מה קרה לתעודת הבגרות האיכותית? והמצטיינת? למה שונו הגדרות ה'הצטיינות בבגרות' של משרד החינוך?

ד"ר חנה דויד | 14/11/2022 | הרשמו כמנויים

במשך שנים ארוכות פורסמו בשנתון הסטטיסטי לישראל שיעורי הלומדים מקצועות מוגברים – 4 או 5 יחידות – בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות. הנתונים שפורסמו כללו את מרבית הצירופים האפשריים של מקצועות הומניים, ריאליים וטכנולוגיים, אבל הם שימשו גם כמדד למצוינות. תעודת בגרות "איכותית" היתה כזו שנכלל בה אחד הצירופים הבאים: שני מקצועות הומניים מוגברים ושניים ריאליים מוגברים, שני מקצועות מדעיים מוגברים, אחד ריאלי ואחד טכנולוגי, שני מקצועות ריאליים מוגברים וגם אחד הומני ואחד טכנולוגי, או מקצוע הומני מוגבר אחד, עוד אחד ריאלי ושניים טכנולוגיים. התפיסה החינוכית שבבסיס הגדרה זו היתה, שבוגר איכותי של מערכת החינוך הישראלי צריך להגיע לרמת מינימום גבוהה-דיה כדי להיות אזרח משכיל, חושב ואחראי, בעל ידע מדעי ולשוני מסוים. גם אם ידע זה היה שונה מבן 18 אחד לשני – בוגר מערכת החינוך הערבית היה חייב להגיע לרמת מינימום לא נמוכה בשלוש שפות, בעוד שבוגר מערכת החינוך הממלדתי-דתי היה חייב להגיע לרמת ידע מסוימת בתורה שבעל פה ובתנ"ך (שני מקצועות שבכל אחד מהם נבחן ב-5 יחידות) הרי הידע הזה לא נחשב "מיותר" אלא הפך לחלק אינטגרלי מאישיותו של בעליו גם אם היה זה רופא, מהנדס, או חקלאי.

המידע בדבר שיעורי התלמידים שנבחנו ברמה מוגברת במקצועות מדיסציפלינות שונות פורסם רק עד שנת 2013; בשנת 2013 ל-10.4% מהלומדים בחינוך הממלכתי בארץ היתה זכאות לתעודת בגרות שבה שני מקצועות הומניים ושניים מדעיים היו מוגברים – ואילו בחינוך הערבי שיעור זה עמד על  18.2%. עוד יש לציין, שהיה הבדל ניכר בין בתי ספר בזרם הממלכתי, שבהם שיעור הזכאים לתעודת בגרות כזאת היה 9% בלבד, לעומת 16.6% בזרם הממלכתי דתי. גם בחינוך הערבי היה הבדל עצום בין הממוצע, שמשקל בתי הספר המוסלמים בו היה המכריע, לבין  השיעור הגבוה ביותר של בעלי תעודת בגרות ישראלית שנבחנו בשני מקצועות הומניים ובשניים ריאליים מבין כל הסקטורים: 26.8% (למ"ס 2014, טבלה 8.28). בנתוני השנה שלאחר מכן לא הופיע עדכון של נתון זה, ואילו לאחר שנתיים הופיעה הודעה לקונית במקום הטבלה שמספרה אמור היה להיות 8.28: "הלוח מבוטל באופן זמני" (למ"ס, 2016). הזמני הפך לקבוע; מאז ועד היום אין מתפרסמים נתונים על שיעורי הנבחנים ברמה גבוהה על פי צירופי המקצועות השונים בכל סקטור.  

קורס הכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
קורס ייחודי לאנשי טיפול המשלב כלים תיאורטיים ומעשיים

את מקומה של תעודת הבגרות ה"איכותית" תפסה הגדרה חדשה של משרד החינוך, וזאת במסגרת התגמולים שבית ספר יכול לקבל, על פי "נספח 1 – תגמול דיפרנציאלי לחטיבות העליונות – תגמול בית ספרי"  (תגמול דיפרנציאלי לחטיבות העליונות , 2022). לכל בית ספר על יסודי מוצעים שלושה מסלולים כאופציות לקבל תגמולים דיפרנציאליים: הצטיינות בהישגים לימודיים, חברתיים וערכיים.  ההישגים הלימודיים נמדדים אף הם על פי שלושה קריטריונים: זכאות לתעודת בגרות, הצטיינות במבחני הבגרות וזכאות לתעודת בגרות איכותית.

לגבי הזכאות לתעודת בגרות – בפוסט הקודם ציינתי (דויד, 9.11.22), שהזכאות לתעודת בגרות תלויה ברמת מבחני הבגרות ובהגמשת הקריטריונים לזכאות. אי לכך, הזכאות לתעודת הבגרות דווקא עלתה בזמן הקורונה, בעוד המורים בכלל והמרצים במוסדות להשכלה גבוהה בפרט קובלים על הירידה הגדולה המתמשכת ברמת התלמידים בכלל ובעקבות הקורונה בפרט. כך, לדוגמה, שיעור הזכאים לבגרות מקרב תלמידי כיתות י"ב עלה בערך ב-3% בין 2019 ל-2020, וגם שיעור העומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות עלה בשנת הקורונה הראשונה ב-0.7% (למ"ס, 2022) (טבלה 4.19). עלייה דומה לממוצע זה היתה בכל הסקטורים.

לגבי תעודת בגרות איכותית – הקריטריונים, כפי שהם מופיעים ב" תגמול דיפרנציאלי לחטיבות העליונות, 2022) אינם לחלוטין ברורים – אולי בגלל שהציון בלשון עברית לא נכלל רשימת המקצועות ש"כדאי" ללמוד אותם ב"רמה גבוהה" – שגם פשרה לא נהיר לחלוטין. אולי לקיתי בהבנת הנקרא, ולכן אעתיק את הקריטריונים הללו כלשונם:

1. מרכיב לימודי (מהווה 50% מהמשקל הכולל)

• אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין הלומדים בכתה י"ב אחוז המצטיינים מבין הלומדים בכתה י"ב )
• בעלי תעודת בגרות איכותית, מבין הזכאים לתעודת בגרות:

אחוז הזכאים שעברו אנגלית ברמה גבוהה (אחוז הזכאים שעברו מתמטיקה ברמה גבוהה

אחוז הזכאים שעברו מקצועות הומניים (ספרות, היסטוריה, תנ"ך וכדומה)ברמה גבוהה

אחוז הזכאים שעברו מקצועות מדעיים (כימיה, ביולוגיה, פיסיקה) ברמה גבוהה

אחוז השיפור ביחס למדד המנבא וביחס להישגי בית הספר בשנה קודמת. [סוגר חסר, ריווח חסר פיסוק שגוי – כולם הועתקו כלשונם. ח.ד.]

תהא זו נוקדנות גרידא להתעכב על בעייתיותם של ההיגדים הללו, החל מהפיסוק – שאינו מאפשר הבנת ההיגדים, ועד למשמעות של "עברו אנגלית/מקצועות הומניים/מקצועות מדעיים", וכמובן מהי "ברמה גבוהה". בשלב זה אני בטוחה שהקוראים נלאו מלנסות להבין מדוע הוחלפו קריטריונים ברורים, של בחינות בגרות ברמה של 5 יחידות במקצועות ספציפיים, בהגדרות הערטילאיות  המופיעות כאן. אם נתפתה ונשתמש ב"מילון המונחים" המופיע בסופו של המסמך (שם), לפיו: "תעודת בגרות איכותית – תעודת בגרות הכוללת ציון עובר ב 4 יח"ל לפחות במקצועות שהוגדרו" (ההדגשה במקור) מפח הנפש אך יגדל: האם ציון "עובר" ברמה של 4 יחידות דיו להקנות לתעודת הבגרות את התואר "איכותית"?

לגבי "תעודת הבגרות המצטיינת" הקריטריונים תמוהים לא פחות.  להלן על פי "מילון המונחים" (שם, עמ' 3):

תעודת בגרות מצטיינת:

מצטיינים - זכאים לתעודת בגרות העומדים בתנאים הבאים באחת מהקטגוריות הבאות:

 א. נבחנו ב- 30 יח"ל לפחות, נבחנו ב-4 יח"ל לפחות באנגלית וב-5 יח"ל במתמטיקה והממוצע המשוקלל של כל ציוני תעודותיהם הינו 90 לפחות.

 ב. נבחנו ב- 25 יח"ל לפחות, נבחנו ב-5 יח"ל באנגלית וב-5 יח"ל במתמטיקה והממוצע המשוקלל של כל ציוני תעודותיהם הינו 95 לפחות.

עם ביטול הפרסום בדבר שיעור התלמידים שנבחנים ב-5 יחידות ב-4 מקצועות לפחות, ועם הנהגת שיטת ה"בונוסים" מחד-גיסא ולקיחה בחשבון של "ציון המגן", שאכן "מגן" על תלמידי ישראל (על התוספת הממוצעת לציוני הבגרות שמקנה ציוני המגן ראו למשל, קשתי, 2022), ממוצע 90 בבגרות, כאשר הוא כולל גם את הבונוס באנגלית וגם את זה במתמטיקה (לפחות, שהרי הנבחנים ה"מצטיינים" לא צריכים להיבחן בבחינה נוספת ברמה של 5 יחידות!), עלול להיות בעייתי. לדוגמה –גם כשהפסיכומטרי הוא 700, הציון המשוקלל רחוק מעמידה בתנאי הסף של קבלה לרפואה, להנדסה, לפסיכולוגיה – למעשה כל חוג לימודים יוקרתי באוניברסיטת תל אביב!

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

לסיכום: גם המשך הבדיקה של "הנעשה בעולם החינוך" בעשור האחרון מראה, שיש שינויים, ואפילו רבים, אבל מבין אלה שנבדקו – אף לא אחד שיפר את רמת הלימודים. בפוסט הבא אציג מספר נתונים על השפעת השינויים בתחום החינוך שהרעו את מצב המחוננים הנמצאים במערכת החינוך.

מקורות

דויד, ח. (9.11.22). חזרה ל-'10 השקרים, האמונות הטפלות וחצאי האמיתות הקשורים לחינוך'. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=5930

למ"ס (2014). שנתון סטטיסטי לישראל מס. 65. נדלה מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: https://www.cbs.gov.il/he/Pages/search/yearly.aspx

למ"ס (2022).שנתון סטטיסטי לישראל מס. 73. נדלה מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: https://www.cbs.gov.il/he/Pages/search/yearly.aspx

קשתי, א. (27.10.22). ציוני הבגרויות בעלייה מתמדת, אבל רמת התלמידים נותרה דומה. נדלה מאתר עיתון הארץ https://www.haaretz.co.il/news/education/2022-10-27/ty-article/.premium/00000184-15e7-d4e5-a3e6-f7ffcaff0000

תגמול דיפרנציאלי לחטיבות העליונות – שנה"ל תשפ"ב 2022 (2022). מדינת ישראל משרד החינוך המינהל הפדגוגי אגף א' חינוך על יסודי. נדלה מאתר https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/HighSchool/tagmul_difrenziali