תמי פולק, עורכת
"אני לא זז, אל תזוזי!"
טיפול רב-מקצועי בילדים צעירים מהקשת האוטיסטית
אסיה
אדם הוא ילד שתפקודו
אוטיסטי באופן קיצוני. הוא נהג להחזיק כפתור צדף קטן של חולצה גברית ולמקם אותו במרכז שדה הראייה שלו, כמעין כתם עיוור, כשהוא מחפש באופן אובססיבי אחר הזווית המושלמת כדי להפנט את עצמו בנצנוץ האור על פני השטח שלו. הפרידה מהכפתור תפסה תאוצה רק בשנתו השנייה בגן. הוא טמן את הכפתור בכפל הזרת, הסיט אותו בהדרגה ממרכז שדה הראייה והתחיל להתבונן סביבו ולהשתמש בידיו באופן מינימלי לצרכים תפקודיים. באחת מפגישות הפסיכותרפיה, הוא הניח את הכפתור על דף, הקיף אותו בטוש, ויצר אינספור עיגולים זהים. ברגע קריטי אחד, הוא הרים את הכפתור, הסתכל עליו ממרחק והוסיף לעיגול שתי נקודות, שהקבילו לחורי התפירה. הוא אּפשר קישור לא טריוויאלי עבורו בין מגע לראייה ונשא את הידיעה שלאובייקט יכול להיות מבנה הטרוגני עיגול עם שני חורים. כעבור כמה פגישות עיבה את הנקודות הפנימיות. עיניים? אדם הוסיף בפנים חתומות קו אופקי בתחתית ובאופן נדיר הביט בי. הכפתור הגיע לקצה מסלולו מחפץ אוטיסטי לצורה, ומשם לייצוג של פנים אנושיות. מי יודע כמה זמן קינן לו הכפתור בקיפול הזרת, כאובייקט מעבר, מבלי שנדע.
ספר רב-משתתפים זה הוא פרי של עשרים שנות פעילות של גני שקד, מסגרת לילדים צעירים עם הפרעות מהקשת האוטיסטית, הפועלת תוך שיתוף פעולה יוצא דופן בין עיריית חולון, העמותה לילדים בסיכון, משרד החינוך ומשרד הבריאות.
הספר משקף עבודה רב מקצועית, חינוכית-טיפולית (סייעות, גננות, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פיסיותרפיסטיות, מדריכות DIR, פסיכולוגיות קליניות, פסיכותרפיסטיות, וליווי פסיכיאטרי) עם ילדים צעירים בספקטרום. הרשת הטיפולית הצפופה מתוארת מנקודות מבט שונות כשהחשיבה הפסיכואנליטית-התפתחותית מקשרת ביניהן ליצירת מארג מנומק בעל עומק תיאורטי וקליני.
לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:
תגובות
אין עדיין תגובות למאמר זה.