המשחק שנועד לשעשוע והנאה הוא פעולה בסיסית וחשובה המלווה אותנו מילדות ועד בגרות. לפעולת המשחק יש חשיבות רבה עבור ילדים, כאשר לפי התפיסה הרווחת הם משתמשים בו על מנת להמחיז, לייצג, לתקשר ולפרוק את הפנטזיות הלא מודעות שלהם. טיפול רגשי באמצעות משחק נשען על טענה זו ומאפשר לילדים, בעודם משחקים, להביע את עצמם, להעלות תכנים פנימיים ולעבד את הפנטזיות הלא מודעות. המשחק גם מאפשר למטפל ליצור קשר עם המטופל הצעיר ולבנות עמו ברית טיפולית בסביבה נעימה, מוכרת ולא מאיימת.
המשחק הוא כלי מרכזי בעבודה טיפולית עם ילדים, והעסיק תיאורטיקנים כבר מראשית דרכה של הפסיכואנליזה. למשל, לפי דונלד ויניקוט אדם מסוגל לשחק כשהוא מחובר למשאביו הפנימיים ומשתמש בהם באופן ספונטני, יצירתי וסובייקטיבי ובה בעת מחובר לזולת ולמציאות, והוא קשור ביכולת להתרכז במחשבות, בעשייה וביצירתיות תרבותית ומדעית. קליין, לעומת זאת, טענה שמשחק של ילדים מקביל לחלומות ולאסוציאציות חופשיות של מבוגרים, מבטא משאלות לא מודעות ומאפשר ייצוג של דמויות מופנמות, בדרך סמלית.
ברשימת קריאה זו תמצאו מאמרים העוסקים בטיפול במשחק, מנקודות מבט מגוונות ועכשוויות: טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות משחק (CBPT), טיפול במשחק בהשראת שיטת הטיפול הדינמי החווייתי הממוקד (EDT), טיפול באמצעות סליים, טיפול באמצעות משחקי מחשב ופלייסטיישן, טיפול במשחק "מבוכים ודרקונים"; כמו כן, תמצאו מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של הטיפול במשחק, כמו משמעות המשחק המובנה בטיפול, וביטויים של תהליכים טיפוליים חיוניים דרך משחק,.
רועי ליס | 3/29/2022
גישות טיפוליות שונות הצביעו על היעילות של טיפול באמצעות משחק, והציעו המשגות וטכניקות מגוונות - כל גישה מתוך תפיסת עולמה והבנתה את המנגנונים הפעילים והמתקנים בנפש האדם. במאמר זה, רועי ליס מבקש להציג, לפרט ולהדגים, כיצד ניתן לשחק באופן תרפויטי על פי הגישה הקוגניטיבית – התנהגותית; זאת באמצעות התמקדות בארבעה מרכיבים מרכזיים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי: המשגת מקרה, כתיבת תכנית טיפולית, המרכיב ההתנהגותי והמרכיב הקוגנטיבי, ושני תיאורי מקרה.
רות דרדיקמן - עירון | 5/10/2020
בתקופתנו גוברת הדרישה לטיפול במסגרות מוגבלות בזמן, תוך הצגת תוכנית טיפולית ומטרות אופרטיביות לטיפול – דרישה מאתגרת במיוחד עבור מטפלים בילדים. הגישות הפסיכודינמיות הקלאסיות לטיפול בילדים מצטיינות אמנם בעושרן התיאורטי, אך לא מספקות למטפלים דרכים ברורות להמשגת מקרה שאפשר לגזור ממנה טכניקה מפורטת לטיפול. במאמר זה יוצג פיתוח מקורי של שיטת הטיפול הדינמי החווייתי הממוקד (EDT - Experiential Dynamic Therapy) המתאים אותה לטיפול בילדים, נוער ומשפחות. פיתוח זה מאפשר ליצור המשגה דינמית ברורה לקשיים המלווים את הילד ומשפחתו, מציע מספר כלים טיפוליים ברורים להשגת מטרות הטיפול כפי שהן נגזרות מההמשגה, ומאפשר להגיע להישגים טיפוליים עמוקים ויציבים בזמן קצר יחסית. במאמר מוצגת סקירה קצרה של העקרונות התיאורטיים של טיפול דינמי חווייתי ממוקד בילדים, והם מודגמים באמצעות תיאור מקרה.
יואב פישר | 12/3/2017
החומר דמוי הבצק הקרוי "סליים" פשט במשחקיהם של ילדים. בהיותו בעל פוטניצאל לעבודה בעלת משמעות טיפולית עמוקה, הוכנס הסליים גם לחדר הטיפולים. סגולותיו הייחודיות של חומר זה טמונות ביכולתו להחזיק מוטיבים מעולמות ראשוניים ודחפיים, בד בבד עם תכנים מפותחים ומאורגנים יותר. השימוש בסליים ככלי טיפולי המוצג במאמר זה נשען על גישת פסיכותרפית הצבע, אשר מציעה טיפול במבנה ובתוכן בדרך עקיפה ומעמיקה. התמרת ערכם הסגולי של חומרים להתערבויות טיפוליות מוצגת במאמר זה בהרחבה באופן מילולי וגראפי.
אורנית ברגר | 10/26/2014
טיפול באמצעות משחק היא שיטת טיפול רווחת ומקובלת לטיפול נפשי ורגשי בילדים. סוגי המשחק או הצעצועים שיכולים לשמש ככלי טיפולי מגוונים ורבים. בשנים האחרונות, במקביל לשגשוג בפופולריות של משחקי המחשב, החלו פסיכולוגים ומטפלים רגשיים לשלב משחקי מחשב בהליך הטיפולי ולהתייחס למשחקים הללו ככלי טיפולי מן השורה. עיקר המסקנות שעלו מסקירת ספרות בנושא, הצביעו על כך שההשפעה של משחקי מחשב על ההליך הטיפולי, אינה שונה מההשפעה שיש לצעצועים ולמשחקים מסורתיים יותר. כמו כן, הממצאים מצביעים על יעילותם של משחקי המחשב ביצירת הקשר הטיפולי, בבניית אמון ובשיפור של מנגנוני בקרה וויסות. במאמר זה אסקור את הספרות שעוסקת בנושא ואציג מקרה טיפולי שבו נעשה שימוש במשחק מחשב, כחלק מפסיכותרפיה עם מטופל כבן 10.
עופר תמנע | 3/10/2007
הלקות האספרגרית היא במהותה בתחום הבין אישי. קשה להתמודד איתה בטיפול רגשי הבעתי או פסיכולוגי קונבנציונאלי ולכן נחוץ כלי שמתמקד בכללים ובחוקים. כאשר המטופל האספרגרי יושב מול פסיכולוג בטיפול רגשי התובע חקירה רגשית ובין אישית, הרי מלכתחילה וללא קשר ליחסים הבין אישיים עם המטפל, הטיפול מצטייר כ"מאיים". לעומת זאת, בטיפול שבמרכזו המשחק בסביבה הווירטואלית, המטופל מרותק אל המציאות הווירטואלית והיא משאירה את המטפל ואת הטיפול "חפים מכל אשמה". הטיפול הווירטואלי מאפשר הרחקה של עדות רגשית ואינטימית מהמטופל. הטיפול הווירטואלי משתמש במציאות המצטיירת על המסך כמחוללת מציאות המזמנת התנסויות, מאתגרת, מעודדת קשר עם המציאות, פענוח המציאות, חתירה להבנה של מערכת החוקים המפעילה אותה ורצון לפעול על פיה. המציאות הווירטואלית והמפגש שלה עם המציאות האמיתית המתבטאת בחוקי החדר מסייע להתמודדות עם מקרים אמיתיים המתרחשים בעולם האמיתי מחוץ לחדר הטיפול בחצר בית הספר, בבית, ברחוב ובכל מקום אחר.
דנה מרואלי | 2/2/2012
"מבוכים ודרקונים" הוא משחק תפקידים שולחני שבו המשתתפים יוצאים למסעות בעולמות דמיוניים באמצעות דמויות שונות שכל משתתף עיצב בעצמו. על אף שהשילוב בין משחקי תפקידים לבין התרפיה במשחק והתרפיה באמצעות סיפור (ביבליותרפיה) הוא שילוב מתבקש, הוא טרם נבדק לעומק; מאמר זה מבקש לבחון את הפוטנציאל התרפויטי בשילוב זה בקבוצה טיפולית עם ילדים.
9/15/2020
לפי התפיסה הרווחת, שיטות הטיפול הפסיכואנליטי בילדים הן פיתוחים של הטיפול הפסיכואנליטי במבוגרים. במאמר זה, ג'יי בי פרנקל, פסיכולוג אמריקאי, מציע שטיפול בילדים הוא לא צורה של טיפול במבוגרים שמותאמת לילדים, אלא סוג טיפול נפרד בפני עצמו. הוא סבור שהמשחק הוא לב העבודה הטיפולית עם ילדים, וכי הוא טומן בחובו תהלכים שכוללים אינטגרציה בין חלקי עצמי מנותקים, סימבוליזציה והכרה הדדית, וכן התמודדות עם מערכות יחסים בין העצמי לאחר.
יעל טרייבר | 12/17/2017
המשחק החופשי מהווה נדבך חשוב בהתפתחותם של פעוטות וילדים, ומכיל אלמנטים של יצירתיות, דמיון ויכולת הסמלה. אי היכולת לשחק משחק חופשי יכולה להיגרם בשל יחסי אם-תינוק לא תקינים, שמשפיעים על התפתחות האגו והקשר שלו עם הלא-מודע. המשחק המובנה שנבחר על ידי הילד בטיפול, יכול להוות חלופה מתאימה עבור אותם שאינם מסוגלים לשחק משחק חופשי או ליצור. חוקיו הברורים והמוכרים מהווים מרחב ביניים בטוח עבור ילדים מרקע מורכב. באמצעות שני תיאורי מקרה תוצג משמעותו של המשחק המובנה, רבדיו הסמליים וההשלכתיים, וכן הקשר הטיפולי שיכול להתפתח לצידו.
