מקורות

פרופ' דורותי אספלאז, חוקרת, מומחית עולמית בתחום הבריונות הבית-ספרית, קוראת לעידוד ולפיתוח מחקר מתחום הפסיכולוגיה החינוכית ומתחום מקצועות הסיוע דוגמת הייעוץ החינוכי על בריונות בית-ספרית מובחנת על רקע להט"בופוביה - נטייה מינית, נטייה מינית נתפסת, זהות מגדרית וביטויי מגדר של תלמידים ותלמידות. בישראל בריונות על רקע להט"בופוביה איננה כלולה עד כה במצבור המחקרים המוקפדים על אודות בריונות בית ספרית - למשל, ראו מחקרו הענף ופורץ הדרך של פרופ' רמי בנבנישתי - ללא התייחסות למשתנים הללו באמתלה כי "הנושא רגיש אך חשוב". בדומה: הערכה לאקלים חינוכי מיטבי- אבחון והתערבות משנת 2001, סקר ניטור האלימות של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), התכנית הלאומית לנוער בסיכון, תכניות מחקר בינלאומיות עתירות משאבים, דוגמת התכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער, מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל וכן ממצאי המחקר הבינלאומי בנושא צמצום אובדנות במערכת החינוך 2015, אינם עורכים מחקרים על בריונות בית-ספרית על רקע להט"בופוביה, או כוללים במחקריהם את המשתנים: נטייה מינית וזהות מגדרית של תלמידים ותלמידיות, נערים ונערות. אזי נכון לינואר 2016 מסד הנתונים היחיד על אודות בריונות על רקע להט"בופוביה בישראל מושתת על שלושת סקרי האקלים החינוכי של פורום המחקר של ארגון הנוער הגאה - 2004, 2008, 2012. למותר לציין כי העדר המחקר על בריונות בית ספרית על רקע להט"בופוביה בישראל תוך שותפות הדוקה עם השירות הפסיכולוגי-הייעוצי עם הקהילה המחקרית של פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים באקדמיה, ועם מכוני מחקר מובילים שנמנו לעיל, מונע התערבויות מבוססות מחקר לקידום המיטביות של כלל התלמידים לצד תכניות מניעה ברמה הראשונית והשניונית של בריונות זו וכן מניעה של התנהגויות-סיכון בקרב נוער להט"ב בישראל.הקריאה של המנהיגות הייעוצית בישראל בעקבות דבריו של פרופ' קורטלנד ליי בשנת 2009 בכנס 2009 בכנס היועצים החינוכיים לאמץ את הגדרת התפקיד העדכנית של היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי של בית הספר בחרה להתמקד אך ורק באי השוויון במערכת החינוך בישראל ובתוך כך בהקצאת משאבי זמן לטיפול בתלמידים ממשפחות מצוקה.וזאת בשעה שבארה"ב ישנה התייחסות מפורשת ליועץ בית-הספר כסוכן צדק חברתי עבור מיעוטים מיניים. מעלה הצעה, הבה נשתחרר מהשמרנות ומהטאבו המיני לרגל השנה האזרחית החדשה 2016, לטובת הרווחה הנפשית והמוגנות של 10 אחוז מתלמידי ומתלמידות ישראל וכן נאמץ את הקריאה של פרופ' דורתי אספלאז לבסס מחקר בתחום.

 

הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- "Laissez-faire", אשר עיכבה את פיתוחה של זהות מקצועית משותפת של יועצים חינוכים. הייעוץ החינוכי – כמקצוע המחפש זהות, עודנו מוצג לסטודנטים ולסטודנטיות ברחבי הארץ בצורות ובדרכים שונות וסותרות – מסוכן בריאות הנפש של בית הספר ועד סוכן צדק חברתי, בעוד שהגדרתו של משרד החינוך את היועץ החינוכי משנת 1964 כ- "מורה-יועץ", שרירה וקיימת. נכון לשנת 2015 קיימות 13 תכניות לימוד לתואר שני M.A ו M.Ed בייעוץ חינוכי במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הביקוש למשרות ולו חלקיות בייעוץ חינוכי הולך וגדל ואילו היצע המשרות מצומצם מאוד. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על מערך הייעוץ מצא בו כשלים מרובים אך טרם הוצגה שיקפות ואחריותיות באשר לעבודה ייעוצית שיטתית מבוססת-מחקר בדרגים השונים ובאשר להערכת התוצרים שהיא מניבה (בתוך כך, היקף החינוך המיני בבתי-ספר והטמעת כישורי חיים בבתי-ספר). נייר העמדה מוקיר את עבודת מערך הייעוץ ואת נחיצותו ובשל כך, מדגיש את הצורך הדוחק במיסוד שירותי הייעוץ החינוכי - מעיסוק לפרופסיה מובחנת - חקיקת חוק היועצים החינוכיים, חזקה על שעות הייעוץ, הרחבת היקף משרת הייעוץ, קביעות ליועצים בחינוך היסודי, היפרדות הייעוץ מן ההוראה וגישור הפער בין ההכשרה באקדמיה לעבודת היועץ החינוכי הלכה למעשה בבית-הספר.

 

במקומון השכונתי "עת הכרם" פורסמה כתבה הנושאת את הכותרת "זוכרים את שירה", שירה בנקי ז"ל, תושבת שכונת רמת בית הכרם בירושלים, נרצחה על רקע פשע שנאה במצעד הגאווה בירושלים. היא בקשה לתמוך ולחבור לחברים ולחברות שלה למען צדק חברתי-מגדרי ומיני. משפחתה נפרדת ממנה בכאב רב, ומייחלת ליותר סובלנות ולקבלת האחר.

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל אשר התכנסה ב- 20.7.15 לדון בסוגיה: נוער גאה במערכת החינוך. מ"מ יו"ר הועדה, חברת הכנסת מירב בן-ארי חתמה הדיון במספר מסקנות - "הועדה קוראת למשרד החינוך ליישם ולהטמיע את תיקון מס '5 לחוק זכויות התלמיד שעניינו איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית וכן להכין ולפרסם חוזר מנכ"ל בסוגיה זו בהקדם". החוזר העדכני אינו בחזקת חדשה אלא משקף נאמנה את חוק זכויות התלמיד על תיקונו כבר במרץ 2014 והוספת איסור אפלית תלמידים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית."איסור הפליה" מוגדר בחוק כסעיף פלילי, כלומר זהו סעיף שהפרתו גוררת סנקציה של מאסר של שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בה-בעת אין עוררין על חשיבות החוזר הנ"ל כחלק מתהליך קריטי של הטמעת החוק והבאתו משולחנה של ועדת החינוך של כנסת ישראל בירושלים אל משרד החינוך על אגפיו ואל קהילת בתי הספר. החוזר מקבל משנה חשיבות על רקע חוזר המנכ"לית שקדם לו ופורסם כבר באפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" חוזר המנהלת הכללית, ע"ה/8 (ב). ירושלים. חוזר זה התייחס לראשונה ביתר פירוט לבריונות בית ספרית על רקע נטייה מינית לצד נהלים ודרכי פעולה חדים וברורים מאד. מכל מקום, כדברי המפקחת הממונה על יישום זכויות הילד, יש להבנות תרבות תומכת זכויות בקהילה הבית-ספרית באם נרצה כי אכן תהא הטמעה של חוזרי המנכ"ל בהוויה הקיומית ובאורחות החיים של בתי הספר בישראל

 

חלק גדול, אם לא רוב, הסובלים מהפרעות אישיות תופסים את המצב הנפשי שלהם כתקין ואילו את העולם שסביבם כמאיים ובמקרים רבים לא "תקין". תפיסה זו של הזולת היא לרוב המקור למצוקתם. זאת לעומת הסובלים מהפרעות קלינית כמו דיכאון או חרדה שמגלים תובנה, חלקית לפחות, לקשר שבין מצוקתם, תפיסתם, התנהגותם ואישיותם ועקב כך פונים לטיפול. לרוב הסובלים מהפרעות אישיות לא יפנו לבקש עזרה בגלל הפרעת האישיות, אלא אם כן נלווית לה הפרעה קלינית כמו דיכאון, חרדה, או התנגשויות ביחסים בין-אישיים. בנוסף לריבוי הגישות הטיפוליות המיושמות לטיפול בסובלים מהפרעות אישיות, בהרצאה זו מוצע ליישם גם את עקרונות תפיסתו של תומאס האריס בספרו רב-המכר משנות השבעים של המאה הקודמת, "אני בסדר - אתה בסדר", בניסיון להסדיר את תפיסתו הבין-אישית של הסובל מהפרעות אישיות.

 

כאשר מחשבות טורדניות וספקות תמידיים באשר להתאמת בן הזוג שלנו אלינו מחלחלות אל זרם התודעה שלנו ולא נותנות לנו מנוח, אנו מדברים על הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD). הפרעה זו מאופיינת ע"י מציאת פגמים בבן הזוג, הגדלתם, התייעצות עם חברים בקשר אליו ומחשבה פרפקציוניסטית כאילו יש אי שם בן או בת זוג מתאימים יותר, למרות שאיננו יודעים דבר עליהם. מומלץ שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם טיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) והגמשת אמונות נוקשות, בעיקר תפיסה של "הכול או לא כלום".

 

השינויים המקרו-חברתיים, ובליבם תפיסות עולם הומניסטיות ופלורליסטיות מודרניות, אף מחלחלים לסקטורים מסורתיים ושמרניים בחברה הישראלית שעד זה מכבר ראו בתפיסות אלו איום על ליבת הערכים והמסורות המנחים את אורחות החיים שלהם. מגמה זו מאפיינת גם את החברה הערבית-פלסטינית בישראל והובילה להיווסדותם של שני ארגוני תמיכה להט"בים ערביים-פלסטיניים. הארגון "אסוואת" ("קולות") מייצג קבוצה לסבית פלסטינית הפועלת בחיפה ומעניקה תמיכה אישית וקבוצתית לנוער להט"ב תוך קידום צדק חברתי-מגדרי בחברה הפלסטינית בעוד שהארגון "אלקאוס" ("הקשת"), פועל למען הכרה בשונוּת מינית ומגדרית בחברה הפלסטינית בירושלים, ביפו, בחיפה ובגדה המערבית.

 

מתוך הדיון בועדה עלה הפער בין חוק זכויות התלמיד האוסר על אפליית תלמידים על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בבית הספר (חוק זכויות התלמיד, תיקון מספר 4 התשע"ד – 2014) ומדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי (ידיד, רימון, וצימרמן, 2011) לבין עדויות מחקריות חוזרות ונשנות המלמדות על שיעורים גבוהים ועקיבים של אלימות מילולית, פיזית ומינית בבתי-הספר בישראל על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית (פזמוני-לוי, קמה, לביא, פנחסי, ומנחם, 2005; פזמוני-לוי ושילה, 2012; שילה ופזמוני-לוי 2008). נראה כי עד שצוותי החינוך שאמונים על הנושא הלהט"בי יקבלו הכשרה וכלים ללמד את הנושא בבתי-הספר, יהיה צורך בפעילותם של העמותות, ארגוני סנגור של הקהילה או אם תרצו המגזר השלישי.

 

לימודי CBT בישראל - הבלוג של מור כיצד ניתן ללמוד את שיטת הטיפול הזו? האם כל אחד יכול ללמוד אותה? כמה שנים אורכת ההכשרה? באיזו מסגרת כדאי ללמוד אותה? האם כל התכניות מוכרות ע"י איט"ה (האיגוד הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי)? אז הנה 23 תכניות ההכשרה שמצאתי, בהן ניתן ללמוד CBT בארץ. תוכלו לקרוא עדויות של תלמידים, דרכי גישה, טלפונים, מיילים ולינקים, ובסוף הדף תמצאו ראיונות עכשוויים על מנהלים ומורים בתכניות, שיוכלו להאיר את עיניכם. תיהנו.

 

עמדה סובלנית כלפי הומוסקסואליות והומוסקסואלים קיבלה ביטוי גלוי, חד-משמעי ומובהק ב"הצהרת עקרונות על מקומם של אחינו ואחיותינו בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה היהודית-אורתודוקסית", אשר עליה חתומה קבוצה מכובדת של תלמידי חכמים, מחנכים ורבני קהילות ולפיה יהודים בעלי נטיות הומוסקסואליות הם חלק בלתי-נפרד מהקהילה היהודית האורתודוקסית. עוד מצוין בהצהרה, כי להביך, להטריד או להשפיל אדם בשל נטייתו ההומוסקסואלית או מפני שהוא נמשך לבני מינו מהווה איסור חמור בתורתנו והפרה של הערכים המקודשים ביותר ביהדות (Helfgot, 2010). אנא אנשי חינוך יקרים, דאגו ללמד את תלמידי ישראל סנגור עצמי - לדבר בעד עצמם - תוך הפנייה לקולות המבטאים ערכים הומניסטים ומקדמים פלורליזם אידיאולוגי-ערכי על-מנת לאחות קרעים בעם ולהפיח תקווה ואמונה בקיום האנושי והחברתי של כולנו. שומה עלינו לכבד אדם באשר הוא אדם ואל לנו להדיר אדם על-פי שיוך מיני - נטייה מינית, מגדרי - זהות מגדרית וביטויי מגדר. השינוי מתחיל בהוויה הקיומית והערכית של כל אחד ואחת מאתנו. Helfgot, N. (2010, July 22). Statement of principles on the place of Jews with a homosexual orientation in our community [Web log post]. Retrieved from http://statementofprinc...blogspot.com.

 

המרפאה הגאה בגן מאיר -"שירותי בריאות כללית", ממוקמת ברחוב טשרניחובסקי 22, תל אביב. היא עונה על חוסר של ממש לנוכח היסטוריה של מפגשים וחוויות שליליות של פונים ופונות לטיפול במרפאות הכלליות, בתוך כך: יחס מזלזל ולא מכבד וחוסר ידע לגבי סוגיות להט"ביות. מרפאת גן מאיר קיימת מזה 6 שנים ומטפלת בכ- 1,600 איש. הטיפול נעשה באווירה ידידותית, המאפשרת תחושת ביטחון למטופלים ולמטופלות, ומספקת מענה הוליסטי למגוון סוגיות: זוגיות, אהבה, יחסי מין ומשפחה, קשיים רגשיים, התמודדות עם הומופוביה, אלימות בין בני הזוג, זנות ותקיפות מיניות.

 

על מנת להטמיע את תיקון חוק זכויות התלמיד, גב' טובה בן-ארי, הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד אישרה את תכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה והיא צורפה למאגר התכניות הארציות ללמידת זכויות התלמיד של משרד החינוך. תכנית ניר כץ, שכבר מיושמת בבתי-הספר של רשת אנקורי, בבית-ספר "עירוני ה'" בתל-אביב, בבית-הספר הדמוקרטי "עיינות ירדן", בבית-ספר "בויאר" בירושלים, ובאורט "פסגות" בכרמיאל, מקדמת דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים (חניכים של קבוצות הנוער של ארגון הנוער הגאה) בחטיבה העליונה באמצעות מפגשים מובנים המעודדים מעורבות והשתתפות מצדם במטרה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין שתי הקבוצות ולטפח התנהגות פרו-חברתית.