מקורות

השימוש בהומור במצבי משבר וחרדה הנו אחד הכלים המשמעותיים והחזקים מבחינת יכולת הריפוי והסטת נקודת המבט על הקשיים . לעתים השימוש בהומור בשעת משבר נתפס ונחווה על ידי אנשים כמזיק ואפילו מסוכן. מה מבדיל אם כן הומור בריא ותומך במצבי משבר מהומור מסוכן ומזיק? התגובה להומור תלויה במגוון התגובות שלנו כבני אדם בשעת משבר. השימוש בהומור במצבי משבר משמש ל2 מטרות :1.הרחקה מבחינת נקודת המבט על המשבר.2.התמודדות עם בלבול רגשי. הגורם העיקרי המאפשר קבלת ההומור במצב משברי הנו הריחוק הרגשי. ריחוק מהחוויה המשברית יכול להיות : קיצוני, זמני ורגשי. המטפלים חייבים להשתמש בהומור ברגישות ולהיות מודעים לפוטנציאל החיובי והשלילי של השימוש בהומור במצבים אילו. אנו חייבים להיות מוכנים גם לתקן נזקים במידת הצורך למרות רצוננו להקל על האדם במצב המשבר באמצעות ההומור.

 

האתר עוסק בצד הפסיכולוגי של המעבר למספר שנים לארץ אחרת במסגרת שליחות, רילוקיישן, לימודים וכו'. באתר מידע על מאפייני המעבר, מאמרים העוסקים בהיבטים פסיכולוגיים שונים הקשורים למעבר, שאלות ותשובות ופורום בנושא.

 

מודל זה מייצג גישה רב-מימדית, המציעה להתייחס לסגנון ההתמודדות הייחודי של כל פרט כתצריף אישי של שישה מרכיבים - האופנויות, שהן: BELIEF - פילוסופית חיים, אמונות וערכים AFFECT - רגש SOCIAL - חברה, תפקיד, שייכות, ארגון חברתי IMAGINATION - יצירתיות, דמיון COGNITION- הכרה, מציאות, מחשבה PHYSIOLOGY - האופנות הגופנית והפעילותית התחושתית.. מתוך אתר 'משאבים' מתוך אתר 'משאבים'

 

חלק מהספרות המקצועית העוסקת בקבוצות סיכון באוכלוסייה כוללת את הקשישים כקבוצת סיכון. האמנם? האם כל מי שהוא "רשמית" נחשב סוציולוגית לקשיש אכן שיך לקבוצת סיכון? במאמר זה אשתדל לבחון את נושא התגובות וההתמודדות בהקשר הרחב ובעקר בהקשר לקשישים. מתוך אתר 'משאבים' (מכללת תל-חי)

 

בשנים האחרונות נחשפו הורים וילדים לשורה של אירועי לחץ בלתי צפויים ובעלי פונטציאל לפגיעה חמורה בהתפתחות: מלחמת לבנון השנייה, פיגועי הטרור בארץ, תאונות דרכים קשות ועוד. אנשי טיפול רבים שעובדים עם הורים מוצאים עצמם חסרי אונים אל מול המצוקות הקשות של הילדים ואל מול תחושות חוסר האונים של ההורים עצמם. מאמר זה מתמקד במספר נושאים מרכזיים הקשורים בהתערבות ייעוצית והדרכה להורים שילדיהם נחשפו לאירועים חיצוניים, בלתי צפויים, מסוכנים ומאיימים. מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול בנישואין ומשפחה וחינוך בחיי המשפחה

 

האישה החולה נמצאת בחזית המאבק במחלת סרטן השד. יחד איתה נמצאים הסובבים אותה, משפחתה, חבריה, ילדיה ובן זוגה. המחלה וההתמודדות עמה הם אירוע לחץ מתמשך וחריף עבור הסביבה הקרובה, בכלל זה עבור בן הזוג. ממחקרים עולה כי עוצמתו של הדחק ומשכו, יחד עם ביטויים של דיכאון וחרדה הדומים לאלה שחווה האישה החולה, שכיחים גם אצל בני הזוג. מתוך אתר DOCTORS.CO.IL

 

מתקפה הצבאית פסקה, אך השלכותיה עדיין נוכחות. עזה מוכה. האימה והאבל נוכחים בכל מקום, כמו ההרס והחורבן. למרות ההצהרות, הפגיעה לא היתה ממוקדת ומדויקת. חסרי ישע רבים שילמו בחייהם, נפגעו בגופם או בנפשם. מוסדות אזרחיים נפגעו גם הם: בתי ספר, אוניברסיטאות, מסגדים ומרפאות, בהן המרכז לבריאות הנפש בעזה. לו מדובר היה בעניין מקומי או אישי, שבו מתעורר חשד לפגיעה בחסר ישע, היו כל פסיכולוג ופסיכולוגית בישראל מחויבים על פי חוק לדווח לרשויות, כדי להפסיק את הפגיעה מיד. אולם, במקרה זה מדובר לכאורה במלחמה בין שני כוחות אויבים, בעניין פוליטי-צבאי. האם במקרה זה יש לפסיכולוג/ית תפקיד? מתוך אתר 'אתגר' (מגזין פוליטי תרבותי)

 

מאמר בנושא מעברי דיור בגיל מבוגר - על הקשיים הטמונים במעבר לדיור מוגן ואופני ההסתגלות השונים למצב. מתוך אתר מכון צמתים

 

העבודה סוקרת את תופעת הבגידה בנישואין והטיפול בה. סקירה זו תכלול הסתכלות היסטורית, תרבותית-חברתית ומגדרית של נישואין ובגידה, בניסיון להבין מדוע נושא זה נותר לאורך השנים שרוי בצללים ולא לגמרי מודע. העבודה בוחנת את הטענה כי בבסיס הקושי בהבנת הבגידה עומדים בלבול, מורכבות וחוסר מודעות לגבי תפקידו של מוסד הנישואין ומטרותיו בחברה המערבית המודרנית. מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

המאמר בוחן דילמות קליניות המתעוררות בעקבות מעבר קליניקה. במצבים כאלה עלולים מטופלים מסוימים (או המטפלים עצמם) לאבד את תחושת ההכלה שלהם, אותה העניק להם המרחב הטיפולי. כשיש איום ממשי על מהלך הטיפול, אפשר לקרוא למצב הזה "אבדן הטמנוס". חשיבה על המצב הזה הובילה את המחבר להמשגה של הארכיטיפ המרפא כמורכב משני מרכיבים שונים: מערכת היחסים המרפאת והמרחב המרפא והוא מדגימם במאמרו וכן מנסה לבחון היבטים שונים של דרכי התמודדות של מטופלים ואנליטיקאים עם "אובדן הטמנוס". מתוך אתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

על התמודדות עם המצב הבטחוני הנוכחי מתוך אתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

 

לא חייבים להיתקע מול הטלוויזיה: במצבי חירום כדאי לשחק עם הילד, כדי לעזור לו לחשוף את הרגשות שלו ולהתמודד עם החרדה מתוך אתר NRG מעריב