כל העומדים צחקו למראה, מה שסיפרתי אמת ויציב
עלון פסיכולוגיה עברית | 19/11/2017 | הרשמו כמנויים
נראה כי אי אפשר לדון באירועי השבוע שחלף מבלי לעצור ולדבר על המשבר שהידהד בעולם הטיפול בארץ. האינטימיות והמוגנות של חדר הטיפול נחשפה ונפרצה עם בקשתם של הפרקליטות להעביר רשומות של טיפול פסיכולוגי כראיות מסייעות במשפט אונס. דלת החדר הסגור שנפרצה לרווחה מפנה סימני שאלה גם כלפינו, המטפלים. מהי היכולת האמיתית שלנו להבטיח סודיות עבור מטופלינו? מהי המחויבות המקצועית שלנו? מהי יכולתנו ומחויבותנו לנקוט עמדה? כאמור, בתחילת השבוע התבשרנו על פגיעה חמורה בפרטיותן של מטופלות שמתלוננות על פגיעה מינית, כאשר הפרקליטות חייבה את אחת המתלוננות על אונס להעביר את כל הרשומות של המטפלת שלה, מטיפול פסיכולוגי שנמשך שנים, לידי הפרקליטות (ודרכה גם לידי הנאשם). הובהר למתלוננת שסירוב למלא את הדרישה באופן מלא יוביל להפסקת ההליך המשפטי. בתגובה הוציאו מועצת הפסיכולוגים, הפסיכולוג הארצי והסתדרות הפסיכולוגים בישראל נייר עמדה בנושא "הגנה על החסיון הפסיכולוגי", בו הם כותבים כי "שמירת הסודיות הטיפולית הינה המסד המרכזי עליו מבוסס כל קשר טיפולי, ותנאי הכרחי לכך שהטיפול הפסיכולוגי ייטיב עם המטופל". אנחנו מזמינים את חברי הקהילה לתרום מדעותיהם וחוות דעתם המקצועית בנושא, שנראה כי עורר דיון חשוב שימשיך ויתנהל. ומענייני השעה למאמרי השבוע, שנוגעים גם הם בדרכם בנושאים שבציבוריות הישראלית. רועי סמנה בטורו "אילוף עריות- על פרברטיזציה בחסות התקשורת" דן באזכורים התקשורתיים ההולכים וגוברים לגילוי עריות כמו גם המיתוג מחדש של המדיה לטאבו עתיק יומין זה. ביוגרפיה חדשה של סבינה שפילריין מאת אנג׳לה סלס דנה בשאלה מדוע התנועה הפסיכואנליטית בחרה למחוק מההיסטוריה שלה את סבינה שפילריין. שפילריין השתייכה לחברה הפסיכואנליטית הוינאית, ונחשבת לפסיכואנליטיקאית הראשונה בעולם לילדים ולמי שהביאה את הקליניקה הפסיכואנליטית למוסקבה. ביחס לתארים המרשימים האלה, היא נותרה לא ידועה בשדה הפסיכואנליזה ולא זכתה להכרה על תרומותיה לתיאוריה ולפרקטיקה הפסיכואנליטית. במאמרם "עץ וריזום במרחב הטיפול הקבוצתי" בוחנים לימור אברהמי ואבי ברמן כיצד מושגי העץ והריזום (עשב) של ההוגים דלז וגואטרי עשויים לתרום להבנת רעיונותיהם של פוקס ושל ביון אודות הטיפול הקבוצתי האנליטי, ולפרקטיקה הטיפולית הקבוצתית. המאמר מציע כי גמישות במעברים בין החשיבה העצית לחשיבה הריזומטית יכולה לתרום להיחלצות ממצבי קיפאון ותקיעות בקבוצה. ד"ר אילנה לח מבקשת להתבונן בתהליכים המתרחשים בישראל של 2017 מבעד למושגי המוסר של האנליטיקאי אריך נוימן, אשר ספרו "פסיכולוגית המעמקים ומוסר חדש" מתאר את הרוע שבנפש האדם ואת הדרך המסוכנת בה מושלך הרוע הזה על האחר, הזר. בפרט, המאמר מבקש לבחון את פעילות ארגון "שוברים שתיקה" ואת התגובה של החברה הישראלית אליה, מתוך החשיבה הנוימניאנית על החברה ועל האינדיבידואל שבתוכה. במדור הספרים אנחנו שמחים להביא מספר פרקים מספרו של יאיר כספי, "הילד שכמעט הציל את אמו". הילד שכמעט הציל את אמו הוא סיפור ניסיונו של המחבר יאיר כספי להתמודד עם פציעה שהוא נושא עמו מן השנים בילדותו שבהן חי לבדו עם אמו, שמחלת הנפש שלה הלכה והחמירה, כשהמחבר נע בין הזדהות עמה, פחד ממנה, ומאמץ רב שנים למלט את נפשו: “הלכתי לשחרר את עצמי וחיפשתי את כל מקומות מאסרי.“ בבלוג כתיבה יצירתית, שיר חדש פרי עטה של רוית ניסן. לבסוף, אנחנו שמחים להציג בפניכם בלוג חדש, "הרצאה בנעלי בית". בלוג זה ירכז סרטונים של כנסים, הרצאות וימי עיון שונים, במטרה לשמש כמאגר דינאמי של חומרים מקצועיים עכשוויים. תודות לטכנולוגיה, ההקשבה והלמידה תוכלנה להתבצע מהכורסא הנוחה ובזמן המתאים, בבחינת "להיות כאן ולהרגיש שם". מוזמנים להיכנס, להתרשם, ללמוד ואף לשלוח חומרים. קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן וְאַבָּא שֶלִּי הִכָּה אוֹתִי. כָּל הָעוֹמְדִים צָחֲקוּ לַמַּרְאֶה, מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב. קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן אַבָּא הִכָּה עַל כַּף יָדִי. הוּא אָמַר שֶהִיא כַּף יָד רְשָעָה. מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב. קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן אַבָּא חָדַל מֵהַכּוֹת אוֹתִי. הַיָּד הָרְשָעָה צִמְּחָה אֶצְבָּעוֹת וְכָל מַעֲשֶיהָ שָרִיר וְקַיָּם. קַוִים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן פַּחַד לוֹחֵךְ אֶת הַכַּף הָרְשָעָה אַבָּא חָדַל מֵהַכּות אוֹתִי אַךְ הַפַּחַד הַזֶּה שָרִיר וְקַיָּם. (השיר "כף יד רשעה" מאת דליה רביקוביץ, שהשבוע חל יום הולדתה)Photo by Robert Collins on Unsplash
- פרסומת -
- פרסומת -
