הגענו – מה הלאה ? הזמנה לקבוצת ההר השני

ארנון רולניק | 24/8/2022 | הרשמו כמנויים

אני רוצה להזמינכם לקבוצת ההר השני. - זו אינה הזמנה לטיול מאורגן להר כלשהו  אפילו לא  לטרק באלפים.  זו הזמנה לקבוצה .קבוצה של מטפלים. מטפלים  שסיימו או עייפו מלטפס בהר הקרירה.  ומחפשת נופים חדשים . קבוצה שתחקור ביחד  נוכחות חדשה  במישורים וגבעות החיים . קבוצה שתבנה על סמך  ספרו של David Brooks  הנקרא  The Second Mountain ועוסק בשלבים בחיים.

ד"ר מאיר נעמן ואנוכי  מחזיקים כל אחד בוותק של  יותר מ 40 שנה במקצוע ועדיין רוצים ללמוד ולהתנסות. אנחנו עוד זוכרים את הרגעים שקארל רוג'רס גילה עבורנו את החוויה של עבודה קבוצתית. ומאז אנו משתעשעים בעולם זה בפורמאטים שונים. מאיר ייסד כבר לפני עשרים שנה קבוצה שקרא לה "מטפלים באמצע הדרך" . עכשיו כשהמיקום שלנו הוא כבר קצת אחרי אמצע הדרך... החלטנו להקים קבוצה חדשה.

תחילה רצינו לקרוא לקבוצה " הגענו  - מה הלאה" אבל  אז קראנו את הספר  the second mountain המתאר את ההתפתחות של אנשים באמצעות דימוי של שני הרים. ראו להלן את התאור היפה של ברוקס   (מתורגם באופן חלקי על ידי גוגל ועל ידי)

ההר הראשון

"בהר הראשון אנחנו מתארים  אנשים שסיימו את לימודיהם, התחילו את הקריירה שלהם או הקימו משפחה, וזיהו את ההר שהם חשבו שהם נועדו לטפס: אני אהיה שוטר, רופא, יזם, ועוד.

 בהר הראשון, כולנו צריכים לבצע משימות חיים מסוימות: לבסס זהות, להיפרד מהורינו, לטפח את הכישרונות שלנו, לבנות אני יציב  ולנסות להטביע חותם בעולם.

אנשים המטפסים על ההר הראשון מבלים זמן רב במחשבה על המוניטין שלהם. הם לעיתים מודדים את עצמם . איפה אני מדורג?

המטרות על אותו הר הראשון הן המטרות הנורמליות שהתרבות שלנו תומכת בהן - להיות סיפור הצלחה, להיות נחשב, להיות מוזמן למעגלים החברתיים הנכונים

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

זה כל הדברים הרגילים: בית נחמד, משפחה נחמדה, חופשות נחמדות, אוכל טוב, חברים טובים וכו'.

על המעבר בין שני ההרים

יש אנשים שמגיעים לפסגת ההר הראשון, טועמים הצלחה ומוצאים את זה. לא מספק. "זה כל מה שיש?" הם תוהים. הם חשים שחייב להיות מסע עמוק יותר שהם יכולים לעשות.

אנשים אחרים יורדים מההר הזה בגלל כישלון כלשהו. משהו קורה לקריירה שלהם, למשפחה שלהם או למוניטין שלהם. פתאום החיים לא נראים כמו עלייה קבועה במעלה הר ההצלחה; יש לו צורה אחרת ומאכזבת יותר.

עבור אחרים, קורה משהו בלתי צפוי שמפיל אותם לרוחב: מוות של ילד, פחד מסרטן, מאבק בהתמכרות, איזו טרגדיה משנה חיים שלא הייתה חלק מהתוכנית המקורית. לא משנה מה הסיבה, האנשים האלה כבר לא נמצאים על ההר. הם נמצאים למטה בעמק התמיהה או הסבל.

לעונות הסבל הללו יש דרך לחשוף את החלקים העמוקים ביותר של עצמנו. אנשים במורד ההר הראשון  מקבלים  תזכורת שהם לא רק החלקים של עצמם שהם מציגים לראווה. יש בהם רובד נוסף שהם הזניחו, מצע שבו חיים הפצעים הכהים והכמיהות החזקות ביותר. חלקם מתכווצים לנוכח סבל מסוג זה. 

על מה אפשר שיקרה בהר השני

ברוקס מציע  שבהר השני רואים עמוק יותר פנימה ומחפשים את היכולת בסיסית להתעלות מעל העצמי ולהתמקד באחרים.  הוא אומר שכשאנשים נתקלים בכמיהה הזו, הם מוכנים להפוך לאדם שלם. הם רואים דברים מוכרים בעיניים חדשות. סוף סוף הם מסוגלים לאהוב את רעם כמו עצמם, לא כסיסמה אלא מציאות מעשית.

אנשים  בהר השני  כבר לא מתעניינים במה שאנשים אחרים אומרים להם לרצות. הם רוצים לרצות את הדברים שבאמת שווה לרצות.  העולם אומר להם לרצות עצמאות, אבל הם רוצים תלות הדדית - להיות מרותקים לרשת של מערכות יחסים חמות. העולם אומר להם לרצות חופש אינדיבידואלי, אבל הם רוצים אינטימיות, אחריות ומחויבות. העולם רוצה שהם יטפסו בסולם וירדוף אחרי הצלחה, אבל הם רוצים להיות אדם עבור אחרים.

ברוקס יגיד שהר הראשון עוסק בבניית המעמד המקצועי, ההר השני עוסק מיתון החשיבות של עניני סטטוס. אם ההר הראשון הוא אליטיסטי - עולה למעלה - ההר השני הוא שוויוני - שותלים את עצמך בין מי שצריכים, והולך איתם זרוע בזרוע. אתה לא מטפס על ההר השני כמו שאתה מטפס על ההר הראשון. אתה כובש את ההר הראשון שלך. אתה מזהה את הפסגה, ותופס את דרכך לעברה. לעומת  זאת אתה נכבש על ידי ההר השני שלך. אתה נכנע לאיזו זימון, ועושה כל מה שצריך כדי לענות לשיחה ולטפל בבעיה או העוול שעומדים לפניך.

בהר הראשון אתה נוטה להיות שאפתן, אסטרטגי ועצמאי. בהר השני אתם נוטים לקשרים  אינטימיים משמעותים.

מאיר נעמן  השותף עימי ליצירת הקבוצה מצביע על דמיון מעניין לספר  "למה שלא תחייה פעמיים" שנכתב ב- 2008 ע"י פרופ' קרלו שטרנגר ואריה רוטנברג (LIFE- TAKE 2 ),

גם בספר זה מדובר על שנוי  באמצע החיים שאנו נדרשים לעשותוו באמצעות הערכה אמתית של חזקות וחולשות, תוך ויתור על  פנטזיות בכדי לאפשר מימוש הפוטנציאל האמתי הגלום בנו,  ובחירה בהחלטות  שיביאו  ולחיים אותנטיים ומספקים

על הקבוצה למטפלים

לכאורה אנחנו הפסיכולוגים מראש שייכים למטפסי ההר השני – הרי אנו מכווננים לעיסוק באחר ובסבלו . ובכל זאת דומני שמשהו בקריירה שלנו היה מאוד השגי: להיות תלמידים טובים בתיכון כדי להתקבל ללימודי תואר ראשון, ואח"כ  המאמץ חסר הפשרות להתקבל לקלינית, להתמחות אולי גם לעשות תואר שלישי ועוד ועוד. ואח"כ - כל כך הרבה השקענו בהדרכות וגם הפכנו למדריכים בעצמנו, חלקנו גם נסע ל ללימודי דוקטראט או פוסט  - וכן פגשנו לא מעט אנשים בואדי, במעבר בין ההרים. אבל לאן יוביל המעבר שלנו לאן אנחנו חותרים? בזה תעסוק הקבוצה שלנו.

אנו מציעים לעמיתנו המטפלים להצטרף לקבוצה לא גדולה של אנשים שהיו בהר הראשון ומחפשים את דרכם להר השני

בקבוצה  נוכל להביא את ההתלבטויות שלנו  בשלב זה שאנו כבר פסיכולוגים מבוססים: ראו למשל  מונולגוג  אפשרי של משתתף אפשרי בקבוצה כזו. אדם שהוא סיפור הצלחה בהמון מובנים:

“כשאני מסתכל לאחור באופן כללי על השגיאות והכישלונות והחטאים של חיי, הם נוטים להיות כשלים של השמטה, כישלונות להיות באמת עבור האנשים שהייתי צריך להיות קרוב אליהם.  התחמקות, התמכרות לעבודה, הימנעות מקונפליקטים, אי אמפתיה וכישלון להתבטא בגלוי.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

יש לי שני חברים ותיקים ויקרים שגרים 250 מייל ממני, למשל, והצד שלהם בחברות דרש סובלנות וסלחנות עצומים, על כל הפעמים שהייתי עסוק מדי, לא מאורגן מדי, מרוחק מדי כשהיו שם. צריך או רק זמין. אני מסתכל על החברות היקרה ההן בהכרת תודה מהולה בבושה, והדפוס הזה - לא להיות נוכח במה שאני אוהב כי אני מעדיף זמן על פני אנשים, פרודוקטיביות על פני מערכת יחסים - הוא מוטיב שחוזר על עצמו בחיי.".

טקסט זה גם הוא נכתב על ידי ברוקס. שאכן  לא רק שהיה סיפור הצלחה (פרשן בכיר בניויורק  טיימס , מחבר של מספר רבי מכר) אלא כתב גם בעצמו על המאפיינים של האנשים המצליחים) אבל דווקא בשלב זה של חייו  הוא בוחר לדבר על ההר השני ההר בו הוא מוותר על ההשגיות לטובת  חיים  ממוקדי-קשר  ומוכווני זולת.

הקבוצה תהיה היברידית כלומר חלק מהפגישות (ובמיוחד הראשונות) יתקיימו פנים לפנים וחלקן  יתקיימו מרחוק.

העבודה הקבוצתית מרחוק פותחת אפשרויות חדשות שלא היו קיימות לפני עידן הזום והסקייפ. יחד עם חיים וינברג ועם אדם לייטון אנו עורכים כעת ספר  (שלישי בסדרה)  העוסק אך ורק בקבוצות המתנהלות מרחוק. אנו כותבים שם כי המעבר לעבודה מרחוק הוא אולי ההזדמנות החשובה להרחבת  השימוש בטיפול קבוצתי. בעוד שקבוצות שהיו מבוססות על מעגל כסאות של אנשים הנוסעים ממרחק כדי להגיע למקום המפגש – הרי טיפול קבוצתי מרחוק מאפשר הקמת קבוצה בקלות יחסית ללא המאמץ לגייס אנשים הגרים באזור דומה.

המחקר  והנסיון בתחום הקבוצות המתנהלות באמצעות האינטרנט מראה שהוא יעיל לא פחות מקבוצות הנפגשות באותו החדר. במקרה שלנו  אנו מקווים שהדבר יהיה עוד מוצלח יותר שכן נשלב מפגשים  "קלאסים במעגל" עם מפגשים בזום

איך נרשמים:

מטפלים שחווית ההר השני מדברת אליהם מוזמנים לפנות לד"ר מאיר נעמן  meir.naaman@gmail.com  ולארנון רולניק rolnick@gmail.com