מקורות

This paper presents a piece of writing by the Kleinian art critic Adrian Stokes as a model for aesthetic criticism in general. First the limits of psychoanalytic interpretation are considered, with regard to the definition of an ‘art symbol’ made by the philosopher of aesthetics Susanne Langer. The problem formulated by Langer is the irreducibility of the meaning in an artwork. Then Stokes is used as an example of the type of psychoanalytically informed writing that is not reductive but aesthetic and, it is suggested, a species of artwork in its own right. Stokes demonstrates there is room for the critic’s verbal creativity through immersing the ego in the artwork and identifying with the artistic process it embodies. Finally this is related to recent developments in post-Kleinian theory that value the artistic and intuitive features of clinical analytic practice, in particular regarding the transference-countertransference relationship. Appeared in: PsyArt (An Online Journal for the Psychological Study of the Arts)

 

לא מעט אנשים נתקפים בדכדוך ועצבות דווקא בחגים בכלל ובפרוס השנה החדשה בפרט. לפי הרפואה, יש בעיה הדורשת טיפול. המסורת היהודית מתייחסת לנושא מזוית שונה מתוך אתר YNET - בריאות ואיכות חיים

 

קטע מתוך הפרק השמיני, העצמה בהורות, מספרו של חיים עמית, "הורים כמנהיגים" (מודן, 2006), העוסק בנושא של הכנת שיעורי בית; וראיון מצולם בנושא: איך לסייע לילדים לרכוש הרגלי למידה נכונים.

 

המרכז הוקם בשנת 2005 במטרה לקדם את הסביבה הרגשית של הילד,על ידי אנשי מקצוע מהתחום החינוכי והקליני. העשייה באתרוג מבוססת על ההנחה כי פיתוח היכולת של המבוגרים, לספק סביבה רגשית בריאה, מובילה להתפתחות תקינה של ילדנו ולהגשמתם העצמית.

 

המעשייה "מעשה בשבעה קבצנים", עוסקת בתהליכי שבירה, תיקון וגאולה, המתחוללים הדדית בנפש האדם כמו גם בתוך עולם האלוהות. המעשייה אינה מביאה את סיפורו של הקבצן השביעי-הפיסח, שכשרונו המיוחד והפרדוכסלי הוא הריקוד ואשר בו תלויה השלמת תהליך הריפוי והגאולה של האדם והעולם. המאמר הנדון מנסה לעמוד על המשמעויות הטיפוליות הנובעות מהעובדה שסיפורו של הקבצן הפיסח נותר חסר, ושריקודו נשאר בגדר פוטנציאל לא ממומש- ריקוד שלא נרקד. לצורך כך, מתבונן המאמר בדמות הקבצן הפיסח דרך ארכיטיפ הגואל הפצוע וכן עומד על מאפייני תורת הריקוד אצל רבי נחמן מברסלב, שבאמצעות המחול, מתעל את האנרגיות המתעוררות באדם לעבר חלקיו הדכאוניים ומעוררי המחלוקת בנפשו פנימה. במקביל מפגיש המאמר בין עבודת המחול הייחודית לקבצן הפיסח, לבין תהליכים תנועתיים-נפשיים המתהווים בחדר הטיפולים, שם אנו עשויים לפגוש בריק, בשיתוק ובכאוס, כמו גם באפשרות לפרום, לרקום ולרקוד מחדש את סיפורי חיינו, בדרך לחוללות עצמית.

 

המכון מעניק סל שירותים רחב בתחום הייעוץ הארגוני והפיתוח האסטרטגי, פיתוח הצוות, קידום העובדים והעצמת מנהלים.

 

אתר האגודה הישראלית ללימוד תהליכים קבוצתיים וארגוניים. אפק חותרת לפתח בישראל את תחום הלמידה ההתנסותית של תהליכים קבוצתיים וארגוניים בגישת 'יחסי קבוצות'. גישה זו פותחה בשנות החמישים של המאה העשרים במכון טוויסטוק בלונדון, משם התפשטה לארצות אחרות. בישראל, בה השתייכות לקבוצות והזדהות עמן הן מאפיינים מרכזיים בחיי החברה, יש חשיבות מירבית ללימוד תהליכים אלה

 

בגיל 4-5 הילד כבר צריך לדעת לזהות בין אסור למותר גם כשהוא בלי ההורים. אבל זה לא תמיד קורה, ולעיתים נדירות התוצאה היא רצח. מאמר מתוך אתר NRG מעריב

 

מוסד הנישואים אולי פשט את הרגל, אבל האהבה חיה ובועטת. פרופ' אהרון בן זאב, פילוסוף של הפסיכולוגיה, טוען שהאידיאולוגיה הרומנטית מוצאת דרכים חדשות להתבטא - בהיכרויות באינטרנט, בניהול קשרים מקבילים, במונוגמיה לתקופות קצובות. החיים בוורוד, גרסת שנות האלפיים מתוך אתר 'הארץ ONLINE'

 

מדי שבוע הן נפגשות, שותות קפה, צוחקות, ומתכוננות למוות. כך נראים המפגשים בין יעל, חולת סרטן סופנית, לשלומית סימון המטפלת בה במסגרת הפרויקט החדשני "להיפרד בשלום" שמכין חולים וקשישים לסוף הבלתי נמנע. איך אפשר להתרגל למוות, למה כדאי לסיים סכסוכים לפני ומה חושבים המטפלים על העבודה הקשה שבחרו?

 

הפרק "The Hero" מתוך הספר Enemy, Cripple and Beggar: Shadows in the Hero's Path מאת ד"ר אראל שליט http://www.hebpsy.net/s...uct&typ=1275

 

מזה מספר שנים מתקיימת ברמת גן קבוצת הורים אשר הינה פרי שיתוף פעולה של מתי"א והשרות הפסיכולוגי. הקבוצה מיועדת להורים לילדי גן המקבלים טיפול רגשי במסגרת המרכז הטיפולי של מתי"א ר"ג. הילדים המטופלים נמצאים בגני חובה רגילים והופנו לועדת שילוב עקב קשיים רגשיים הבאים לידי ביטוי, בחוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך. קשיים חברתיים ואף קשיים נוספים כגון קשיי שפה או קשיים בתחום המוטורי. חלק מהילדים מלווים גם כן ע"י גננת שי"ח או מקבלים טיפולים שונים כגון: ריפוי בעיסוק, או רפוי בדיבור.