מראשיתה האנושות עוסקת בסוגיית הידיעה ואי-הידיעה - בתשוקה לדעת, להבין, לרדת לפשרם של הדברים, אך גם בתשוקה ובפחד שלא לדעת. בפסיכותרפיה יש מחד עיסוק רב בניסיון לדעת, לרדת לעומקה של הנפש ולהבינה, אך ישנו גם עיסוק גובר באי-ידיעה - בהיעדר היכולת להבין את החוויה האנושית עד הסוף, ובאתגר שבהתמודדות עם חוויה זו.
ברשימה שלפניכם מופיעים מאמרים שעוסקים בתשוקה ובקושי לשאת ידיעה ואי-ידיעה מזוויות שונות: בפסיכותרפיה פסיכודינמית ובהדרכה, בטיפול פסיכולוגי במצבי מחלה ובעבודה טיפולית המשלבת אמנות, דרך עיניהם של הוגים שונים, מפרויד ועד ר׳ נחמן מברסלב.
רועי סמנה | 8/28/2010
לאורך השנים התייחסה הספרות הפסיכואנליטית פעמים רבות, בהקשרים שונים, לתשוקה לא לדעת ולקושי לשאת את חווית אי-הידיעה. מאמר זה בא לסקור, לאסוף ולארגן את אוצרות הידע הללו ומטרתו המרכזית היא להזכיר לנו את ייסורי הידיעה (הכאב, הסכנה, האחריות הכבדה ותחושת אי-הידיעה) ואת מכאובי חווית אי-הידיעה (המפגש עם הבלתי-ידוע, הפרידה מהמוכר וההתמודדות עם פגיעה נרקיסיסטית), על מנת שנוכל להיות אמפתיים יותר לצורך שלנו ושל מטופלינו להימנע משניהם.
מתן הולנד | 7/18/2021
הדרכה בפסיכותרפיה שונה במהותה מהדרכה בתחומי ידע אחרים במובן זה שאינה קשורה אך ורק להעברת ידע. למעשה, פעמים רבות המדריך נדרש דווקא ללמד ולטפח את המוכנות של המודרך לשהות במרחב של אי-ידיעה. מאמר זה דן בחווית אי-הידיעה בפריזמה של מונחים הלקוחים מתורות בודהיסטיות כגון "ריקות" ו"תודעת מתחיל". בהקשר זה, ניתן למצוא השקות בין החשיבה הבודהיסטית, לבין משנתם לטיפול של פסיכואנליטיקנים כגון ביון וויניקוט. לימוד אי הידיעה הוא פרדוקס מעניין שכדאי להכיר בו על מנת לשפר את חווית ההדרכה, הן עבור המדריך והן עבור המודרך.
תמר משעול שמעוני | 7/8/2012
מאמר זה יעסוק בהשפעות ההדדיות בין גוף לנפש בכלל, ובמצבי מחלה בפרט. האם הנפש היא הגורמת לתופעות גופניות או שלאחרונות קיום העצמאי מתהליכים נפשיים? זוהי שאלה שכיחה בשיח היומיומי ובספרות הרפואית והפסיכולוגית סביב מצבים של קושי גופני. במאמר מוצעת עמדה של אי ידיעה בקשר לאופי המדויק של קשרי גוף-נפש. עמדת אי הידיעה מאפשרת שחרור מאשמה והגברת תחושת השליטה ויכולת ההתמודדות עם המחלה והכאב, ובכך מקלה על הסבל. בתוך עמדת אי הידיעה טמון פוטנציאל לשילוב בין קבלת המצב לבין שינויו. המאמר מתייחס לכלים של מדיטציה והיפנוזה עצמית בהקשרים אלה.
ליאת נוימן | 5/18/2016
כנס ישראל השני לפסיכותרפיה עמד בסימן קלאסיקה, אתגר והתחדשות. הוא כלל מגוון הרצאות, דיונים, מושבים ותערוכת פוסטים, שעסקו בהשפעה ההדדית בין הפסיכותרפיה לרוח התקופה. ניתנה במה לסוגיות כגון שמירה על מסורות טיפוליות לעומת שיטות טיפול חדשניות וההתאמה לצרכים המשתנים של הפרט והסביבה, וכן הופנה מבט לשאלות על מטרות הטיפול, על מרחב הקשר הטיפולי, על מקום התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בחדר הטיפול ועל מהות הראיות להצלחת הטיפול.
רונית אמיר וראומה וינברג | 8/11/2019
עבודה טיפולית המשלבת אמנות, חוויה והמשגה מספקת קרקע פורייה לגילום של העצמי – אך גם לחיפוש אחריו ולהתוודעות אליו, להתמרתו ולבריאתו. מאמר זה עוסק בחקירת מצב אי הידיעה כמנוע לחוויה של חיפוש אחר ההתוודעות אל העצמי באמצעות עשייה אמנותית בטיפול. במאמר ניעשה שימוש במונח המקורי Co∞figuration field על מנת להמשיג את התנועה בין מתן צורה לעולמו של המטופל לבין החיפוש אחר הצורה המייצגת אותו ואת חומרי הנפש הלא מודעים שלו. מרכיביו השונים של המושג יוצרים מארג המגלם את תהליך נביטתה של הכרת העצמי בשדה ההתרחשות הדינמי הנוצר מהמפגש בין מטפל, מטופל ויצירה.
רונן יעקובסון | 9/24/2020
תקופת הקורונה שלחה את האנושות כולה למערבולת של אי ודאות. בעולם המערבי של היום, שבו אנו יודעים לפי Waze ברמת הדקות מתי נגיע ליעד, עברנו באבחה למצב של סטרס כתוצאה מחוסר יכולת לנבא האם מדפי המרכולים יכילו את הדרוש לנו, האם יהיו לימודים ועבודה מחר, האם נחלה או נהיה בבידוד, וכד׳. המאמר סוקר את המשמעות המכרעת של יכולת ניבוי העתיד, לאורגניזמים בטבע בכלל ולאדם בפרט, ומציג גם נקודת מבט שונה בה במקרים רבים האדם מוותר מרצון על מימוש יכולת הניבוי. המאמר בוחן את מקורות תחושת המתח אשר רבים מדווחים עליה בתקופת הקורונה, ושואל באילו מקרים ישאף האדם להגיע לניבוי טוב של העתיד ומתי יבחר להתעלם ממנו.
שי גיל | 1/19/2021
כמאתיים שנים ויותר לאחר פטירתו של ר' נחמן מברסלב, ההתעניינות ביצירתו העיונית והספרותית גוברת והולכת וממשיכה להזין את נפשם של רבים, דתיים וחילוניים כאחד. מאמר זה בוחן את הרלוונטית והתרומה הייחודית של ר' נחמן להתפתחות נפשית-רוחית של האדם בעת הזו, באמצעות התבוננות בתמות נבחרות מתוך הגותו וחיבורן לרעיונות הלקוחים מהגות פסיכודינמית ויונגיאנית.
תגובות
אין עדיין תגובות למאמר זה.