מחוננות והגירה, או: מיהם 'המוחות הבורחים'?
ד"ר חנה דויד | 12/7/2023 | הרשמו כמנויים
כמעט כל שבוע בשנה האחרונה אני שומעת על משפחה ששוקלת לעזוב את הארץ; בערך פעם בחודש ילד או ילדה, נער או נערה מספרים לי שמישהו מהכיתה שלהם, מישהו שפגשו בקבוצה בה הם מתאמנים, מישהו שאתו הם מנגנים או לומדים באוניברסיטה, עזבו את הארץ, או יעזבו בקרוב. רבים מהוריהם מתייעצים אתי, במהלך הדרכת ההורים, על אפשרויות חינוכיות בארצות שונות, ארצות אליהן הם שוקלים להגר.
"בריחת מוחות" מהארץ אינה תופעה חדשה כמובן, ובעבר היו "גלי בריחה", בעיקר של רווקים ורווקות צעירים אבל גם של הורים לילדים צעירים לברלין, למשל. אבל עתה, לפחות על פי מה שאני שומעת, ההגירה לובשת צורה אחרת מאשר בעבר, ולא רק בשל עליית תדירותה. בעוד שבעבר שמעתי על מעבר זמני בעיקר לארצות דוברות אנגלית, בעיקר לארצות הברית, עתה אני שומעת על הגירה לפורטוגל, שנעשתה פופולרית מאז פתחה את האפשרות לישראלים רבים לקבלת אזרחות, על קניית בית או דירה ביוון או באחד מאייה, על האטרקטיביות של ספרד שבשלה שוקלים מעבר אליה, ועוד.
אינני מתיימרת להחליף את הסטטיסטיקאים שמפלחים את העוזבים על פי קריטריונים כמו רמה סוציו-אקונומית. עם זאת, מאחר שאני פוגשת בעבודתי הורים שלהם ילדים אינטליגנטיים מאוד, גם הם אינם "מדגם מייצג" של כלל האוכלוסיה, אלא בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, אנשים יצירתיים, אנשים בעלי מוסר עבודה גבוה, כאלה שכל מדינה תשמח אם יהפכו לאזרחיה. כאשר אנשים כאלה, או מי ממעגליהם המשפחתיים או החברתיים עוזבים את הארץ, אין להם תחליף. גם אם הם לא עוזבים, אלא "רק" חשופים לעזיבתם של אחרים, בקרב ילדיהם אני רואה את תפיסת העזיבה את הארץ כאופציה ממשית, לגיטימית, ואפילו סבירה. זה שינוי משמעותי עד-מאוד, אם נשווה אותו למצב שהיה בעבר. לדוגמה: בעוד שלפני 30 שנה עזבו רבים ללימודי התואר השלישי או הפוסט-דוקטורט, ולמעשה כמעט כל בעלי התואר השלישי, ששיעורם גבוה מאוד בקרב הורים למחוננים שאני פוגשת – שהו תקופת-מה בחו"ל, הרי ילדיהם, אלה שרוצים להתברג באקדמיה, מדברים על כך ש"כנראה" יישארו בחו"ל אחרי שיסעו לשם בשלב כלשהו של לימודיהם.
תופעה נוספת אליה שמתי לב בשנתיים-שלוש האחרונות היא, שכבר לא מגיעות אלי פניות של ישראלים השוהים בחו"ל לקביעת פגישה כדי לבדוק אופציות חינוכיות לילדיהם לפני קבלת ההחלטה לשוב ארצה. אם בעבר, החזרה של משפחות כאלה היתה תלויה אף ורק במציאת מקום עבודה מתאים עבור ההורים, ומציאת מסגרת חלופית היתה אחד הדברים שההורים היו צריכים לטפל בהם, כפי שהיו צריכים להחליט לגבי מקום מגורים לדוגמה, הרי המצב השתנה. מאז הקורונה, עת חזרו לארץ משפחות לא מעטות עם ילדים מחוננים בשל הקירבה למשפחה, נפסק כליל זרם המתייעצים אתי בבעיות חינוכיות לפני החזרה ארצה. הייתי רוצה להאמין, שגם משפחות עם ילדים מחוננים רוצות לשוב ארצה, כפי שהיה בעבר, אבל הם הפסיקו להתייעץ אתי, אבל העובדות מלמדות על משהו שונה. על אי-הרצון של ה"מוחות" שעזבו "זמנית" לשוב לארץ.
הבה נביט במאמרו של פילוט (10.7.23) שכותרתו "בריחת המוחות מישראל כבר החלה – ראו איך זה נגמר בארגנטינה". המאמר מתמקד בשתי נקודות עיקריות: האחת, שעשויה להיראות שולית – סירובם של חוקרים בכירים להצעה להשתלב במכון וייצמן עם קבלת משרה קבועה מייד עם הגעתם, הצעה שבעבר כל חוקר ישראלי היה מקבל כמוצא שלל רב, והשניה – העובדות במספרים בדבר מצבה הכלכלי והאקדמי של ארגנטינה שהידרדר אנושות בשל שינוי המשטר, מצב שלא השתקם גם שנים רבות לאחר נפילת המשפט הדיקטטורי. יש לציין את העובדה, שבישראל עלול המצב להיות גרוע אף יותר. בארגנטינה אין פטור מלימודי ליבה לעשרות אחוזים מהאוכלוסיה, ושיעור הילודה בקרב האוכלוסיה שאינה משתתפת בכוח העבודה אינו גבוה משמעותית מזה שבקרב כלל האוכלוסיה. בישראל, לעומת זאת, השילוב של בריחת המוחות והאחוז הגבוה, הגדל והולך, של ילדים שאינם מקבלים חינוך שמתאים להשתלבות תעסוקתית ראויה, בעייתי עד-מאוד.
יש לציין, שמאז החל האיום של המהפכה המשטרית התריעו כלכלנים על בריחת המוחות שצפויה, בד-בבד עם בריחת המשקיעים והקושי בגיוסם של משקיעים חדשים (לדוגמה: יתח, 25.1.2023; נביא הזעם שחזה את משבר 2008 מצטרף למחאה נגד המהפכה המשטרית, 3.2.23; פוקס, 17.2.2023; פסובסקי, 3.3.23). אבל על ההשלכות של בריחת המוחות על הדר הצעיר, ילדיהם של ה"מוחות" שגם הם, במקרים רבים, "מוחות פוטנציאליים", כמעט לא נכתב בעיתונות הכללית. יוצאת דופן היא הכתבה של פלדמן (15.2.2023) שמתחילה בפיסקה:
בקבוצת פייסבוק של מדענים ישראלים בחו"ל פורסם באמצע ינואר שרשור של אקדמאים ששוקלים לא לחזור לישראל אחרי הפוסט־דוקטורט, גם אם ימצאו כאן משרה אקדמית. שתי הסיבות העיקריות שעלו היו המצב הפוליטי בישראל – בפרט תחת הממשלה החדשה – והרצון שלילדים שלהם יהיה עתיד טוב יותר. בעקבות השרשור העלה אחד המגיבים פוסט נפרד בדף האישי שלו, שבו תיאר את תחושותיו הקשות. "בפעם הראשונה ראיתי קבוצה כל כך גדולה של אנשים שמדברת בפומבי על הגירה מהארץ בתור משהו חיובי, או לפחות לא משהו להתבייש בו", כתב. "עד עכשיו דיברתי על האפשרות לא לחזור לארץ עם חברים קרובים ומשפחה, או עם פוסט־דוקטורנטים בארוחות שישי, אבל תמיד השיחות הרגישו לי אינטימיות מאוד, כמעט נבוכות (...) תדעו שמאחורי הקלעים יש גל הגירה שקט ואמיתי של אנשים שלא עוזבים משמחה לקראת עבודת החלומות שלהם בחו"ל, אלא עוזבים בעצב כי הם לא מוכנים להמשיך לחיות בישראל".
כתבה זו העלתה, כבר לפני חודשים, את החשש מפני מה שאני חווה עתה: שבנוסף להיבטים הכלכליים והאקדמיים, ה"מוחות" שמתכננים עזיבה ואלה שהרפו מאפשרות החזרה על אף הצעות עבודה קוסמות, חושבים על עתיד ילדיהם ומחליטים לא לחזור. אכן, על פי הכותרת שפלדמן נתן למאמרו "בריחת מוחות – לא כל כך מהר" פלדמן מנסה להרגיע את הרוחות, להפחית מעוצמת החרדה, אבל העובדות בשטח, על פי החוויה שלי מעבודתי ב"שטח", חוויה התאמת את תחזיותיהם של מאות כלכלנים, היא שה"מוחות" עוזבים וילדיהם, דור העתיד של אותם "מוחות" גם הם נמצאים כאן "על תנאי", "באופן זמני" – אם עדיין לא עזבו.
חבל.
מקורות
(3.2.2023). נביא הזעם שחזה את משבר 2008 מצטרף למחאה נגד המהפכה המשפטית. נדלה מאתר גלובס. נדלה מאתר גלובס https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001437289
יתח, י.ש. (25.1.2023). מאות כלכלנים ריעים: התכנית המשפטית של נתניהו ולוין תגרום לפגיעה חמורה בכלכלת ישראל. נדלה מאתר וואלה https://news.walla.co.il/item/3553901
פוקס, נ. (17.2.2023). שופטי עליון, מדענים, כלכלנים: המצטרפים לעצומות נגד המהפכה המשפטית. נדלה מאתר YNET https://www.ynet.co.il/news/article/hyfnwa7pj
פילוט, א. (10.7.2023). בריחת המוחות מישראל כבר החלה - תראו איך זה נגמר בארגנטינה. נדלה מאתר כלכליסט https://www.calcalist.co.il/local_news/article/b1wihbdy3?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal
פלדמן, נ. (15.2.2023). בריחת מוחות? לא כל כך מהר. נדלה מאתר דהמרקר https://www.themarker.com/magazine/2023-02-15/ty-article-magazine/.premium/00000186-0c7f-dc4a-a3be-ef7fa1600000
פסובסקי, א. (3.3.2023). המהפכה המשפטית והכלכלה: האזהרות מצטברות והרכבת דוהרת לתהום. נדלה מאתר גלובס https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001440082
