מקורות

בשורה קשה מעבירה את החולה ומשפחתו אל הגלות מהבריאות. במאמר זה ניתן לקרוא איך מבצעים תהליך הקשה והמורכב זה.

 

» על אף שכיום עלול להתקבל הרושם שאנו חיים בעידן ליבראלי יותר בכל הקשור ליחס להומוסקסואליות וכמעט בכל תכנית ריאליטי או טלנובלה מוצג "הומו תורן" (לכאורה בטבעיות), בקרב מגזרים רחבים של הציבור עדיין קיימות לא רק דיעות קדומות נגד הומוסקסואלים אלא הומופוביה שהיא פצצת זמן מתקתקת. מניסיוני הקליני וממפגשים עם מטופלים הומוסקסואלים ומשפחותיהם, כולל אלה החיים בת"א, אין כמעט כל קשר בין הנושא כפי שהוא מוצג בתקשורת ובין מה שמתרחש בדל"ת אמות. ביטוי לכך אפשר למצוא גם בפניות הקשות מאוד המצטברות בפורום "שרינק פרנדלי" באתר דוקטורס. » עם כל החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון במלחמה בדעות החשוכות, יש לזכור שמדובר בתהליך אינדיבידואלי מאוד ולמעשה, מספר סיפורי היציאה מהארון כמספר סיפורי החיים האישיים של ההומוסקסואלים והלסביות שיצאו בארון או נשארו בתוכו. ליציאה מהארון פוליטיקה משלה הדורשת לצאת מהארון הרבה ומהר ופסיכולוגיה משלה הדורשת התחשבות בקצב האישי של הפרט, ברמת המוחצנות שלו, בצנעת הפרט שלו, ברקע המשפחתי שלו ועוד כהנה וכהנה משתנים אינדיבידואליים רבים מאוד.

 

"תהליכים נפשיים, ואלמנטים טיפוליים ופסיכודרמטיים בעבודת השחקן המקצועי", הינה עבודת מחקר המנסה לבדוק את המקצוע "שחקן" דרך הפריזמה הטיפולית והפסיכודרמטית: אילו מן המרכיבים שישנם בטיפול וגורמים לריפוי מתקיימים, לעיתים באופן סמוי, בעבודת השחקן. מה בטכניקות העבודה ובהוויה התיאטרלית, משרת תהליכים אלו, ומה בעבודה על הצגה, דמות, תפקיד ובתהליך החזרות משיק לעבודה הפסיכודרמטית למרכיביה.

 

אבחן את תפיסת העצמי המשתקפת בסיפור הקצר של הסופר הארגנטינאי הגולה חוליו קורטזה (1914-1984) אקסולוטל לאור התיאוריות הרלוונטיות של פרוייד וקריסטבה. הסיפור עוסק במבטו של מבקר באקווריום בפריז ההופך להיות החיה בה הוא מביט. אראה בסיפור זה עדות לעצמי השסוע המופיע כסימפטום, על פי פרוייד, או כעדות לעצמי בתהליך שאינו פיצול דיכטומי אלא הוויה תהליכית ע"פ קריסטבה.

 

על סדנת יחסי קבוצות מותאמת לארגון "חברים בטבע" – ארגון צעירים ממוצא ישראלי ואתיופי. "במאמר זה נתאר סדנת אפק שנערכה במעבר שבין 2006 ל-2007, ושנדמה לנו, שמכל פעילויות אפק בזמן האחרון, ביטאה בפועל התמודדות עם הנימה ועם הצהרת הכוונות של המשימה המרכזית המחודשת, על כל מרכיביה. פעילויות שונות (מעטות) שנעשות בהקשר חברתי מיועדות, עדיין, לפלח אוכלוסיה מצומצם יחסית ושאין בו משום פריצת גבולות לעבר אוכלוסיות חדשות בישראל". מתפרסם באתר אפק

 

למרות הסקרים המראים שהגזענות של יהודים כלפי ערבים מעמיקה, בגן שומרון ברמלה, זוכה פרס הסתדרות המורים לדו-קיום, רואים תמונה אחרת: ילדים יהודים, מוסלמים ונוצרים, עולים וותיקים, לומדים יחד ומפנימים ערכים של רב-תרבותיות בלי להרגיש. מומחים אומרים שעוד לא הגענו לאידיאל הדו-קיום, אבל אפשר להתנחם גם בהפחתה של סטריאוטיפים. גן אופטימי

 

סיפור חיים על חיים בצל מחלת נפש והתמודדות עימה. כולל קטעי וידאו מחשיפות בתקשורת.

 

גלים-מרכז לאמנות בינתחומית-חושבים אמנות!חושבים יצירתי! הכנת תיקי עבודות ללימודי תרפיה באמנות ואמנות. סדנאות אמנות למבוגרים-שפה לדבר עם העולם. סדנאות אמנות לילדים -להעשרה, חיזוק הביטחון ותקשורת. יעוץ וליווי לפרוייקטים באמנות-ליצירת ספר ולתערוכה סדנאות לסטודנטים בתרפיה באמנות למתן שעות אמנות לצורך התמחות.

 

לפי מסמך שיוצג מחר לוועדת החינוך בכנסת, רק 53% ממשרות הפסיכולוגים החינוכיים במערכת החינוך מאוישות. יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, מתריע מפני מחיר חינוכי וחברתי כבד. כתבה ב Ynet

 

השראה: כולנו מופרעים המרירות היא מחלת נפש, טוענים פסיכיאטרים אמריקאים, ומעוררים דיון סוער על גבולות הנורמליות. למה הפסיכיאטרים המשפיעים בעולם מתעקשים להגדיר התנהגויות טבעיות כהפרעות נפשיות, וכמה כסף מרוויחות מזה חברות התרופות? הצצה אל תעשייה שיוצאת מדעתה

 

תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. תכונות היסוד של הרשת, אנונימיות וספונטניות, מזמנות יחסי גומלין וולונטריים; השותפים להתקשרות ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים... ...יש הרואים בתופעה זו מהפכה של ממש, ומכנים את הידע המוסף הנוצר של הקולקטיב, הנמצא מחוץ לבינה של הגולש הבודד, "אינטליגנציה קולקטיבית". במאמר זה אנסה להראות כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה. היא בעייתית מבחינה סמנטית וחסרת ממצאים בעלי תוקף אמפירי, ולמרות זאת היא נהפכה למטבע לשון להצגת עמדות על מידת תרומתם של גולשים ברשת.

 

התנדבות יזומה של חברי אפק בירושלים בהשתתפות חברי האיגוד לפסיכותרפיה. מלחמת לבנון השנייה, כמו גם האיום המתמשך על עוטף עזה, חשפו שוב ושוב את תגובת הלחץ של אנשים הנתונים לאיום, ואת תגובת ההיחלצות, היוזמה והנדיבות של אנשי מקצוע לסייע לאלה מהם שביקשו להתמודד עם מצוקתם - תופעה אנושית מיוחדת שראוי לתת עליה את הדעת. התפרסם בכתב העת "קו אפק" גליון 8, נובמבר 2007