אחרי עשרים שנה, שוב אינני ילד
עלון פסיכולוגיה עברית | 20/1/2019 | הרשמו כמנויים
ברשתות החברתיות התרוצץ השבוע מעין תרגיל ויזואלי-רגשי בו אנשים מפרסמים תמונה עדכנית שלהם, ולצידה תמונה משנת 2009, לפני עשור בדיוק. בפוסטים המלווים ניסו אנשים לומר משהו על השינוי שחל בהם, בחייהם – לאחת נוספה אהבה ושני ילדים, אחר מציין את שדרת הקמטים בצד העיניים, ואחרת כותבת שב2009 התבוננה במראה ולא ידעה מה היא רוצה מעצמה, היום היא יודעת. אנחנו נעזרים בנקודות ציון כדי לעצור רגע ולהתבונן, להעריך את הליין-אפ של חיינו – מה השתנה לטובה? מה עומד במקום? מה התגבש, ולעומת זאת – מה התקשח? המבט ארוך הטווח יכול לשחרר אנחת הקלה, או לכווץ לרגע את הלב. בהווה הוירטואלי שלנו, המבט לאחור מגובה בתעוד אינסופי, של תמונות ומילים, שהופכים את כל משימת המבט לאחור לקונקרטית יותר, וגם לכזו המוצגת החוצה, ולא רק נחשבת ומורגשת בפנים - מעניין איך כל זה משפיע על הערכת השינוי, על הזיכרון. אז איפה אתם הייתם לפני עשר שנים?
ובינתיים, אנחנו ממשיכים לעשות את מה שעשינו גם לפני עשר שנים – לספק לכם חומרים מקצועיים חדשים היישר מן השטח –
הודעות ממומנות
החלה ההרשמה לתוכנית 'מפת דרכים'- בית הספר לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית במרכז ויניקוט בישראל
לפרטים נוספים- לחצו כאן
ההרשמה לתכנית למטפלים באומנויות ולתכנית המתקדמים תפתח ב 01.03.19
הרשמה ללימודי תעודה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
לפרטים וטפסי הרשמה לחץ כאן.
ב- 20.2.19 נקיים יום פתוח. בואו להתרשם!
בואו ללמוד כלים יישומיים לגישת המיינדפולנס עם ילדים, בקורס וידאו אינטרנטי
לפרטים לחצו כאן.
תנועתיות יתר קושרה לקשיי קשב על רקע מולד או נרכש ולקשיים בוויסות הרגשי. עינת ארד מציגה במאמרה את 'צלחות מסתובבות' - כלי מקורי שפותח במסגרת טיפול באמנות עם ילדים במטרה לאפשר למטופלים הסובלים מאי שקט תנועתי חוויה יצירתית ומהנה המספקת תחושה של שליטה והתנסות בוויסות. תיאורי המקרה המובאים בו ממחישים את השימוש בכלי לצורך הערכה והתערבות כאחת.
כנס ISPS האחרון, "פסיכוזה: בין בדידות לקהילה", עסק בקשרים שבין פסיכוזה לבדידות (אצל המטופל והמטפל כאחד), בניתוק מהקהילה שמתלווה לאבחנה ולעתים גם לטיפול בפסיכוזה ובפתרונות הקהילתיים שניתן ונכון להטמיע בתחומי הטיפול והשיקום. אדם לאוב מביא לנו סקירה עשירה ואישית לכנס, במהלכו הרהר גם בבדידותו שלו, בשייכות שלו לקהילת ISPS, בהשפעה שיש לחוויות פנימיות וסביבתיות על פסיכוזה וכן בחוויות של תקווה וייאוש בנוגע למצב בארץ, לטיפול בחולים פסיכוטיים וליכולות שלי לחולל שינוי.
פרופ' עמיה ליבליך, חובבת מסורה של המשוררת לאה גולדברג, צפתה במחזה 'לאה' שמוצג במוזיאון תל אביב, המבוסס על הרומן 'והוא האור', הרומן השלם היחיד שהוציאה המשוררת לאור בחייה, ובו גיבורה בת דמותה.
שולחנה של יו"רית חטיבת הפסיכולוגים במח"ר עמוס השבוע כבכל השבוע - תוכלו לקרוא על פגישה ראשונה וחשובה שנערכה במשרד האוצר ועסקה בשכרם של הפסיכולוגים, ועל מאבק החטיבה למען זכויותיהם של הפסיכולוגים עובדי אגד מרפאות תל אביב יפו.
לקראת טו בשבט, ד"ר מרים אבנרי כהן תוהה על האופן בו אפשר כאנשי מקצוע להעמיק שורשים אבל גם להרחיב את הצמרת - להעמיק בלמידה, אבל שהמעשים יהיו מרובים מן החכמה.
ובבלוג 'הרצאה בנעלי בית' תוכלו לצפות בהרצאות מהכנס 'פרשנות ומעבר לה: מבט רב-מימדי' של התכנית לפסיכותרפיה, המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה, אונ' תל אביב.
•
"אחרי עשרים שנה
שוב אינני ילד
תמו נעורי
שיבה זרקה במלך
רק את עודך עימי
איתך שוב אל עצמי
אני חוזר."
(מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: שמוליק קראוס)