרכז הלאומי לטראומה וחוסן אוניברסיטת תל אביב

תפיסה זו אינה נותרת כהבנה בעלמא והיא מתורגמת להדרכה מעשית. פרקטיקה מוקדמת מאוד לרעיון זה ניתן למצוא בדבריו של עקביא בן מהללאל בפרקי אבות:

הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה.

דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה; וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה;

וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

הפעלת הדמיון בכיוון זה מסייעת לאדם לחוות את אחד הדברים הקשים ביותר להשגה בעולם של הסתר והעלם: לחוש במציאותו וחיותו של מלך מלכי המלכים לא רק בשכל, אלא גם בעולם הרגש. דמיון הטיפה הסרוחה ממנה נוצרנו, העפר אליו נשוב והבורא המשגיח עלינו בכל עת, פורץ בפנינו סדק להציץ אל מעבר לכאן ועכשיו, לראות עמוק יותר ממה שעיני הבשר ודם שלנו יכולות. דמיון כזה הוא הזדמנות לברוח מעולם מגושם וגס שבו האל מסתתר, אל תוך פנימיות המציאות שבה האל נוכח והנשמה תמיד טהורה ושואפת לטוב. האדמו"ר הזקן מלמד כי כיוונון התודעה להתבוננות כזו מסייע לנו לא רק לחוש שהקב"ה רואה אותנו, אלא גם לחוש שאנו רואים אותו, לא בעינינו הגשמיות כי אם בעיני השכל.[iii]

באגרת המפורסמת ששלח הרמב"ן לבנו, הוא מתבסס על רעיון זה ומציע לבנו להשתמש בדמיון כדרך להגברת תחושת הנוכחות האלוקית בחייו, במטרה להיטיב את מידותיו:

וּבְכָל עֵת, חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם. וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ...

הרמב"ן מייעץ לבנו לדמיין את עצמו כעומד בכל עת בהכנעה ובענווה בפני מלך מלכי המלכים, כדי לחלץ את עצמו ממצבים שגרתיים בהם כל אדם עלול ליפול לידי גאווה, כעס או קנאה. זוהי דרך להשיב מלחמה שערה ליצר המאיים להכשיל את האדם, ולהמשיך לדבוק בערכים החשובים לו למול ניסיונות המתרגשים ובאים עליו.

לעיתים אין זה האב שבשמיים, כי אם האב האנושי שהעלאת דמותו לנגד עיני רוחנו מסייעת לנו להיות נאמנים לעצמיותנו ברגעי ניסיון. יש והניסיון הזה קשה מנשוא: התורה מספרת לנו על יוסף הצדיק שחווה מלחמת התשה יומיומית לנוכח ניסיונות הפיתוי הממושכים והנחושים של אשת פוטיפר. ויום אחד כאשר שניהם לבדם בבית, היא עושה כל שביכולתה כדי לגרום לו להיכנע ליצרו, תופסת בעזות בבגדו ונדמה שעוד רגע הוא מתייאש. באותה שעה איומה בה עמד יוסף על סף תהום, כך מספר המדרש, לפתע נשקפה אליו דמות דיוקנו של יעקב אביו.[iv] החיזיון הזה סייע לו לעמוד בניסיון: כשדמות אביו צפה לנגד עיניו, מסוגל היה יוסף לשוב ולהיות בן חורין. ברגע הזה חדל מלהיות עבד בזוי שאשת פוטיפר עמלה לפתות, הוא אינו עוד יהודי בודד בלב מצרים שטופת הטומאה. דמות דיוקנו של אביו מזכירה לו את מהותו: הוא נצר לבית יעקב אביו, נכדו של יצחק סבו, נינו של אברהם אבינו. כעת הוא לא רק יודע בשכלו אלא חש בכל עצמותיו את היותו חלק מדבר הגדול ממנו, מה שמאפשר לו לבחור בחירה נאמנה לערכיו.

'טיפול דינמי באקלים טראומתי'
ערב היכרות בזום למתעניינים בתוכנית הפסיכותרפיה מבית עמך | יום א' 27.4 | 20:00

מוטת כנפיו של הדמיון הולכת ומתרחבת כשהוא מונחה על-ידי משמעות וערכים. הכוח הנפשי הזה עומד לרשותנו לא רק במצבי קיצון אלא גם בחיי היום יום, ולא רק לשם הישרדות אלא גם לשם העמקת הנוכחות האלוקית בחיינו, זיכוך המידות ותיקון העולם. דמיון מעין זה הוא הרבה מעבר לבריחה מסבל או מכישלונות; טמון בו כרטיס כניסה פנימה, אל עולמות של רוח ונשמה.