מקורות

אדם נתקל במערכת הפסיכולוגית שלו באלמנטים שונים שמאיימים להטילו לדיכאון ולהרוס את הדימוי העצמי שלו. למשל, ספק עצמי, עלבון, רגשי אשם, מחשבות שליליות, מחשבות תבוסתניות, רגשות תבוסה, ייאוש וכו´ וכו´. בדרך כלל כל הרגשות הללו ´מרימים ראש´ ומתחילים ´מתקפות טרור מבפנים´.

 

האם כל אשה שילדה צריכה למלא שאלון שאמור לאתר אצלה נטייה לדיכאון? חוק העומד לאישור בארה"ב מעורר ויכוח נוקב. לאוזן הישראלית זה עשוי להישמע מוזר: כיצד אפשר להתנגד ליוזמה לאיתור נשים הסובלות מתסמונת שפוגעת בהן, בבני זוגן ובעיקר בתינוק?

 

לכבוד חזרתה של שיחת נפש, זוכת פרס האקדמיה, לעונה שלישית, פרופסור יורם יובל נשכב על ספת הטיפולים, לשיחה מודעת במיוחד עם לורי שטטמאור. על המרואיינים: "הרבה מהאנשים שראיינתי הם יוצרים ואני בהחלט יכול להגיד שתדמית האמן המיוסר אינה מופרכת"; על התוכנית: "יש שאלות שאני בוחר לא לשאול, בגלל השידור" ועל החשיפה: "אישית, לא הייתי מתראיין לתוכנית"

 

Cognitive to clinical to social, the many applications of psychology reveal profound thoughts, human frailties and strengths. These are some of the best results, framed in video players.

 

הרצאה שניתנה ביום העיון: ההיסטוריה של העתיד - העתיד של ההיסטוריה. תהליכים מודעים ולא מודעים בין עבר, הווה ועתיד, נובמבר 2007. בהרצאה היום אנסה לבחון את התועלת שאנו מחפשים בעיסוק במחוזות העבר ובמחוזות הדמיון. אנסה לבדוק את התחושה החמצמצה המלווה רבים מאיתנו, התחושה שעלינו ללמוד מהיסטוריה, ובכל זאת איננו מצליחים. אנסה להציע, בכל זאת, סיבה טובה להמשיך לעסוק בהיסטוריה, ואף למצוא "תועלת" בעיסוק זה – "הרוצה בעתיד יתכונן לעבר".

 

אנחנו חיים בעולם שבו נוכחות באינטרנט חשובה, ורוב האנשים כבר מבינים את החשיבות של הנוכחות הזו. אני לא מדבר על אחזקת אתר פרסומי או כתיבת מאמרים בשביל אתר זה או אתר אחר. אני מתכוון לפתיחת חשבון בפייסבוק (כי כולם שם) ואינטראקציה עם חברים, אנשי מקצוע אחרים ועם חברים חדשים שתכירו ברשת. אם אתם פסיכואנליטיקאים שדוגלים בכך שהמטופלים שלכם לא ידעו שום דבר על החיים האישיים שלכם, האם זה אומר שאתם לא יכולים לנהל נוכחות אינטרנטית במרחבי פייסבוק?

 

המושג מטאפורה שייך לתחום הבלשנות ומקורו במילה היוונית העתיקה metaphora ומשמעותה המקורית היא transfer להעביר. בעבודה זו אתייחס לשני אספקטים של אופן פעולתה של המטאפורה. האופן הראשון יציע הבנה סטרוקטורליסטית של הדרך בה מטאפורה מתפקדת מבחינה קוגנטיבית (מאמריהם של פאביו וולש ובויד) והאופן השני יתייחס להבנות פסיכואנליטיות לגבי תפקודה של המטאפורה כרכיב הכרחי בשפה בכלל ומאפשרת שדות מחקר חדשים בפרט (מאמרו של רוג'רס).

 

הרצאה מצולמת המתארת חלק מהדו"ח "ההכנה המנטלית להתנתקות ושברה בצה"ל". ההרצאה ניתנה על ידי ד"ר אמירה דור, פסיכולוגית קלינית, במסגרת יום עיון מדעי של הסתדרות הפסיכולוגים שנערך באוניברסיטת ת"א.

 

מאמר זה סוקר את מרקם היחסים העדין בין גוף לנפש ואת שורשיו הפסיכולוגיים והחברתיים של דימוי הגוף, תוך ניסיון להבין את העלייה המשמעותית בהפרעות אכילה ובבעיות משקל, תופעה אשר ניצניה הופכים יותר ויותר בולטים בשנים האחרונות כבר בקרב ילדים צעירים בגיל הרך ובגן הילדים.

 

המחבר משתף את הקוראים במסע אישי-מקצועי, של שילוב EMDR‏ בטיפול נרטיבי-קוגנטיבי-ומשפחתי. תחילתו של המסע בפיצול המקצועי בין הטיפול הנרטיבי ה"עגול", הרחב, המערכתי לבין טיפול EMDR‏ הממוקד הרב ערוצי, המובנה, "הרזה", הכווני, האפקטיבי והחסכוני בזמן. המשכו של המסע באירוע אישי-משפחתי מטלטל שהניע את הרעב הישן לאינטגרציה ושילוב של שתי אהבותיו לשיטה התואמת את נטייתו ואישיותו.

 

הנושאים המרכזיים בהם דן המאמר: 1. השפעת הקשר האימהי על ההתקשרות. 2. הקשר בין הטמפרמנט של הילד לסוג ההתקשרות שלו עם אמו. 3. השפעת סוגי התקשרות של ילדים על ההתנהגות החברתית של הילד. מטרת המחקר לאסוף מידע רב ככל האפשר בנוגע להתקשרות חרדה/אמביוולנטית. החוקרים שואפים לנסות ולזהות את המאפיינים היחודיים של התקשרות חרדה אמביוולנטית ולהבחין בין התקשרות אמביוולנטית להתקשרות חרדה נמנעת.

 

המאמר עוסק בטיפול באמצעות משחקי מחשב (מסוג "משחקי פעולה") בילדים עם לקויות ב-"משימות הניהוליות" כאשר לצד הילד המשחק נמצא מטפל פעיל אשר מומחה בהקניית פרוצדורות של שליטה ובקרה. ההיפותזה היתה, שנוכחותו של המטפל, שמנחה, מתרגל ומדגים את פעילות "המשימות הניהוליות" ובעיקר את "הדיבור העצמי", תוביל לשיפור בפונקציות הניהוליות של הילד. היפתוזה זו נתמכה על ידי תוצאות המחקר שנערך.